לגדל את ילדיי רחוק מהעולם החילוני, או לצידו?
העובדה שיש ילדים, מאלצת אותך להיסגר על עצמך, גם אם אתה לא ממש רוצה. בשלב מסוים זה כבר הרגיש לי בעייתי לעמוד מולם ולהגיד: "בטח שיש הקדוש ברוך הוא, ברור שהתורה היא אמת, אבל כל זה לא באמת חל עלינו, אז בוא נמשיך לנסוע לים בשבת"
תמיד כששואלים אותי "למה חזרת בתשובה?" אני מצרה על כך שאין לי איזה סיפור מפוצץ, על רגע אחד שכולו ניסים גלויים והשגחה פרטית. רגע כזה שבו ראיתי את האור והבנתי, אחת ולתמיד ובלי שום ספק, שיש בורא לעולם, אלוקי היהודים, אבא שלי שבשמיים.עוד ב-nrg יהדות:
- "הקליפ של אביתר הפתיע את כל מי שמכיר אותו"
- שדרוג לסעודת שבת: גפילטע פיש וקוגל עם גראס
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אני מכירה הרבה אנשים שחזרו בתשובה ברגע אחד. הבמאית והתסריטאית המחוננת רמה בורשטיין, סיפרה לי פעם (וזה סיפור ידוע, קטע מראיון משותף שלנו, כך שאל תקטרגו עליי) שהיא נתקלה יום אחד בחוברת קטנה שכתב הרב ארז משה דורון. ברגע שהיא סיימה לקרוא היא ידעה שזו אמת לאמיתה. למחרת היא כבר שמרה את השבת הראשונה בחייה ובשבוע שלאחר מכן כבר זרקה את כל המלתחה ושינתה הופעתה כליל.
''הם מאלצים אותנו שוב ושוב להיסגר על עצמנו''. ילדים חרדים בחופש הגדול
צילום: מרים צחי
אז לא, אין לי סיפור כזה. אפילו להיפך. אצלי זה היה כל כך לאט שנראה לי שצב עקף אותי בסיבוב. אם לסכם במשפט אחד את תהליך התשובה שלנו, אפשר יהיה לומר שהוא קרה בערך ככה: "נשמע, נשמע, נשמע, נשמע, נשמע, נשמע, נשמע, נשמע, נשמע, נשמע-----נעשה...נשמע, נשמע, נשמע, נשמע, נשמע, נשמע, נשמע, נשמע, נשמע, נשמע, נשמע, נשמע-----נעשה עוד קצת..." וחוזר חלילה כמובן.
אם בכל זאת אני מנסה לפשפש בזיכרוני ולהבין מה באמת גרם לי להתחיל לשמור מצוות אחרי כל ה"נשמע" הזה, מעבר כמובן להבנה שיש דבר כזה "אלוקי היהודים", זה ללא ספק הילדים. יש לשער שאם היינו רק בעלי ואני, היינו ממשיכים לשמוע עד קץ כל הימים. את ה"לעשות" היינו דוחים עד אותו הקץ, או לפחות כמה שרק יכולנו.
אבל, העובדה שיש ילדים, מאלצת אותך להיסגר על עצמך, גם אם אתה לא ממש רוצה. בשלב מסוים זה כבר הרגיש לי קצת בעייתי לעמוד מול הילדים ולהגיד להם: "בטח שיש הקדוש ברוך הוא, ברור שהתורה היא אמת, אבל כל זה לא באמת חל עלינו היום, אז בוא נמשיך לנסוע לים בשבת ולהתפלל שהוא ישמור עליכם שלא תטבעו". נכון, יש ציבור שלם ומכובד בישראל שנוהג ככה, אבל אולי העובדה שבעלי מגיע מבית כזה גרמה לנו לנהוג דווקא אחרת.
לא היה קל להחליט לשמור מצוות. תכל'ס- זה עול. יש לנו מספיק דברים לעשות בחיים וממש לא התחשק להוסיף עוד משהו לרשימה. אבל, כשהגיע הרגע לבחור מסגרות חינוכיות לילדים, נאלצנו לחשוב באיזו דרך אנחנו רוצים שהם יחונכו - חינוך חרדי שמרני שבו הם יהיו עטופים בבועה של צמר גפן, ולא יחשפו להבלי העולם הזה שעליו אנחנו גדלנו? או חינוך דתי-לאומי מלא בערכים ובאהבת הארץ, אבל עדיין יש בו בחינת רגל פה-רגל שם?
בסוף החלטנו על חב"ד. בעיקר לגיל הרך, שבו ההנהגות השונות עדיין לא משמעותיות כל כך, אבל גם בגלל שבאותה תקופה הייתי עדיין בג'ינס וגלויית ראש, והם אלו שהסכימו לקבל אותנו באהבה. אבל זה לא נגמר בזה: לאיזה חוגים לשלוח? הילדה רוצה לרקוד. חוגי ריקוד עם מוזיקה לא צנועה והופעה בבגדים חשופים בסוף השנה - ממש לא באים בחשבון. חוגי ריקוד של המגזר דורשים מערך ליווי והסעות שלם שיפעל בכל מזג אוויר נתון.
איזה תכנים אני יכולה להראות להם במחשב? כמובן שהייתי מעדיפה שלא יראו כלום, אבל מה לעשות שזה בייביסיטר זמין ובחינם. בגבורה ובנחישות הצלחתי להחזיק אותם מול "דורה החוקרת" שנים רבות וטובות, אבל מה עושים כבת כיתה ה' כבר מיצתה את החוקרת הלטינית ובן דודה, תוך שהיא משננת פרקים שלמים בעל פה וחברותיה רואות כבר "בית-ספר למוזיקה" ו "דה ווייס"?
וכמובן הבילוי עם המשפחה המורחבת הלא דתייה, שמדגים להם מעצם היותו את האפשרות שאפשר לחיות חיים טובים גם אחרת. להתלבש אחרת ולהיראות ממש טוב, לאכול אוכל אחר בכל המסעדות האפשריות ולחיות בלי אחים בעולם שבו ההורים הם רק שלך. לקבל טלפון חדיש עם אינטרנט וכיסוי נוצצים, ולקפוץ על החול בים עם כל המשפחה בלבוש מינימלי (ולא בחופים המופרדים כשהמשפחה גם היא מופרדת).
כל זמן שהילדים גדלים הם מאלצים אותנו שוב ושוב להחליט מחדש ולהיסגר על עצמנו. לפעמים אני אפילו שומעת בראש את הצליל של Waze כשאני מחשבת מסלול מחדש. הדיון הזה עולה בכל עת שיש בה שינוי. שינוי של מקום, זמן ומועד, מסגרות חינוך, או תינוק חדש במשפחה.
בכל נקודה כזאת אנו נאלצים להחליט מה הכי כדאי לנו ולהם ביחס למקום שאנו עומדים בו. הסיפורים מהסביבה גם משפיעים. בנים של חוזרים בתשובה שבחרו בדרך אחרת מהוריהם. בני נוער במגזר הדתי-לאומי ואפילו בזה החרדי שפורקים כל עול בזלזול ובשאת נפש. כל אלו גורמים לנו לחשוב שאין דרך אחת או נוסחה בטוחה.
נותר לנו רק להמשיך בדרך, להידבק בעצה של רבי נחמן מברסלב - לקלף עוד קליפות מהלב עד שנרגיש אותו חי, חם ופועם בהרבה אהבה, סבלנות והכלה. הרבה הרבה תפילה להכוונה ועצה נכונה, ובעיקר להמשיך לתת להם תחושה שיש להם בחירה, בתוך המערך הדוגמטי הזה.
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם