 |
/images/archive/gallery/118/499.jpg תחתית של בירה אוריגה
צילום: מתוך האתר  |
|
|
|
|
| שגיא כהן על הבירה הישנה של דיסלדורף - אחד הדברים הטובים היחידים שיש לעיר להציע |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
שגיא כהן
7/6/2004 16:36 |
|
|
|
|
|
|
|
העיר דיסלדורף שבגרמניה היא מסוג המקומות שאתה לא מגיע אליהם אם אתה לא מוכרח. זו עיר משעממת, עשירה, שנבנתה מההריסות בשנות החמישים והשישים, ואין בה אתרים מיוחדים. יש בזיליקה מודרנית עם חלונות צבעוניים, שוק קטן (עם דוכן פסטה יוצא מהכלל), שני מוזיאונים עם אוספים חסרי ייחוד, כמה בתי כלבו שבשער היורו הנוכחי יכולים להיחשב גם הם כמוזיאונים, שישה רחובות של העיר העתיקה (משוחזרים כולם?,(? רחוב קניות יוקרתי שבמרכזו תעלת מים ירקרקה וטיילת ליד הריין. זה, פחות או יותר, הכל.
הסיבה היחידה שאנשים מגיעים לדיסלדורף היא בגלל אירוע. לפני שבועיים זה היה גמר ליגת האלופות. הגמר, אם נדייק, לא נערך בדיסלדורף, אלא בגלזנקירשן הסמוכה, אבל גלזנקירשן כל כך משעממת, שאפילו בתי מלון לא טרחו להקים בה. למען האמת, ההבדל היחיד בין גלזנקירשן לדיסלדורף הוא שגלזנקירשן לא רק משעממת, אלא גם
ענייה. האטרקציה היחידה שלה (להוציא, כמובן, האאוף שאלקה ארינה, אחד ממגרשי הכדורגל המודרניים והיפים ביותר בעולם) היא שני מכרות פחם שעדיין פועלים. וגם אלה עומדים להיסגר בשנים הקרובות.
אבל גם אם אתה נקלע לדיסלדורף במקרה, בכל זאת, הבנאדם הרי צריך לאכול משהו, לא? ובעניין הזה יש לדיסלדורף שתי הפתעות. הראשונה היא בית הבירה אוריגה שנמצא מטרים ספורים מהריין.
אוריגה הוא אחד המקומות האחרונים בגרמניה שמייצר את הבירה המכונה "אלט ביר" (בירה ישנה). הבירה הזו נקראת כך לא משום שמיישנים אותה זמן רב, אלא משום שזו הבירה הגרמנית המסורתית, זו שנלגמה מקנקני עופרת ענקיים מימי הביניים ועד למאה ה-19. הלאגר, הבירה הזהובה שהגרמנים מכורים לה היום, הגיעה לגרמניה רק בשנות הארבעים של המאה ה-19 מדנמרק. עד אז, אלט ביר היתה הבירה הדומיננטית. לצד, כמובן, הבירות העונתיות.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
רק בירה טרייה
|
|
|
 |
|
|
|
אלט ביר היא בירה (למען הדיוק הטכני היא לא בירה, אלא שיכר) כהה, צבעה אדום-חום עמוק ויפה, ובטעמה ניתן להבחין היטב במאלט ובקרמל שהופכים אותה למתוקה-מרירה וטעימה להפליא. היא נלגמת מכוסות ישרות, קטנות ביחס, שמגיעות כשעליהן ראש קצף יפה. ברוב חלקי גרמניה האלט ביר נחשבת לבירה כמעט מוקצה בשל העובדה שמאוד זול לייצר אותה ומשום שהיא נתפשת כבירה פשוטה מדי.
במקומות אחרים, כמו בארצות הברית, למשל, האלט ביר היתה מהבירות הראשונות שזכו לתחייה במבשלות הבוטיק הקטנות. התוצאה היא שבקליפורניה לבדה יש היום יותר מבשלות של אלט ביר מכפי שיש בכל גרמניה.
בדיסלדורף, ורק בדיסלדורף, הבירה הזו נותרה פופולרית ויש שמונה מבשלות שעדיין מייצרות אותה על פי המתכונים הישנים. וזה תענוג. אוריגה היא אחת המבשלות האלה, ולדעת רבים, הטובה שבהן. כמו רוב הבירות המרכז אירופיות הקלאסיות, גם האלט ביר צריכה להילגם כשהיא טרייה מאוד. אי אפשר לקנות אלט ביר איכותית בבקבוקים, ובאוריגה נוהגים לשפוך בסוף היום את כל מה שנשאר בחביות. זו הסיבה לכך שאוריגה מוכרת את הבירה שלה רק בבית השיכר היפה הזה, מקום שבו היא יכולה לפקח על הטריות ועל המזיגה.
הבניין עצמו נחלק, כמו בית בירה בווארי, לכמה וכמה אולמות, שלאחד מהם יש קירות מצוירים שיוצרים אשליה של גן בירה. בנוסף יש בחוץ כמה שולחנות שעליהם ניתן ללגום את הבירה בעמידה, וממול, בצל ערמונים ענפים, יש שולחנות עם ספסלים ארוכים שעליהם ניתן לשבת, להתרווח וגם לאכול משהו.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
