 |
/images/archive/gallery/143/254.jpg בצלים
רובי קסטרו  |
|
|
| צבעים, ריחות ושאריות אדמה |
|
| לעשות קניות בשוק זה לא רק למלא את השקיות. זה למשמש, לרחרח וללקט. מומלץ לקחת מזוודה |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
יעל פז-מלמד
|
|
|
|
|
|
|
|
0 לקבועים יש עגלה מיוחדת, שמסייעת להם במלאכת הסחיבה. למי, שכמוני, קם בבוקר עם צורך לאו בר כיבוש להתרוצץ בלחות של תשעים אחוז רק בשביל להריח עגבניות ומלפפונים טריים, או למולל ביד אגד של שמיר ופטרוזיליה שהירוק שלהם טרם כוסה בכתמים שחורים, יש פתרונות יותר יצירתיים, אך פחות אפקטיביים. כמו למשל, מזוודה גדולה, שמשמשת בדרך כלל לנסיעות לחו"ל, ויתרונה בכך שיש לה גם גלגלים וגם ידית נשיאה.
כן, ככה הסתובבתי לי בשעת בוקר מוקדמת בשוק הכרמל של תל-אביב, נוטפת זיעה, אך נחושה בדעתי למלא את הבית בירקות ובפירות ובביצים ובבשר ובעופות, הכל מתוך שלל הדוכנים של השוק, שלמי שאוהב צבעים וריחות ושיירי אדמה על מה שהוא קונה, עוד לא המציאו מקום טוב ממנו לקניות. המחזה, לכל הדעות, היה גם מצחיק וגם אידיוטי. מסתובבת לה מישהי בסמטאות המקורות של שוק הכרמל, קונה מכל הבא ליד,
משכיבה על המדרכה השחורה מלכלוך מזוודה די מפוארת, פותחת את הריצ' רצ'ים הרבים שלה, מתעלמת מן התיקים הקטנים עטויי המלמלות שנועדו לגרביים ולתחתונים, ותוקעת פנימה שומים ובצלים ותפוחי אדמה ומנגו. ואז סוגרת הכל, מעמידה על הגלגלים וממשיכה להתנהל לאיטה לעבר הדוכן הבא, ושוב חוזר על עצמו הסיפור כולו. אם אתם חובבי שווקים כמוני, סביר להניח שתבינו את ההתרגשות הקלה שאחזה בי ברבע השעה של הנסיעה מביתי אל השוק, כמובן אם מדובר בחודש אוגוסט, שהוא חודש שבו בבקרים הכבישים ריקים.
מה נמצא שם הפעם? אולי יש חצילים קטנים להחמצה, אולי גרגר נחלים או עולש, להכין מהם סלט או תבשיל אחר, והאם יתמזל מזלי ואצליח לשים את היד על החלבה המיוחדת, עתירת הסיבים, שקניתי בפעם הקודמת, ואין לי מושג מי מייצר אותה ולמה. אני רק יודעת שכמו שהיא הגיעה, כך נעלמה. בבטן שלנו, כמובן.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
סקר שוק
|
|
|
 |
|
|
|
כלל ראשון בהליכה נכונה בשוק הוא סקירת מצב כללית. עושים סיבוב גדול ככל האפשר, בודקים אופציות, משווים מחירים, מקפידים על טיב הסחורה ורק אז מגבשים תוכנית עבודה. בשום אופן לא קונים בדוכן אחד הכל, למרות הפיתוי של הנוחיות. כל דוכן מתמחה בדבר אחד או שניים, ואם כבר עשיתם את כל הדרך, תשקיעו. וכאן אני רוצה לתת לכם פיסה מניסיוני בקניות בשוק: אל תחפפו אותה אחרי שעברתם ארבעה-חמישה דוכנים ונמאס לכם, וכל מה שאתם רוצים זה הביתה. תמשיכו בצרכנות הנבונה עד הסוף. אחרת חבל על הזמן.
אני, למשל, הצלחתי לחסוך בשלב הירקות, אבל כשהגיע זמנם של הפירות כבר די נמאס לי, וככה שילמתי תשעה שקלים על קילו לימונים, כשהמחיר בשוק היה חמישה שקלים. סתם כי לא בדקתי בתחילה מה המחיר לקילו, ואחרי שאמרו לי את הסכום כבר לא היה לי נעים להחזיר. אבל אתם חייבים שיהיה לכם נעים. לשוק באים גם בגלל הסחורה, אבל גם בגלל המחירים. עכשיו תשמעו סיפור על מחירים. יום לפני שהלכתי לשוק הביאה מישהי למערכת חמישה אפרסקים גדולים ויפים, שהיוו עבורי את אחד הטריגרים להליכה לכרמל. באחד הדוכנים ראיתי לפתע את הסוג ההוא של האפרסקים, אדומים מבחוץ, לבנים מבפנים, ארבעה שקלים וחצי לקילו. מיד הוכנסו כעשרה מהם אל המזוודה, ועוד באותו ערב נאכלו חלקם הגדול בתאווה גדולה, כשהמיץ הטוב והמיטיב שלהם זולג מן הסנטר אל עבר החולצה ומשאיר שם את חותמו. טעמם היה כשל דבש בגן עדן.
למחרת שאלתי את חברתי למערכת כמה היא שילמה עבור חמשת האפרסקים שלה, שנקנו בחנות ירקות בשינקין. 26 שקלים, ענתה לי מבלי להניד עפעף, מה שאומר שעבור עשרת האפרסקים שלי, שעלו עשרה שקלים, הייתי משלמת 52 שקל. עכשיו תגידו לי, מי מאיתנו השתגע? אני שנעתי עם מזוודתי בשבילי השוק, או היא שנכנסה לחנות ליד ביתה?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
סל בריאות
|
|
|
|
|
|
|
וזה מה שקניתי בשוק תמורת 250 שקל: עגבניות רגילות ושרי, מלפפונים קטנים להחמצה וגדולים יותר לסלט, גזר, קישואים קטנים, חצילים קטנים, כרוביות לבנות כאילו עברו כביסה עם מלבין, חצילים גדולים לקלייה על האש, פלפלים בשלושה צבעים, גמבה, צנוניות קטנות ומקסימות, ראשי שום, בצל לבן, בצל ירוק, תפוחי אדמה קטנים וגדולים, אספרגוס, פטריות, לימונים, שני סוגים של תפוחי עץ, שזיפים אדומים, אפרסקים, ענבי מוסקט, ענבים ירוקים, תאנים, מנגו, עשר פיתות רגילות, עשר פיתות מקמח מלא, פרחים, שלוש גופיות טריקו, שני עופות, בשר שטחנו לי על המקום תחת עיני הבוחנות, בשר לצלי וכמובן, ים של פטרוזיליה, שמיר, כוסברה, גרגר נחלים, שלוש חבילות ספגטי, שתילי גרניום, חלבה ואפילו שתי חבילות שעועית קפואה. רציתי לקנות גם כמה גבינות, אבל המזוודה היתה צרה מלהכיל הכל, ומכסת השקיות שסחבתי עברה את גבול ההיגיון.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חנטה גם חנטה
|
|
|
|
|
|
|
חבל, כי היו שם דוכנים עם גבינות נחשקות, כמו גם כאלו עם לקרדות ושאר דגים מלוחים. הפירוט המלא כשלעצמו נועד להוכיח עד כמה "העסקה" הזו משתלמת. אלא שרק כשהגעתי הביתה וסידרתי הכל, הבנתי באמת עד כמה החגיגה גדולה. צנצנות צבעוניות של מחמצים למיניהם, קערות גדושות של פירות וירקות בשלל צבעים וריחות וטעמים של קיץ, או יותר נכון תחילת הסוף של הקיץ, כפי שתעיד קערת התאנים הצוננות שיצאה מן המקרר היישר אל שולחן החברים, שחתכו ביד אחת נתחים קטנים מגבינת הסנט מור הנפלאה של ברקנית, וביד השנייה הכניסו לפה תאנה סגלגלה שחנטה גם חנטה פגיה. סיכומו של דבר: רק מי שאוהב, שיילך.
אם לא נהנים מעצם הקנייה והאיסוף, אם השפע הגדול והצבעוני לא עושה לכם את זה, תקנו במקום ממוזג, עם עגלות מסודרות ומבצעי הנחה. אבל אם אתם אוהבים לראות במטבח שלכם צנצנות מלאות במלפפונים וחצילים וכרוב, כולם שכובים בתוך מים עם מלח ושאר תבלינים, כי אז תאהבו גם את הקנייה בשוק. אם קערת עגבניות אדמדמות ששוכבת על אדן החלון מרגשת אתכם, לכו השוקה. אם גם עבורכם המטבח הוא לב לבו של הבית, משם הכל יוצא, כולל הריחות הטובים של התבשילים, נסו פעם בחודש לעבור את החוויה הזו. אני כבר התמכרתי. | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
