ממגילת אסתר עד מגילת העצמאות: דרוש פורים חברתי
פורים מלמד אותנו לקח חברתי שלא יסולא בפז. ביטחון לאומי קשור בעבותות בחוסן חברתי. מידת הביטחון תלויה במידת הלכידות והסולידריות שיש לנו. הגיע הזמן להחזיר את המגילה למקורות
כאשר אסתר המלכה עושה את ה"נהפוך הוא" המרכזי של המגילה, היא זו שמצווה על מרדכי והוא זה שממלא עד תום את מצוותה: "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן". התפנית בגורל העם היהודי נקנתה בהתכנסותו סביב רעיון מוביל. ללא התכנסות אין מקום לדבר על תקומה, על חירות ועל עצמאות.עוד כותרות ב-nrg:
• הפיצוץ בבריסל: 'הייתי בדרך לישראל לחתונת בני'
• מילדי הגן ועד לתיכונים - ילדי ישראל בתחפושות
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
החברה הישראלית חווה בשנה האחרונה קיטוב שלא היה כדוגמתו מאז הקמת מדינת ישראל. קבוצות וזרמים, דתיים, חברתיים ופוליטיים יוצאים למסעות של דה לגיטימציה של הקבוצות האחרות, תוך שימוש בשפה בוטה ובהתנהגות אלימה. עד שלעיתים נדמה כי נדרש פּוּר גדול או גּוֹרָל מר, שיאיים מן עלינו מן חוץ, כדי שתתכנס שוב, יד ביד, סביב המטרות הגדולות שהצבנו לעצמנו במגילת העצמאות: "מדינת ישראל... תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום... תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות".
פורים, כמו יתר חגי ישראל, מלמד אותנו לקח חברתי שלא יסולא בפז. ביטחון לאומי קשור בעבותות בחוסן חברתי. מידת הביטחון תלויה במידת הלכידות והסולידריות שיש לנו זה כלפי זה. רעיון "מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ" הוא רעיון גאוני. הוא נבדל מרעיון "מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים" הפטרוני בכך שהוא שוויוני. אם נרצה, חגיגת מגילת אסתר היא חגיגת השוויוניות ברוח מגילת העצמאות. חיזוק הקשרים החברתיים נדרש דווקא בין שווים, בין הכוחות השקולים המושכים בחבל מכל צד. משלוח מנות במיטבו, הוא משלוח מנות למי שאני מבקש לעשותו לי לרֵע, למי שהוא בבחינת יריב בעניין זה או אחר, אבל הוא בן בריתי לקיומה ושגשוגה של החברה בישראל. כשם שהשבת היא הפוגה מלחצי היום יום, כך פורים, הוא השבת של המריבות בין הסקטורים השונים. לא זו בלבד שאיננו מריבים זה עם זה, אלא אף אנחנו שולחים מנות זה לזה. כמה נאה היא מחווה זו?!
תחפושות 2016
צילום: יוסי זליגר
כל קהילה נתונה היא מעין "עולם קטן" של החברה הישראלית. גם בה קיימים מתחים, סתירות וניגודי עניינים. גם בה כל התכנסות חגיגית היא הזדמנות ללכד את השורות, להגביר את ההיכרות ולהקטין את הניכור. קריאת המגילה בקהילה באופן מזמין וידידותי ובאופן המגלה עד כמה עדיין רלוונטיים תכני המגילה לקהילה, היא השליחות של המרכז הקהילתי. במרכז הקהילתי אנו פטורים מרוב המגבלות ההלכתיות החלות על תפילה וקריאה טקסית בבית הכנסת. כאן אין מניעה לציין את החג באופן מעורב, נשים וגברים, אם הקהילה חפצה בכך. אין הכרח לקרוא את המגילה בבת אחת, אלא ניתן לקרוא בה לסירוגין תוך ביאור, לימוד ושיח קהילתי סביב תכניה. ניתן לקרוא בשלל סגנונות עדתיים ודתיים, מה שעושה את החגיגה התכנית לעשירה וצבעונית כיאה לחג שעיקרו שמחה ואהבה. בל נשכח את סעודת או משתה פורים שהרי אֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּיַיִן.
לא בכדי אנו מוצאים באירועי הקריאה במרכז הקהילתי אנשים מכל צבעי הקשת הדתית והלא דתית. חלקם באים לאחר הקריאה ההלכתית בבית הכנסת כדי להיות חלק מן הקהילה הרחבה של השכונה או של הישוב. סַלֵּי נְצָרִים גדולים מונחים להם במובאת המרכז הקהילתי וכל הבאים לאירוע נותנים ולוקחים לעצמם משלוח מנות ממשפחה לא נודעת ובאופן אקראי. בתוך אריזת משלוח המנות ממתין מכתב קצר מאת המשפחה הנותנת אל המשפחה המקבלת ובו איחולי חג שמח והזמנה להיכרות אישית. אין נפקא מינה אם המשפחה היא מעדה כזאת או אחרת המשתייכת לזרם כזה או אחר או לקבוצה פוליטית כזאת או אחרת. כאמור, זוהי חגיגת השוויוניות וחגיגת הצבעוניות האנושית, שכל המרבה בה הרי זה משובח. עתה לא נותר לנו אלא לרשום ביומננו את מועד קריאת המגילה בקהילה ולהצטרף לאלפי החוגגים המציינים באופן משמעותי את החג. המרכז הקהילתי יחבק את כל הבאים בשעריו. ראו, הוזמנתם!
הכותב הוא ד"ר יעקב מעוז, זהויות וקידום סובלנות, החברה למתנ"סים. פרוייקט 'מגילה בקהילה' של 'יחד' אור תורה סטון, החברה למתנ"סים וארגון 'צהר' יתקיים השנה במאות מוקדים ברחבי הארץ.
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם