 |
/images/archive/gallery/132/269.jpg דן תורן בערוץ הופ הורים.
צילום: יחצנות  |
|
|
| מילה שלנו: קחו את הילדים לגן-חיות בשבדיה |
|
| האם הדעתנית עינת ניב נזקקה להרבה סבלנות כדי לדוג את החומרים הראויים באמת של ערוץ "הופ הורים" |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
עינת ניב
4/7/2004 10:13 |
|
|
|
|
|
|
|
ילדים זה לא די.וי.די. זאת אומרת, הם בהחלט תופסים מקום בבית, וגם מהם צריך לנגב מדי פעם את האבק, אלא שלתדהמתם של קברניטי "הופ, הורים" ("הוט", אפיק 41 בדיגיטלי), הם מגיעים לעולם ללא חוברת הפעלה מדויקת.
אז מה עושים עם הילדים האלה, שנפלו לסלון שלנו ככה, בלי דף הוראות? אכן קשה, בייחוד למי שתפסה את הבעל שלה בגיל 35 המופלג (על פי המדריך, בטח שעל פי המדריך), בייחוד למי שמכר את הפרארי שלו ועכשיו הוא תקוע בבית עם חיתול מלא ומיילל.
ב"הופ, הורים", יש לומר, באמת ניסו להרים ערוץ שיענה על כל
השאלות שעשויות לעבור לכם בראש בכל הנוגע לגידול הילדים שלכם. הם הפיקו כמה תוכניות בעצמם (ותיכף נגיע לאלו של דן תורן ושל גליה אלוני-דגן), הניחו יד על חומרים מחו"ל, עבדו על לוגו חינני, והם נורא מקווים שזה יעבור לכם בקלות. הבעיה היחידה היא שהורים, לפחות לילדים קטנים, הם עם מותש באופן מובנה, וטלוויזיה היא בהרבה מקרים האסקפיזם הפרוע ביותר שהם יכולים להרשות לעצמם. וכאן, בעצם, טמונה הבעיה, שכן רצף אינסופי של תוכניות המתגלגלות סביב אותו עניין, בסך הכל - הן, איך לומר, אסקפיזם של חיתול ספוג שתן.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
יש גירוד פצעים
|
|
|
 |
|
|
|
זה לא שאין ב"הופ הורים" חומרים ראויים. דווקא יש. רק שצריך לדוג אותם בחכה ארוכה ועם המון סבלנות. חלק נכבד מהחומרים הקנויים אינו רלוונטי (גן חיות חינם, נורא מומלץ, באיזו מדינה צפונית קרה. תלכו? כי יש לי את הפרטים), חלק אחר מעורר גיחוך (דיון ארוך, מפותל ומייגע הדן בסוגיה המכרעת – מה לשים בסנדוויץ' של הילד, וכיצד הכנת סנדוויצ'ים בבית עשויה לחסוך מהתקציב המשפחתי 800 דולר בשנה!), תוכניות אחרות נוגעות במגוון עצום כל כך של נושאים, עד שהטעם העיקרי שנותר בפה לאחר הצפייה הוא של געגועים לתוכניות מונחות נושא אחד, נוסח "בקריאה ראשונה".
אבל יש גם תוכניות אחרות, דווקא תוכניות המקור, שרובן בעלות ערך. למשל, הפקת המקור "קוראים לזה אהבה": נשים וגברים מול מצלמה, מדברים. על הילד הראשון, על הקימות בלילה, על משבר הזוגיות הבלתי נמנע, על חלוקת הנטל. על הכל, בעצם. וזה פשוט מאוד, ואנושי מאוד ומעניין מאוד. אין שם עשה ועל תעשה, אבל יש לבטים, יש שאלות, יש גירוד פצעים, יש דיון.
גם "גדול עלינו" של דן תורן, שהיא תוכנית ראיונות בשילוב כתבות חו"ל, היא תוכנית חביבה, להוציא שני עניינים: הראשון, והוא אולי הפחות משמעותי אך היותר צורם, הוא השיחה האידיוטית שמנהל תורן עם בובה בשם פיטי בסוף התוכנית. מדובר במשהו מתיילד ומביך, ומאוד לא תואם את רוח התוכנית.
השני, הוא הקונספט המוזר המשלב חומרים מכתבות חו"ל שאינן קשורות תמיד לדיון באולפן (כך, למשל, שולב קטע של הורים אופים עם ילדיהם בתוך דיון מעניין דווקא, על הילדים הפחות מועדפים במשפחה). חוץ מזה, תורן עצמו עובר, כרגיל, נעים מאוד, ועם קצת עבודת עריכה אפשר להקפיץ את התוכנית לגבהים אחרים.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
