 |
/images/archive/gallery/121/929.jpg ג'ניפר לופז מפרסמת לואי ויטון.
צילום: מודעת פרסומת  |
|
|
|
|
| תערוכה חדשה של "לואי ויטון" מבקשת להזכיר שמאחורי מותג היוקרה עמד פעם בן-אדם |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
איתי יעקב
14/6/2004 9:51 |
|
|
|
|
|
|
|
אין כמו שמפניה בצהריים. יתרה מזאת, אין כמו שמפניה בשישי בצהריים, כשמיכל בקר נחה על זרועך עטופה כריסטיאן דיור ודולצ'ה&גבאנה, ובטווח אווירי ממשקפי השמש שלי ניצבת רות גונזלס מודל 2007, דקיקה ומרשימה. לרגעים, וסליחה על המונולוג המשתפך, כל מה שרציתי היה להיות תיק הלואי ויטון עם המונוגרמה הצבעונית מבית הרוקי מורקאמי, אותו אחזה יחצנית האירוע בהתלהבות, מחברת אותו לכל אשת חברה בהתהוות או בגמלאות.
יותר מלהתמנגל בשמש הקופחת על מדשאת ביתו של מר ג'רארד ארו, שגריר צרפת בישראל, לרגל חגיגות 150 שנה להיווסדו של מותג המותרות הצרפתי "לואי ויטון", חפצתי באיחוד מחודש של מיטב כוכבי האייטמים של מדורי הרכילות בישראל
של שנות השמונים. בנוסף למיכל בקר האלוהית ומיטב חקייניותיה, נעמדו אצילות על הדשא גם נשים בקארה אורלאן ואוברולים של ג'ניפר בר-לב, חברי מועדון הפלטיניום של רונית רפאל, וכמה סניליות שהגיעו מצויידות תיקי שאנל.
כולן התכנסו על המדשאה לכבוד תערוכת תיבות מסע היסטוריות של "לואי ויטון", שנחתה ארצה ליום אחד, כחלק מחגיגות ה-150 שנה. התערוכה מגישה 14 תיבות מסע מאוסף מוזיאון החברה, המגוללות את סיפור עלייתו של לואי ויטון מנגר אמן למנטרה שכולה שיק ויוקרה: נסיעה בודדת בתחתית של טוקיו, מספיקה כדי להבין שהאלוהים ביפן כבר אינו מדת השינטו, הבודהיזם או ווטאבר, אלא תיק לואי ויטון, הנאחז קרוב אל הלב כאילו היה צלב.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
גודלה של תיבת הקרינולינה
|
|
|
 |
|
|
|
בין הפריטים בתערוכה, אפשר לפגוש תיבת נסיעה לנשים מ-1860 עשויה עץ, בד אפור, עור וברזל, ששימשה לאריזת שמלות הקרינולינה של התקופה, וגודלה בהתאם; תיבות נסיעה לכובעי נשים משנת 1927, המכילות עד שישה כובעים; תיבות נעליים לגברים משנת 1925; ותיבת מלתחה מלפני שנה, המותאמת לנסיעות קצרות.
חלק מעניין נוסף בתערוכה הוא המעקב אחר התפתחות הלוגו של המותג. לחברה יש שני סוגי לוגו מוכרים – דוגמת הברייר (מעין ריבוע מפוספס), שהופיעה לראשונה על המזוודות בשנת 1889; והמונוגרמה בדמות האותיות L ו-V , שהפציעה בשנת 1913.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
