אפקט אומן: דתיות משתטחות על פסל של קדישמן
מנהג העלייה לקברי צדיקים, כמו גם הנסיעה לאומן הפכו למסע מאגי-מיסטי-פרוע על גבול האקסטזה האלילית. הדבר גורם לטשטוש הגבולות בין עבודת אלילים לתפילה לגיטימית. לכן, נראה שבדור שלנו צריך לבטל ולשלול מהציבור את העלייה למקומות האלו
אחת התופעות המשונות שחוותה העיר רמת גן בחודשים האחרונים קשורה לפסל של מנשה קדישמן "לידה" שהוצב בגן הלאומי בעיר. הפסל, שמהווה חלק מסדרה שלמה של פסלים שיצק הצייר המהולל, הפך למוקד עלייה לרגל עבור נשים דתיות שהתפללו לידו כסגולה ללידה.עוד כותרות ב-nrg יהדות:
- מחאה בארה"ב: תיכון יהודי - 40 אלף דולר לשנה
- חוזרים לנשמה: החרדים נוטשים את מוזיקת הפופ
- סרבני גט עותרים: עשו לנו שיימינג בניגוד לחוק
כשהעוברים והשבים שאלו את הנשים: "מה אתן עושות ליד הפסל של קדישמן החילוני?", הן ענו שלפסל יש סגולות הקשורות ללידה. המצב הפך להיות כה מגוחך, עד שעיריית רמת גן תלתה שלט ליד הפסל המבקש מציבור העולים לרגל שלא לפגוע בו.
''הציון הקדוש הפך למקום של מסחר''. למצולמת אין קשר לכתוב. קבר הבאבא סאלי בנתיבות
צילום: רויטרס
נזכרתי באנקדוטה המטורפת הזו בעת שקראתי את מאמרו האחרון של הרב אליהו בירנבוים, שמגלה התלהבות ביחס לתופעת העלייה לקברי צדיקים בדורנו, ופוסק לטובת הנהירה ההמונית לקברו של רבי נחמן זכר צדיק לברכה באומן.
אחרי שהוא מתלבט לאורך המאמר, הוא קובע כי מדובר בתופעה מבורכת ומסיק "יש הטוענים שביקור ותפילה בקברי צדיקים כדי להגיע לחוויה אישית והתעלות רוחנית אינם עבודת ה' טהורה, אלא עבודת האדם את עצמו. לא כך התרשמתי אני הקטן כאשר ראיתי את המוני בני ישראל מתפללים על קברי צדיקים ושופכים את לבם לאביהם שבשמיים בשיר ובאומר".
בירנבוים קובע במאמר את עמדתו על פי הסתכלות על התנהגות ההמון בסוגיה. לפי עמדה זו, אם ציבור גדול של נשים יעלה אל הפסל של קדישמן וישפכו את ליבן לאביהן שבשמיים, גם זו תהיה עבודת ה' מעולה. אולם ברור שמדובר בשטות גמורה.
בעמדה זו המתנגדת לעמדת ההמון אחז גם חזקיהו מלך יהודה שכיתת את נחש הנחושת שהעמיד משה רבנו. כנאמר בפסוק "וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר-עָשָׂה מֹשֶׁה, כִּי עַד-הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ; וַיִּקְרָא-לוֹ נְחֻשְׁתָּן" (מלכים ב' י"ח, ד).
במילים אחרות, מלך יהודה הצדיק הרהיב עוז להרוס יצירה של אדון הנביאים. משה רבנו יצר והעמיד, אבל חזקיהו המלך הרס וזאת בגלל החשש שהנחש הופך לעבודה זרה. במילים אחרות, צורה של עבודת ה' שהייתה ראויה פעם יכולה להזיק כשהמציאות משתנה.
''האם הנסיעה הזו בונה את הנוסעים?'' חסיד ברסלב בנתב''ג
צילום: ראובן קסטרו
וכאן יש לשאול בעוצמה גם כלפי העלייה לקברי הצדיקים והנסיעה אל מקום ציונו של קדוש העולם רבי נחמן זיע"א: האם הנסיעה הזו בונה את הנוסעים? האם נבנה בנפשם רובד שאינו מאגי-מיסטי-פרוע על גבול האקסטזה האלילית? האם הנוסעים חוזרים ומתחילים להדר במצוות ולימוד תורה?
למרבה הצער התשובה בדרך כלל היא לא. הציון הקדוש הפך למקום של מסחר, של תופעות ערבוביה בין נשים לגברים, של תעשיית קדושים שלמה שאין קשר בינה לבין תורתו המשיחית של רבי נחמן. כך אגב, עובד הדבר גם בציונים רבים של גדולי עולם בארץ ישראל. לכן, נראה שבדור שלנו עת לעשות לה' ולבטל ולשלול מהציבור את העלייה למקומות אלו. ראוי הרבה יותר לשפוך שיח בכותל המערבי, ממנו לא זזה השכינה מעולם ובו לא נראו מעולם תופעות אלו, כי את הא-להים לא ניתן להגשים כלל.
זה נכון, קל יותר להתקשר אל נחש הנחושת, ועלייה לציון צדיק מהווה מסע מרגש. אבל כשהטפל מחליף את העיקר, כשהקדושה הופכת טמאה, ראוי לנתץ אפילו את נחש הנחושת.
ועוד מילה לסיום בפני הזועמים בשמו של קדוש העולם רבי נחמן מברסלב. להבנתי, רבי נחמן שמח הרבה יותר בלימוד תורתו בארץ הקודש אליה כסף כל חייו, מאשר נסיעה לקברו תוך כדי בזבוז כספי עתק, התנתקות מהמשפחה דווקא בימים הנוראיים, ותוך יצירת מנהג שלא שערום אבותינו.
ברור לי שכיום גם רבי נחמן היה קורא לתלמידיו: עלו להר בית ה' בירושלים ואל תיסעו לניכר לאומן. וכלל ידוע בחסידות, שאחרי המוות הצדיקים מתגלגלים במחילות לארץ ישראל וגופם כבר אינו נמצא בחו"ל, ואם כן אזי רבי נחמן כאן, ולא באומן.
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם