ראשי > סטייליסימו > הורות > כתבה
בארכיון האתר
1, 2, 3, דג מלוח
מה גורם לקבוצת אנשים מבוגרים להתקבץ מדי שבועיים בגן ציבורי כדי לשחק גולות ועמודו?
לכתבה הקודמת דפדף בסטייל לכתבה הבאה
ענת מסינג
8/9/2004 12:01
"עמודו", צעקה עדי כאשר תפסה את הכדור. "אמרתי עמודו", חזרה בטון אסרטיבי. כעשרים אנשים, בוגרים בנפשם ובמראם, נעמדו דום מסביבה נועצים בה מבט מחוייך, קצת לחוצים שמא הכדור, שעדי עוד מעט תשליך, יפגע באחד מהם והוא יזכה בנקודה רעה. אחרי שלוש נקודות רעות, לא נעים, עוד ימציאו להם שם.
 
אם לרגע הייתי עוצמת עיניים ורק מאזינה לקולות, בקלות רבה הייתי יכולה לגלוש בדמיוני לשכונת ילדותי בפתח תקווה (מה לעשות?) ולעוד אחר צהריים קייצי אחד. "שמות" (סורי, ככה קראו לזה אצלנו) היה אחד המשחקים האהובים. אבל המשחק הנוכחי לא מתקיים בשכונה של אף אחד אלא בגן מאיר, בתל אביב. ארבעים או חמישים אנשים, בחתך גילאים של 20 עד 40, בנעלי התעמלות או סנדלים, מתרוצצים על הרחבה הסמוכה לאנדרטה, סקרנים, מזיעים, נרגשים.
 
"הפסקה פעילה" קוראים ליוזמה הייחודית של עודד קורתי, 31, שבימים אלה משלים לימודי תואר שני בסוציולוגיה ועובד כרכז
מדריכים בפנימייה. "הכל התחיל בפנימייה שלי. שמתי לב שהילדים לא משחקים במשחקי כדור או במשחקי חצר, משחקים שאני כילד כל כך אהבתי. אז התחלתי ללמד אותם וזה תפס", מתאר עודד תמונת מצב שמאפיינת את דור הילדים הנוכחי, בעיר וגם בכפר. "הם מתגוררים בית ליד בית, לפעמים דלת ליד דלת, אבל במקום להיפגש 'בארבע, בחוץ עם כדור' הם מבלים שעות ארוכות בצ'טים אוויליים, אחד עם השני, באינטרנט".
 
אבל עודד, לפחות בשלב הזה אינו מטיף למסר חינוכי, מה שהוביל אותו ליזום את "הפסקה פעילה" הם הגעגועים. לא געגועים על רקע נוסטלגי, אלא געגועים קונקרטיים למשחקים, שכייף לשחק אותם, בכל גיל. הוא זרק רעיון לאוויר וחבריו הקרובים, עמית שעל, עדי אפרת ושרון קוץ תפסו אותו בשתי ידיים. יחד החליטו לארגן קבוצת משחקים שתתכנס פעם בשבועיים, בגן מאיר. בהשקעה כספית משותפת של כ-100 שקלים רכשו שני כדורים, חבל וגומי והתחילו להריץ מיילים לחברים.
 
מישהו לדוקים? צילום: עינב מורנו
פוצצת אותי? אני אפוצץ אותך
ביום חמישי האחרון התקיים המפגש התשיעי של הפסקה פעילה, וכאמור, מעגל החברים המצומצם כבר מזמן נפרץ, במיוחד לאחר הפרסומים בתקשורת. עודד כבר קיבל פניות מירושלים, "מתי תבוא לארגן גם אצלנו פעילות כזאת?", והוא לא שולל אפשרות זו על הסף, אבל בינתיים מסתפק בחוויה התל אביבית, ונהנה חבל על הזמן.
 
הם משחקים גע גע גע, אחת שתיים שלוש דג מלוח, מחניים גדול ומחניים קטן, גולות, גוגואים, גומי, חבל ואפילו משחק זיכרון עם קלפים בגודל A4, כאשר במקום תמונות הם מכילים ציטוטים מספרי ילדים אהובים ("דפי תמר", "בית קטן בערבה" או "חסמב"ה") - עוד תחביב שהילדים של היום זנחו לטובת ערוץ הילדים והפליי-סטיישן.
 
אחד הלהיטים בשבועות האחרונים זה "תופסת כדור". אני צופה במשחק אבל לא ממש מזהה. קצת מפתיע, מפני שהתבגרתי תחת הרושם שבשכונה בה גדלתי שיחקו את כל המשחקים. עד שמישהו פתאום מגלה לי כי מדובר באילתור מודרני של שתי בנות בקבוצה שמשחקות גם בנבחרת הכדורת של תל אביב. כלומר, החבר'ה כאן פתוחים לשינויים וקשובים לאבולוציה של משחקים. אבל המשחק שלוקח הפעם זה דווקא תופסת זוגות. היתרון הברור של משחק זה הוא שכולם נחים בזמן שרק שניים מתרוצצים. בהחלט משחק עם קריצה למבוגרים עצלים.
 
פתאום מתחיל ויכוח לגבי חוקי המשחק. "מאיפה אתה?" שואלת אחת נמרצת ודעתנית, וממהרת לפסוק, "טוב אני מירושלים, ואצלנו שיחקו ככה". "אתה פוצצת אותי, חכה תראה איך אני מפוצץ אותך" אומר מישהו אחר בעיצומו של משחק מחניים קטן. ספק בבדיחות הדעת ספק ברצינות, מתפתחים כאן משחקי אגו ולוקל-פטריוטיות לשכונת הילדות, וכמו שהתפתחו כך הם גם נמוגים והמשחק לעולם נמשך.
 
עודד, עם בקבוק קרלסברג ביד, מג'נגל ממשחק למשחק, פונה לאנשים חדשים ומזמין אותם להצטרף, מסביר את החוקים, בורר בין ניצים וגם מפליא בכישוריו. כמעט תמיד הוא נפסל אחרון.
 
"הפסקה פעילה" היא ניסיון יצירתי ומבורך שנועד לספק אלטרנטיבה לבילוי תל אביבי אומרים עודד וחבריו. בילוי שאינו עולה כסף, לא מתחיל ב- 23:00 בלילה וגם לא מחייב לדפוק הופעה. בניגוד לדינמיקה של משחקי ילדים כאן לא משאירים אנשים מחוץ למשחק, כל מי שרוצה - בפנים, כולם מתקבלים במאור פנים. לפעמים עוברים בגן מאיר ילדים, הם עוצרים לרגע, משתאים נוכח המבוגרים שמשתטים כמו ילדים. אנשים מתקשים להבין את המוטיבציה שמניעה את עודד וחבריו, הם שואלים "למה אתם עושים את זה? זה פרויקט של הלימודים?" ומסרבים להאמין כי החבר'ה כאן פשוט מתים על המשחקים האלה.

ההתכנסות הבאה של חבורת הפסקה פעילה: מחר, חמישי, בשעה 20:30
אופנה
עיצוב
אוכל
  מדד הגולשים
ואפל בלגי עם קצפת ...
                  22.58%
הריח בחינם
                  8.6%
המהפכה הצרפתית
                  8.6%
עוד...

הורות
שייקספיר בג'ימבורי: חייו של ילד מחונן  
אחות מיותרת  
עם העצמאות של הילד – בא הביטחון  
עוד...