לא נס? חוקרים מאמינים שפתרו תעלומה עתיקה
מיליונים מכירים את הפסוק "שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון" שמתאר נס שהתרחש במהלך כיבוש ארץ ישראל. מחקר חדש מאשש באמצעות הצלבת עדויות עתיקות כי ייתכן שמדובר בליקוי חמה נדיר
תופעת טבע או נס אלוהי?מחקר שנעשה בשיתוף פעולה בין פיזיקאי, חוקר מקרא וארכיאולוג, הצליב עדויות עתיקות וביצע ניתוח לשוני מדוקדק, מנסה לשפוך אור על אחד הניסים הגדולים ביותר שהתרחשו בעת כניסת בני ישראל לארץ ישראל, כפי שתואר בספר יהושע. במחקר, שמתפרסם בימים אלו בכתב העת "בית מקרא" לחקר המקרא בישראל, לקחו חלק ד"ר חזי יצחק ודניאל ויינשטאוב מאוניברסיטת בן גוריון בנגב וד"ר עוזי אבנר ממרכז מדע ים המלך והערבה.לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
כמעט כל תלמיד ותלמידה בישראל נתקלו בפסוק "שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון" ופירושים ופתרונות רבים הוצעו לו במהלך השנים. מדובר באחד הניסים המרשימים ביותר בתנ"ך, במסגרתו נעצרה תנועת השמש והירח, כך שבני ישראל, בהנהגת יהושע, יכלו להמשיך ולהילחם נגד הצבאות היריבים להם.
קיים ויכוח עז במחקר בין השוללים כל אמת היסטורית בסיפור הנס, שאינו מקובל על הדעת בעיני אלו שאינם מאמינים באירועים על טבעיים, לבין אלו המבקשים לזהות סיפורים היסטוריים בתוך תיאורי המלחמה. יצוין כי כל תקופת הכיבוש וההתנחלות המתוארת בספרי יהושע ושופטים נתונה במחלוקת חריפה. חלק מהחוקרים רואים בה תקופה היסטורית מכוננת בה השבטים הישראלים שפלשו בסוף המאה ה-13 לפני הספירה נאחזו אט אט בארץ ישראל, זאת לעומת אלו המאמינים שאין כל יסוד היסטורי בסיפורים אלו.
פתרון לתעלומה? ליקוי חמה
צילום: שאטרסטוק
במחקר החדש בחנו החוקרים באמצעות ניתוח לשוני מדוקדק את המילים המופיעות בפסוקים שמתארים את הנס, יחד עם מילים מקבילות באכדית ועל ידי ניתוח תיאור האירוע בספר חבקוק, שניתן לפרש אותו כליקוי חמה טבעתי, שבו הירח מצליח להסתיר את רובה של השמש. הרעיון המרכזי, אומרים החוקרים, הוא שלא השמש עמדה מנוע, אלא שאורה פסק.
החוקרים קבעו כי בין השנים 1000 לפנה"ס התרחשו בארץ ישראל רק שני ליקויי חמה טבעתיים וליקוי חמה מלא אחד. לדבריהם, "ההסתברות שבמקום ספציפי על פני כדור הארץ יתרחש ליקוי חמה היא אחת ל-370 שנה". ניתן לאתר את הליקויים שנצפו מאזור ירושלים בעבר באמצעות מנועי חיפוש באתר של נאס"א המבוססים על נוסחאות מתמטיות. החוקרים הראו במחקרם שהליקוי המתאים ביותר לתיאור הנס בגבעון הוא ליקוי החמה הטבעתי שהתרחש לקראת השקיעה ב-30 לאוקטובר 1207 לפנה"ס ונמשך 5 דקות ו-15 שניות, כך שייתכן שמדובר בנס המדובר.
יש עיגון לסיפור בתנ''ך? צילום אילוסטרציה
"סיפור נס השמש והירח מעל גבעון משקף אירוע אסטרונומי אמיתי שהתרחש בתקופת הכיבוש וההתנחלות, ומכאן שגרעין הסיפור נוצר בתקופת זו, גם אם עובד אחר כך", אומרים החוקרים. בנוסף, "קביעת תאריך מדויק לאירוע בשנת 1207 לפנה"ס הופכת את הסיפור לעוגן כרונולוגי מהימן לתקופה, והוא מצטרף למצבת מרנפתח מלך מצרים שמלך באותה עת לכדי מסד כרונולוגי איתן, היות וכתובת זו מהווה עדות חיצונית ישירה ונאמנה על נוכחות שבטים ישראלים בתהליך של התנחלות בארץ, ולפי כמה חוקרים היא אף מעידה על מצב בו אותם שבטים ראו עצמם כבעלי ארץ כנען תוך ערעור ההגמוניה המצרית".
וכיצד הפך ליקוי החמה לנס "שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון"? "בעלי החיים, בעיקר הציפורים, מגיבים לשינוי הפתאומי בחרדה ובלבול. גם בני האדם בעת העתיקה הגיבו בחרדה ובפחד לליקויי חמה וחששו שהשמש לא תשוב להאיר ולעתים ראו בליקוי סימן לפורענות קרובה", קבעו החוקרים.
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם