 |
/images/archive/gallery/129/352.jpg יינות של יקב בר חיים.
צילום: יחסי ציבור  |
|
|
| יצוא יין ישראלי. יש עתיד? |
|
| מומחה היין חיים גן בודק עד כמה ניתן לייצא מישראל יינות המסוגלים להתחרות בשווקי העולם בזכות עצמם, ללא קשר להיותם כשרים |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
חיים גן
22/7/2004 17:56 |
|
|
|
|
|
|
|
במשך שנים ארוכות נהגו מבקרים ישראלים לשוב מתערוכת היין החשובה ביותר בעולם, "וינאקספו", ולהחמיא לביתן הצ'יליאני.
צ'ילה, שסימנה עוד בשנות ה-80 את ייצוא היין כמטרה אסטרטגית, נוהגת לאחד בתערוכה זו את יצואני היין שלה תחת קורת-גג אחת. המסר, מסר של אחדות, הנו רב עוצמה. באותה נשימה נהגו המבקרים הישראלים לקבול על הפלגנות שהפגינה תעשיית היין הישראלית, שיצרניה מיקמו עצמם בביתנים נפרדים, מרוחקים אלה מאלה.
בשנת 2003, בעיצומו של המיתון העמוק בתולדות המשק הישראלי, על רקע שחיקה איומה בביטחון האישי ועם עתודות יין הגדולות כפליים מהנדרש לשוק המקומי, שינתה תעשיית היין הישראלי כיוון. עדויות ראשונות לשינוי ניתן היה כבר למצוא בתערוכת היין הישראלי, בה
דיברו מנכ"לי היקבים המסחריים הגדולים על הצורך להתגייס לייצוא היין שכם אחד.
ואולם, בישראל קיימת מסורת ארוכה של דיבורים ללא כיסוי. האם יצליחו יצרני היין הישראלי להתעלות מעל מחלוקות נושנות, ולהתייצב סוף סוף בפני עולם היין, ומסר אחיד בפיהם?
כדי להתרשם מהאופן שבו תופשים ראשי התעשייה את הסוגיות השונות הכרוכות בייצוא יינות, שוחחתי עם אחדים ממנהלי תעשיית היין הישראלית: שמואל בוקסר, מנכ"ל יקבי ברקן; שלום בלייר, מנכ"ל יקבי רמת הגולן; אילן חסון, מנכ"ל יקבי בנימינה. כן שוחחתי עם דפנה שטרנפלד, מנהלת מכון הייצוא הישראלי. שיחה שהיה בדעתי לקיים עם דוד זיו, מנכ"ל יקבי כרמל מזרחי, נמנעה בשל אסון טראגי שפקד את משפחת זיו באותה עת.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
היין עומד בזכות עצמו?
|
|
|
 |
|
|
|
באורח מסורתי, מזוהה ייצוא היין הישראלי בעיקר עם הביקוש הקיים בקרב קהילות יהודיות החיות בניכר ליינות כשרים. לכל ברור כי פוטנציאל הקנייה שלהן מוגבל, ולפיכך ביקשתי, ראשית כל, לברר עד כמה ניתן (אם בכלל), לייצא מכאן יינות המסוגלים להתחרות בשווקי העולם בזכות עצמם, ללא קשר להיותם כשרים. הדעות בהקשר זה לא היו סותרות, אך גם לא חופפות.
שמואל בוקסר: "לרוב העולם לא ניתן לייצא יינות ישראלים בזכות עצמם. להערכתי, לא יותר משני קונטיינרים של יינות ישראלים לא-כשרים מיוצאים מדי שנה לחו"ל, בעוד שעיקר הייצוא הוא של יינות כשרים לשווקים שבהם מתגוררות קהילות יהודיות גדולות. הצלחות מסויימות נרשמו, עם זאת, בייצוא לשוקי המזרח הרחוק, שווקים שבהם ללא ספק הכשרות אינה מהווה שיקול קנייני".
שלום בלייר: "במדינות מסויימות, כצרפת למשל, לא ניתן לעניין קניינים ביין הישראלי אלא בהקשר להיותו כשר – יהודים צרפתים מעוניינים ביינות כשרים, אך צרפתים שאינם יהודים לא ישתו יינות ישראלים. מאידך גיסא, במדינות מסויימות, כיפן למשל, זכה היין הישראלי להצלחות בזכות איכותו בלבד".
אילן חסון: "היין הישראלי מייצג עצמו היטב בשוקים המתעניינים באיכות ללא קשר לכשרות, והדבר הוכח בזכיות הרבות של יינות ישראלים במדליות ועיטורים אחרים בתערוכות בינלאומיות. כן ניתן למצוא יינות ישראלים במיטב חנויות היין במנהטן, ואפילו מדפים המוקדשים ליינות ישראלים בחנויות יין מסויימות".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
