 |
שבוע האופנה שמתקיים בימים אלה בניו יורק מארח שני נציגים ישראלים, לפחות בעברם, שהחליטו כי העתיד כולו נמצא אי שם, בטח שלא ברחוב דיזנגוף שלנו. בבוקר יום שישי היה זה יגאל עזרואל, יליד אשדוד שעזב את ישראל לטובת ניו יורק לפני עשור, כשהוא בן 22. שלוש שנים מאוחר יותר הוא כבר הקים בעיר בית אופנה על שמו. כמי שמגדיר את עצמו "אוטודידקט אופנתי" (ע"ע טובהל'ה), הצלחתו של עזרואל היא שיעור מצוין בשיווק נכון ובאומץ לב. נכון, אל לנו לשכוח את תמרה יובל-ג'ונס, שהראתה לרוברטו קאוולי מהיכן נושם הבד, לוויוי בלאיש, שבינתיים קצת נעלם מן האופק, ולהצלחתו
הקולוסאלית של אלבר אלבז בבית "לנוון". אבל שלושתם, למעט ויוי שדי התרסק, עובדים תחת מותג קיים, ולא השיקו בית אופנה עצמאי משלהם, דוגמת עזרואל. בשנת 1998 עזרואל כבר הציג את הקולקציה הראשונה שלו, שנמכרה ישירות לבית הכלבו "בארני'ס", ובפברואר 2003 הוא כבר אחז בחנות יפהפייה משלו באזור "שוק הבשר" (Meatpacking District""), לא הרחק מהבוטיקים של אלכסנדר מקווין וסטלה מקרתני. בשישי שעבר, כאמור, הוא הציג בשבוע האופנה בעיר קולקציה, שהמשיכה את הקו עליו הוא שוקד כבר מספר עונות – נשי וקלאסי, עם טוויסטים קטנים ברוח המגמות הבולטות.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
מתוך התצוגה של As For בניו יורק. צילום: אי-פי
|
|
 |
 |
 |
 |
|
בזכות הסקס
|
 |
|
 |
 |
 |
|
חזית ישראלית נוספת שנפתחה בשבוע האופנה שייכת לעדי גיל, רבע מקבוצת המעצבים "As Four", המורכבת גם מאנג'לה, קאי וגבי, ושפועלת כבר 6 שנים בסטודיו כסוף בשכונת צ'יינה טאון, ניו יורק. גיל, הישראלית שבחבורה, נולדה בנתניה וגדלה בהרצליה. בגיל 16 עברה עם משפחתה למינכן, גרמניה, שם פגשה באנג'לה, ילידת טג'קיסטן, ויחד עברו לניו יורק. לאחר תקופה פגשו בגבי, ניו יורקי יליד לבנון עם שורשים פלסטינאים, ובקאי, דוגמן ממוצא גרמני. יחד עסקו בסטיילינג לצילומי אופנה של מגזינים שונים ובהמשך החלו לעצב פריטים משל עצמם. את הפריצה הגדולה הם חייבים לתכנית הקאלט "סקס והעיר הגדולה", שם הופיע לפני כחמש שנים וחצי תיק פרי עיצובם. התיק מורכב מעיגול עם חור במרכזו והוא שימש מודל לחיקויים רבים בעולם. הפרסום הרב שהעניקה החשיפה בתכנית הקפיצה אותם אל כותרות מגזיני הכרומו בעולם, ומדי עונה הם אף מוזמנים להציג בשבוע האופנה של ניו יורק ולוס אנג'לס. אלא שלמרות הטררם בדבר עיצוביהם, "As Four" לא מגדירים עצמם כמעצבים. "אנחנו יותר אמנים", מדייקת גיל, "אנחנו רואים בבגדים שאנחנו מעצבים פריטים שיכולים להיות מוצגים במוזיאון", ומציינת את התערוכות שהציגה הקבוצה בגלריות "ג'פרי דייטש" בניו יורק וב"פרפל אינסטיטיוט בפריז. אלא שהחשיפה במקומות מכובדים, טרנדיים ונחשבים כצמד הגלריות בה הציגו, במקביל לרצונה של הקבוצה להיתפס כחלק מעולם האמנות, מפנה לעברם חיצי ביקורת. הסיבה: נתח נכבד מהבגדים ארטיסטי מדי, בלתי לביש ואקסטרווגנטי ללא גבול. נתון זה קצת השתנה בקולקציה שניפקו לעונת הקיץ הבאה, עם פריטים לבישים, שיוכלו להיענד גם על אחרונת החנוניות. |  |  |  |  | |
|