 |
 |
|
|
|
|
| מחקר חדש טוען שבניגוד למה שאפשר לחשוב, ילדים נמוכים דווקא לא סובלים מבעיות חברתיות |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
רויטרס
8/9/2004 13:39 |
|
|
|
|
|
|
|
הורים לילדים נמוכים שמאמינים כי טיפול הורמונלי יבטיח לצאצאיהם חיים חברתיים טובים ונוחים יותר, ככל הנראה טועים. כך לפחות טוען מחקר חדש, שנערך בקרב כאלף תלמידי ו' עד י"ב בבית ספר בניו יורק. על פי המחקר, לגובה כמעט ואין השפעה על הפופולריות של התלמידים, ומספר החברים הטובים שלהם.
"אין לי ספק שבני הנוער מצליחים לראות אל מעבר למאפיינים הפיזיים של חבריהם", אמר ד"ר דיוויד אי. סאנדברג, שעמד בראש המחקר מטעם אוניברסיטת ניו יורק בבאפלו. "גובהו של אדם לבדו לא אומר לנו כלום על מידת האהדה שרוחשת לו הסביבה או על האופן שבו הוא נתפס על ידי הסובבים אותו".
כארבעים אלף ילדים בארה"ב מטופלים בעזרת הורמונים לגדילה. רק באחרונה אישרה רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) את השימוש בהורמונים שכאלה אצל ילדים נמוכים, אך בריאים מכל בחינה אחרת. בין השאר, התבססו מומחי הרשות על ההנחה לפיה השיפור בגובהם יעזור לילדים נמוכים לנהל חיים חברתיים תקינים. זאת למרות שמעט מאוד מחקרים הראו שאכן יש קשר בין גובה נמוך לבעיות חברתיות.
צוות החוקרים בראשות סאנדברג גבה מכל אחד מהתלמידים את רשימת הנערים שהם מחשיבים לחבריהם וחבריהם הטובים ביותר, כמו גם את רשימת חבריהם לכיתה שאותם הם מחבבים או לא אוהבים. במקביל, נתבקשו התלמידים להדביק לכל אחד מעמיתיהם תכונות שהם סבורים שמאפיינות אותם בצורה המדוייקת ביותר, כמו "מנהיג טוב", "מתקשה להתחבר" או "נשאר בצד".
לאחר ניתוח התשובות, הגיעו החוקרים למסקנה לפיה התלמידים הנמוכים בביה"ס לא סובלים מפחות פופולריות מאשר חבריהם בממוצעים בגובהם, או אלו הגבוהים מהממוצע. תוצאות המחקר פורסמו בגיליון ספטמבר של הירחון הרפואי "פדיאטריקס".
המאמר המלא (בתשלום)
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
