 |
/images/archive/gallery/159/434.jpg היפנוזה.
צילום: רובי קסטרו  |
|
|
|
|
| היפנוזה כבר מזמן יצאה מתחום המיסטיקה ויכולה כיום להחליף את ההרדמה מקומית בניתוחים ובטיפולי שיניים, ולטפל בכאבים, בלחץ דם גבוה ובחרדות |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
גייל זאבי-ציבלין
26/8/2004 11:07 |
|
|
|
|
|
|
|
כבר 20 שנה שיעל גיל עוברת את כל הטיפולים הרפואיים שהיא זקוקה להם בלי זריקות הרדמה או גז צחוק. רק באמצעות היפנוזה. "בהתחלה הייתי צריכה לדמיין נופים יפים בשווייץ או עננים", היא אומרת, "והיום אני כבר יכולה להכניס את עצמי להיפנוזה פחות או יותר בכל מצב".
יעל אלרגית לחומרי הרדמה מקומית, והברירות היחידות שלה כשהיא עוברת טיפולי שיניים הן לסבול כאב בל-יתואר או להיכנס לחדר ניתוח, להתאשפז ולעבור את הטיפולים בהרדמה מלאה. "שתי האופציות לא ממש נראו לי, מאחר ואני לא יודעת איך אני מגיבה להרדמות מלאות. מלבד היותי עורכת-דין אני מתעסקת גם ברפואה אלטרנטיבית, ולכן אופציית ההיפנוזה היתה היחידה שבאה בחשבון עבורי".
יעל מספרת כי בטיפולי שיניים, למשל, היא אינה סובלת מכאבים או
מדימומים. "בסוף הטיפול אני יוצאת מהעניין די משועשעת. מדהימה אותי היכולת שלנו לעבוד על המוח. חוץ מטיפולי שיניים, השתמשתי בהיפנוזה גם לדברים אחרים. לפני הלידה סבלתי מצירי לחץ נוראיים שלא עמדתי בהם, עזבתי את בית-החולים ונסעתי לרופא המהפנט. שהייה של שלוש שעות תחת היפנוזה אצלו העבירה לי את הכאבים וגם את הזמן".
עמוס עבר סדרה של טיפולי היפנוזה נגד כאבי ראש מאוד חזקים. היום הוא לומד את הנושא ומקווה לטפל באנשים בעצמו. "עברתי סדרה של מפגשים שבהם למדתי להעביר את הכאב ממקום למקום", הוא נזכר. "העברתי אותו מהראש לכתף, אחר-כך ליד ומכף היד למדתי להשליך אותו ממני והלאה. במקרים אחרים המטפל העביר אותי בדמיון למצב בו הראש מתחת למים. כשהוצאתי את הראש, השארתי את הכאב במים".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
שני חלקים בתוך השלם
|
|
|
 |
|
|
|
ההיפנוזה משמשת למגוון צרכים רפואיים, אם כתחליף להרדמה מקומית ואם לטיפול בכאבים או בחרדות ובבעיות נפשיות למיניהן. ד"ר אורי גן-אל, מומחה ברפואת משפחה ובהיפנוזה רפואית ביישוב להבים ובמרפאה פרטית בבאר-שבע, מטפל בהיפנוזה במקרים של כאבי ראש, הפרעות שינה, בעיות של לחץ דם גבוה וחרדות.
"המוח שלנו מורכב משני חלקים, המוח השמאלי והימני", הוא מסביר. "בסביבות גיל חמש, המוח השמאלי לוקח פיקוד ומדכא את הימני. תפקיד המוח השמאלי הוא לקבל את המידע החיצוני, לפענח אותו, להעריך אותו ולתת פקודות למערכות האוטומטיות של הגוף. היות שאנחנו נמצאים היום בעולם שבו כמות האינפורמציה המגיעה אלינו כל הזמן היא בלתי מוגבלת, אנחנו נוטים להזניח את המוח הימני, וזהו המקור העיקרי לתחלואה של המאה הנוכחית.
"למוח הימני יש דפוסי עבודה אחרים לגמרי. התפיסה שלו יותר מרחבית, יותר ציורית, הדיבור יהיה בתמונות והדמיון עובד. כשרואים סרט יפה, נוף יפה או שומעים מוזיקה המוח הימני עובד יותר. היפנוזה היא בעצם פעילות המשתמשת בתכונות של מוח ימין. ממש לפני שאנחנו נרדמים הריכוז שלנו משתנה ואנחנו נמצאים במצב המכונה סוגסטיביליות, שהמשמעות שלו היא היכולת לקבל מסר מבלי לעבור דרך הבקרה. בטיפול אנחנו משתמשים ביכולת הסוגסטיבילית שלנו על מנת לבצע שינוי".
ד"ר פטריק חלימי, רופא מרדים במקצועו המתמחה בהיפונזה ומטפל במדיקל-סנטר, אומר כי "אחד הדברים שניתן להשיג בטיפול בהיפנוזה זה עלייה משמעותית בסף הכאב, כך שמרגישים פחות כאב". לדבריו, "השימוש בהיפנוזה מתבצע רק בניתוחים שבהם יש צורך בהרדמה מקומית. ההיפנוזה לא מחליפה את זריקות ההרדמה, אבל מקטינה משמעותית את כמות החומרים המטשטשים. המונח המקצועי נקרא היפנוסדציה, שילוב של היפנוזה עם חומר סדטיבי מרדים בכמות זעירה. משום שהכמות היא מזערית, החולה לא סובל מכל תופעות הלוואי שבאות לאחר הטשטוש, כמו בחילות, הקאות וכאבי ראש", מסביר חלימי.
לפני שד"ר חלימי מבצע תהליך של היפנוזה, הוא חייב לערוך עם המטופל שיחה מקדימה. "אני חייב לדעת מהם הדברים שהוא אוהב, האם המחשבה על הים תיקח אותו למקומות טובים או אולי טיול בהרים, איזו מוזיקה הוא אוהב, קולות של טבע או אולי מוזיקה קלאסית. כל האווירה בחדר הניתוח צריכה להיות מרגיעה עבור המטופל ולהיות מותאמת לרצונות ולאופי שלו".
השיחה המקדימה חשובה למטפל גם כדי לזהות אם החולה מתאים לטיפול בהיפנוזה. "יש קבוצה של אנשים שהיפנוזה לא תתאים להם", מסביר ד"ר חלימי, "אלו אנשים עם עבר של דכאונות ונסיונות התאבדות, עם מחלות נפשיות או הזיות. היפנוזה עלולה להעיר מחלות אלו, ולכן בשיחה המקדימה אני חייב להיות בטוח שהאדם כשיר לטיפול".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יש לכם מוטיבציה?
|
|
|
|
|
|
|
כל התהליך נמשך עשר דקות בחדר הקבלה לחדר הניתוח. "יש כל מיני שיטות לביצוע היפנוזה", אומר ד"ר חלימי, "ישנה שיטת ההרפיה ההדרגתית, שהיא הכי קלה לחולה. ברגע שהוא חושב על כל שריר בגוף, הוא נכנס לאט לתודעה שכל הגוף מתרפה, והוא עובר למצב של הרפיה נעימה והיפנוזה. ברגע שהחולה נכנס לתהליך, ומבחינת המהפנט מופיעים בחולה הסימנים שהוא נכנס להיפנוזה, כמו תזוזה של העיניים, הרגשה של כובד בגוף החולה או אי-תנועה של החולה, אז אנחנו מסיעים אותו לחדר ניתוח.
"בחדר הניתוח חברי הצוות ישתדלו לדבר בלחש ולא לעשות רעשים מיותרים. אני מדבר איתו על מה שמתבצע בחדר, כמו רחצה וביצוע הרדמה מקומית, ומכין אותו לכל המצבים האלו. כשרוחצים אותו, לדוגמה, אני אדבר איתו על כך שהוא נמצא ליד מקור מים שגורם לו אושר. במהלך כל הניתוח אני אנסה להחליף את השלבים המתבצעים בחדר בדברים שגורמים להנאה. למוזיקה בחדר יהיה יתרון בשלבים מסוימים שבהם אני נאלץ להפסיק לדבר עם המטופל על מנת לבצע דברים בחדר הניתוח. תהליך היציאה מההיפנוזה מתבצע שוב באמצעות דיבור וספירה אחורה. אני מזמין את החולה לשכוח את התהליך שעבר עליו, על מנת שבחדר ההתאוששות הוא יזכור רק דברים נעימים".
האם יכול להיות מצב שחולה לא יתעורר מהיפנוזה?
"אין מצב כזה, אולי רק באגדות. המוח שלנו נוטה לקבל את מה שמדברים אליו בהיפנוזה".
האם ההיפנוזה יכולה להחליף את ההרדמה הקונבנציונלית לגמרי?
"אני לא קוסם ואני לא חושב שאפשר לבצע הרדמה אך ורק עם היפנוזה. אני תומך בשילוב שתי השיטות על מנת להגיע לאותה מטרה - שהחולה לא יחוש כאבים, ירגיש נוח ויעבור את הטראומה בשלום".
האם יכולים להיות סיבוכים או תופעות לוואי?
"אין סיבוכים או תופעות לוואי בשיטה. יש חוסר זיכרון של החולה מהאירועים שעברו עליו. מה שהוא כן זוכר זה שהוא היה באירוע נעים".
ד"ר מוטי צבירן, חבר הוועדה המייעצת להיפנוזה במשרד הבריאות, מטפל בהיפנוזה כרופא שיניים בקליניקה פרטית ברמת-גן ובמכללה למדעי הבריאות וההתנהגות ברמת-גן. לדבריו, "נושא המוטיבציה מאוד חשוב בכל התהליך של היפנוזה. אנשים שהם אלרגיים לחומרי הרדמה או מפחדים מהרדמה יגיבו טוב יותר להיפנוזה, כי המוטיבציה שלהם שהיא תצליח תהיה גבוהה יותר. נשים לפני לידה גם יגיבו מצוין, כי הן כבר נמצאות ברמת כאב כל-כך גבוהה שהן יעשו כמעט הכל על מנת להיפטר ממנו. גם הקשר בין המטפל והמטופל מאוד חשוב. אם אין כימיה, ההיפנוזה לא תעבוד".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
