 |
/images/archive/gallery/148/465.jpg עמוד זהב.
צילום: יחסי ציבור  |
|
|
|
|
| אם לא תגזימו, אהוד רז יתיר לכם להשפריץ קצת זהב על הקירות |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
אהוד רז
4/8/2004 18:12 |
|
|
|
|
|
|
|
לא יודע מה עמדתכם בעניין, אבל אני סבור שזהב, והכוונה לצבע ולא למתכת ששווה מיליונים, חייב להופיע במינונים דקים. אשת חברה עתירת טיפוח ותפוחת ארנק יכולה לבחור בין שתי דרכים עיקריות: האחת היא לתת בזהבים ובנוצצים בלי חשבון (מה שנקרא בלינג בלינג בקרב עדות הראפרים) ולצאת פריחה סוג ד'; הדרך השנייה היא להגביל עצמה לכדי שני עדיים מוזהבים, רצוי בגימור מט, ולהראות כנסיכה גרייס השם יקום דמה.
חוק זהב זה מתייחס גם לאופנת הקירות הזהובים שמתפשטת באופן מבהיל בקרב מעצבי פנים ולקוחות סרי טעם במיוחד. אין ראוותני ואקסטרווגנטי מהאלמנט הנוצץ זה, אולם קיימים מקרים יחידים בהם מותר, ככה בעדינות, להרביץ איזה כתם זהב.
אם מדובר בקיר קטן או בעמוד תומך הממוקם במרכז החלל, יש סיכוי טוב שהזהב יתקבל כעקיצה רבת טעם ולא כגוזמא עיצובית משוללת עידון. באשר לאופי הצביעה עצמה, טקסטורה מעורבת של כתמי זהב מבריקים המשולבים מעדנות בינות כתמים בגימור מט עמום וערפילי, תיתן תוצאה מרוככת ובעלת אפיל עתיק - מה שמסיר את תגית הנובו-ריש המתלווה לזהב בדרך כלל.
חברת "נירלט" יוצאת בימים אלו עם סדרת צבעים ועזרי-שיפוץ מגוונת במיוחד, כשאחד מהחידושים בה הם עלי זהב (לא אמיתי, למי שדאג) דקיקים המיועדים לציפוי קירות ושאר פיצוחים. בשילוב צבע רקע מטלי מוזהב הגימור מט, יתקבל המראה הרצוי.עלותם של עלי הזהב המזוייפים קטנה לאין שיעור מעלות הזהובים האמיתיים, והתוצאה מצויינת למדי.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
