 |
המילה הכי טובה לאפיין בעזרתה את הקריירה של מירב מיכאלי בשנים האחרונות היא התמדה. לא הצלחה. לא סקרנות. בטח שלא שמחת חיים. התמדה. והנה, לפני רגע, בדיוק בשלב בו היה נדמה כי אזלו הניסיונות להמציא אותה מחדש, בין אם כפריכית יידישקייט לחגי ישראל, או כמגישה חשופת דד בטקס תעשייה כלשהוא, מיכאלי מצליחה להפתיע. הסיבה: קאמבק מסקרן ורדיופוני, בדמות תוכנית בוקר שתעלה בספטמבר. האמת? יאללה בכיף. ולא מהסיבות שאתם חושבים. עבורי, התקווה הגדולה היא שמירב תחזיר עטרה לנוהל המיתולוגי שכמעט רשום על שמה בטאבו: הפטיש המקסים לאכילה בידיים, מנהג שנתפס ע"י איסטניסים ומבקרי טלוויזיה כדוחה, אבל בעיני חובבי הז'אנר נחשב שובה לב במיוחד. מיכאלי,
נערת גורמה ידועה, נשנשה לראשונה מול מצלמות בתענית יום השישי העתיקה שלה, בתחילת הניינטיז. שם, ענודה במיני חושף שחלות, תחבה את ידיה לכל צלחת באולפן, כולל של אורחים, ובלסה בעליצות. אישית, מאותה שנייה נשביתי בקסמיה של האשה, אבל לצערי, לא כולם חשבו כמוני. הצופים, מצידם, לא התייחסו למשחקי אצבעותיה התאוותניים בכבוד הראוי. להיפך. מילת התואר תיעוב תהיה צרה מכדי להכיל את ההשתלחות הקולקטיבית בהרגל החושני שאימצה לעצמה. בגלל כל זה, ולרגל חזרתה לחיבוקו המגונן של הרדיו, בחרנו לפרגן ולהנפיק מעט פינגר פוד, תוך תקווה שתחזור לעצמה באמת, ותטמון ידה בצלחת. נו, כמו פעם. כשפרגנה לעצמה אישיות.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
מירב מיכאלי, גיבורת האייטם. צילום: ארכיון מעריב
|
|
 |
 |
 |
 |
|
שרימפס בשום, יין לבן ובזיליקום
|
 |
|
 |
 |
 |
|
מנה פשוטה, שניתן להכין בין מקבצי פרסומות. או יותר טוב - לדרוש מהטכנאי. המצרכים: 800 גרם שרימפס מקולף ונקי 200 מ"ל יין לבן יבש 4 שיני שום, פרוסות חופן עלי בזיליקום, קצוצים שמן זית מלח, פלפל שחור, טחון טרי מיץ מחצי לימון צהוב
הכנה: 1. מחממים שמן זית במחבת גדולה, ומטגנים את השום עד להזהבה.
2. מוסיפים את היין הלבן ומבשלים עד לצמצום הנוזלים לחצי. מתבלים בפלפל ומלח ומתקנים טעמים.
3. מכניסים לרוטב את השרימפס. מבשלים על אש בינונית בין דקה לדקה וחצי, למשך דקה וחצי עד שצבעם מתחלף מוורוד ללבנבן.
4. מעבירים את השרימפס לצלחות הגשה. מפזרים מעל את הבזיליקום, מטפטפים מיץ לימון ומנשנשים, כולל הרוטב.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |  | שרימפס. לאכול אתכם. צילום: יחסי ציבור | |
|