ראשי » יהדות » תרבות

חוזרים לנשמה: החרדים נוטשים את מוזיקת הפופ

בשנים האחרונות קיבלה המוזיקה החסידית גוון פופי, אולם בתקופה האחרונה ישנה חזרה לז'אנר המקורי - מוזיקת הנשמה. המאבק של הממסד החרדי נגד זמרי הפופ והשינויים בשוק המוזיקה הכללי הביאו לעלייתו של כוכב חדש: מוטי שטיינמץ

עשרות ההופעות שהתקיימו עבור הציבור החרדי במהלך חופשת הקיץ, מעידות על טרנד חדש-ישן שכובש את המגזר: שירי הנשמה החסידיים חוזרים לאופנה ומחליפים את הפופ החסידי שבשנים האחרונות כמעט לא השאיר להם מקום.


עוד כותרות ב-nrg יהדות:
- כולם נוסעים לאומן: עבודה זרה או עבודת השם?
- לעשות מוזיקה יהודית: לצנזר, להאמין ולא לסבול
- קבלה ומדע בדיוני: תורת הסוד בקומיקס

ז'אנר הפופ החסידי, שהפך לזרם המרכזי במוזיקה היהודית והפך נועז עם השנים, מורכב לרוב ממילים מהמקורות ומוזיקת פופ קצבית. אולם בחלק גדול מאוד של הופעות הקיץ נוגנו בעיקר ניגונים חסידיים אותנטיים. מתברר שהחברה החרדי גילתה את אוצרותיה שלה ונוטשת את חיקוי הפופ העולמי. עד לשנים האחרונות, הניגונים החסידיים נשמעו בעיקר ב"טישים", אירועי ענק שעורך כל אדמו"ר עם חסידיו, בהם משולבים שירים ודברי תורה, ועכשיו הגיעו גם אל הבמות.

אחד הכוכבים הגדולים של הקיץ האחרון הוא מוטי שטיינמץ, צעיר חסידי בן 24, שלא דומה למרבית הזמרים החסידיים. הוא לא "משתולל" על הבמה, ונראה כמו סולן של להקה חסידית שתפקידה להנעים את אירועי הקהילה. שיריו הם ניגונים חסידיים, וגם להיטים שהולחנו עבורו, אבל כולם מאופיינים בז'אנר החסידי הוותיק.

את המגמה החדשה, שהיא עדיין בהתהוות, ניתן לתלות בגורמים מגוונים. אחד מהם הוא חרם הממסד החרדי על הופעות הענק של הזמר החסידי, שהיו בעשור הקודם. הופעות אלו היו מיועדות לגברים ונשים, ולמרות העובדה שהתקיימו בהפרדה, הם נאסרו. את החרם הוביל הרב מרדכי בלוי, פעיל חינוכי בולט בחברה החרדית-ליטאית. בלוי נאבק לא רק בהופעות שהיו מיועדות לגברים ונשים, אלא גם בכאלו שלטענתו הביאו השפעות מוזיקליות זרות.

רובי בנט, מנהלה המוזיקלי של התזמורת המלווה את שטיינמץ, סיפר ל-nrg יהדות על ייחודו של שטיינמץ. "אני אמרתי לבלוי שמוטי הוא זמר שרק יכול לעורר את הצעירים ליראת שמיים", הוא מספר, "וכך ההופעות אושרו. בגלל שאין הופעות אחרות, הציבור נוהר אחריו. הציבור גילה שהוא רוצה את מה ששייך לו, ולא את מה ששייך לאחרים".

אבל החרם של בלוי היה רק אחד הגורמים. לדברי נתנאל לייפר, מומחה למוזיקה חסידית ועורך באתר 'כיכר השבת', התפתחות ז'אנר המוזיקה היהודית, שכוללת זמרים כמו שולי רנד וישי ריבו, משכה אחריה גם את המגזר החרדי. הטענה היא כי זמרים אלו, שיוצרים חומרים שונים לחלוטין מהמוזיקה החסידית, חדרו לאזניים החרדיות, וכך יצרו רף איכותי, שמשך אחריו למעלה גם את תעשיית המוזיקה החסידית. "הרבה חרדים מקשיבים לישי ריבו, חנן בן ארי, הרזאלים ועוד, שפעם לא היו בכלל מגיעים לאוזניים חרדיות. ברור שכניסת אמנים רציניים לאוזניים החרדיות יצרה רף מסוים שמצריך זמרים לעשות חישוב מסלול מחדש".

לדבריו של לייפר, גם שינויים עולמיים בשוק המוזיקה גרמו לשינוי. "בגלל תופעת הצריבות מקור הכסף הגדול הלך, ולכן משתדלים ליצור אלבומים יותר משתלמים כלכלית. למוזיקת דיסקו יש תפוגה קצרה מאד וברגע שלא מייצרים כל שנה אלבום חדש, החומר הולך לפח וחסל. השינוי הכלכלי של עולם המוזיקה (בכלל, לא רק החסידי) הביא לכך שכמעט לא יוצאים אלבומים חדשים של מוזיקה חסידית והיא פשוט שוקעת מידי שנה".

בנוסף, הוא טוען כי "חלק גדול מזמרי המוזיקה החסידית הם אינם יוצרים בנשמתם, אלא מבצעים (חלקם מעולים אפילו), וברגע שזה לא כלכלי הם מפסיקים ליצור. לעומתם אנשי המוזיקה היהודית-מקורית ימשיכו ליצור גם אם לא ירוויחו מזה מאומה כי היצירה בנשמתם וזה מגיע ממקום אחר לחלוטין והציבור מרגיש את זה ומתחבר לזה".

טענה נוספת שנשמעת לאחרונה היא כי התפתחות האינטרנט הביאה לכך שאלו המעוניינים במוזיקת פופ, צורכים את זו המקורית, ולא מעוניינים בגרסה החסידית שלה. ההעברה המהירה של שירים ותכנים גרמה לתעשיית המוזיקה החסידית להמציא את עצמה מחדש, ולבטא את הייחודיות שלה במקום לנסות לחקות את המגמות העולמיות.

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg