 |
/images/archive/gallery/182/321.jpg יוסף
צילום: רענן כהן  |
|
|
|
|
| הם לא זזים מטר בלי העצה שלהן, אבל לא תמצאו את השם שלהן על התווית. קבלו את יד ימינם הנאמנה של מעצבי האופנה המקומיים |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
צילום: רענן כהן
11/10/2004 12:03 |
|
|
|
|
|
|
|
"אין לי אגו מנופח, ובכלל לא חשוב לי שהשם של יוסף מופיע על התווית ולא השם שלי", אומרת אורית זומרפלד, יד-ימינו של המעצב יוסף. "היא כמו הילדה שלי", אומרת נעמי מן, יד-ימינה של המעצבת מיכל נגרין, למרות שמן צעירה מנגרין ב-14 שנים . "רבים טועים לחשוב שאנחנו קרובי משפחה", מגלה מיכל צ' יטיאט, יד-ימינו של המעצב רונן חן. כדי להגיע למקום שבו כולם מזהים את השם שלך בעיתון, נדרשת מכל מעצב ידוע כמות אדירה של עבודה והשקעה.
החיים הרבה
יותר קלים אם יש לך על מי לסמוך. שלושה מעצבים עצמאיים מעידים שהיה להם קשה מאוד להתקיים ללא יד-ימינם. התפקיד של "העוזר של" לפעמים הרבה יותר קשה משל המעצב עצמו: חלקם נדרשים לעשות הכל. לעצב, לקבוע את יומן הפגישות, להכין קפה ולעבור על הספרים. אחרים מתעסקים רק בצד המקצועי, אבל כולם חברים הכי טובים. כמה הם מרוויחים? מספיק כדי לא לקום ולפתוח בעצמם עסק מתחרה. אז החלטנו שפעם אחת גם לאנשים שמאחורי הקלעים מותר ליהנות מהחשיפה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
המעצב יוסף ואורית זומרפלד
|
|
|
 |
|
|
|
סיפור ההיכרות של יוסף ואורית זומרפלד מתחיל בשוק המעצבים. אורית היתה אז מעצבת צעירה שרק סיימה את שנקר, יוסף כבר היה שם דבר. "ראיתי את הקולקציה שלה והתלהבתי במיוחד מסרבלים מדהימים שעיצבה לגברים. רכשתי ממנה את כולם בכל הצבעים, וכך הכרנו", אומר יוסף.
"תמיד אהבתי את העיצוב של יוסף ושנאתי לעבוד לבד מהבית. לא הסתדרתי עם כל מה שכרוך בניהול עסק עצמאי", אומרת אורית. היא מעצבת בגדים, מנהלת את הסטודיו של יוסף ואת כוח-האדם ופוטרת אותו מכל הדברים הכבדים שלא משאירים לו זמן להתרכז במה שהוא הכי אוהב: לעצב. כבר שנתיים שהם עובדים יחד. הם משלימים זה את זה וההבנה ביניהם גורמת לכך שלא תבחינו איזה בגד הוא עיצב ואיזה היא.
"אני בראש שקט לגמרי לגבי התפיסה העיצובית שלה", אומר יוסף, "היא קולטת אותי בפרטים הקטנים של הבגד ובצורתו השלמה. אני יכול להשאיר אותה לבד בראש שקט, להתחיל לעצב שמלה ושהיא תסיים אותה. אנחנו לגמרי מתואמים לגבי הבדים והגזרות".
אורית , היום שאת יודעת איך לעשות את זה נכון ולמכור, למה את לא חוזרת להיות עצמאית?
"אף פעם לא הרגשתי בצלו של יוסף. אם זה היה תלוי בי הייתי נשארת לעבוד איתו לנצח. אין לי בעיה שהשם שלו על התווית. אני לא רוצה את זה".
יוסף , אתה לא פוחד שיום אחד היא תקום ותעזוב?
"אורית הגיעה אלי כבר עם ידע עיצובי, ואם מישהו יברח עם ידע זה אני ממנה. היא לא הטיפוס שיגנוב לי רעיונות וילך לדרכו, ואם היא תלך אני מאוד אצטער, כי היא מדהימה ומוכשרת. אני נותן לה חופש מקצועי ולא כופה עליה דבר. היא היתה בפרונט ולא אהבה את זה, ובכל מקרה אני תמיד אנסה, אפילו בכוח, להחזיר אותה חזרה ".
מה היא בשבילך מבחינת העסק?
"היא הוונדר-וומן המושלמת. היא לא מבריזה, לא מאחרת, רגישה. היא לא מפונקת מדי וברמה המקצועית היא מעולה. אני לא מצפה ממנה לטפל לי בעניינים האישיים, כי אין לה זמן לזה והיא חשובה לי יותר ברמה המקצועית. יהיה לי קשה מאוד בלעדיה".
אורית , מה הוא בשבילך?
"לגמרי בן-זוג שני. יש לי בן-זוג ושני ילדים, אבל יוסף הוא כמעט בעלי השני. אנחנו חברים בלב ובנפש, ולמרות זאת, בעבודה אנחנו רק עובדים. אנחנו משתדלים להיות דיסקרטיים וקורקטיים".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מיכל נגרין ונעמי מן.
|
|
|
|
|
|
|
המעצבת מיכל נגרין ונעמי מן
|
|
|
|
|
|
|
נעמי מן (33), יד-ימינה ( " ויד שמאלי", כמו שאומרת המעצבת) של מיכל נגרין, טוענת שהיא ומיכל היו יחד בגלגול הקודם. "יש בינינו קשר שלא ייאמן", היא אומרת, "שתינו קיבוצניקיות במקור, שתינו אסמטיות, שתינו מעשנות ושתינו לא למדנו".
נעמי עושה הכל עבור מיכל. "יחד אנחנו מעצבות את התכשיטים, טסות לחו"ל לבחור לוקיישנים לחנויות. היא קוראת את תוכניות האדריכלים בשבילי ועובדת על איך החנויות ייראו. היא ה' נאני' (מטפלת) שלי ואני כמו הבת שלה", אומרת מיכל (47). " היא קובעת לי פגישות, מארגנת לי תורים אצל רופאים, ואני כולי זה העבודה שלה". לעבר הקיבוצניקי של נעמי יש חלק מרכזי בהחלטה של מיכל להעסיק אותה. "הרגילו אותנו בקיבוץ לחריצות יתר, ולכן אני תמיד אעדיף לעבוד עם קיבוצניקים", היא אומרת.
נעמי התחילה לעבוד אצל מיכל בייצור תכשיטים. "שמתי עליה עין כבר בהתחלה", נזכרת מיכל, "כזאת צנועה ובלי שום רצונות. כעבור חודש היא התחילה לעבוד בצמוד אלי, והיום אנחנו כבר חמש שנים יחד". מיכל לא מתביישת לומר שנעמי עושה כל דבר עבורה. "אפילו את הבית החדש שלי בנווה-צדק היא עזרה לבנות ותלתה את המסמר האחרון בקיר. אני יודעת לקלוט אנשים, והנאמנות של נעמי כלפי היא מעל ומעבר. היא קולטת אותי בצורה מדהימה".
נעמי , את לא מתבאסת לפעמים להיות בצלה של מיכל?
"אנחנו כמו נפשות תאומות שהתחברו. אני חיה איתה באופטימיות אינסופית וזורמת אחרי כל אתגר שהיא מציבה בפני. ביום שארגיש שאני עובדת בשבילה ולא איתה, אני אעזוב, אבל היא נותנת לי המון חופשיות. אני אומרת תודה כל יום על איפה שאני ואין לי מעבר לכך ציפיות. אנחנו חברות אמת, וזו פריבילגיה בשבילי לעבוד איתה. אז למה שאי-פעם ארצה לעזוב?
"אני משתדלת מאוד לשמור על האינטרסים של מיכל כל הזמן. היא בן-אדם כל-כך טוב שלא יודע להגיד'לא' לפעמים, אז אני עושה את זה בשבילה כשצריך. אבל קודם כל, אני עושה הכל מאהבה אליה וללא תסכולים או קנאה".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
רונן חן ומיכל צ'יטיאט.
|
|
|
|
|
|
|
המעצב רונן חן ומיכל צ'יטיאט
|
|
|
|
|
|
|
הסיפור של מיכל צ'יטיאט ורונן חן הוא קצת שונה. מיכל (34) היא סמנכ"ל שיווק ומכירות בחברה ויד-ימינו של רונן. אבל מיכל לא מתעסקת בכלל בעיצוב, היא לא מנהלת לרונן את הפגישות, לא מתפקדת כמזכירתו ולא מכינה לו קפה מתוקף תפקידה.
היא אחראית רק על הצדדים העסקיים. ולמרות זאת, רונן רואה במיכל את יד-ימינו. "אנחנו כמו אדמה (הוא) ואש (אני) ", אומרת מיכל, "הוא איש נעים ורגוע שאף פעם לא מתעצבן ואני הרבה יותר קצבית. אנחנו ניגודים שמשלימים אחד את השני, וזה מה שטוב לעסק. לפעמים אני הדוהרת והוא הכוח הבולם, ולפעמים להפך. לא פעם חושבים שאנחנו קרובי משפחה".
רונן אומר שמיכל שותפה מלאה בכל ההחלטות המתקבלות בעסק. "למעשה, היא מייצגת את הלקוחה הפוטנציאלית שלי: מבחינת הגיל, המראה ואורחהחיים שלה היא מתאימה בדיוק למי שאני מכוון את הבגדים אליה. לכן היא שותפה מלאה בהחלטות העיצוביות, למרות שהן לא ממש תחת אחריותה". שש שנים נמצאים מיכל ורונן יחד. היא עבדה במרכז לסיוע לנפגעות אונס קרוב לחנות הראשית שלו בשינקין, תל-אביב. מדי יום היא עברה והסתכלה בקנאה בחלון הראווה, וידעה שאינה יכולה להרשות לעצמה לקנות דבר. "אחרי שבועיים שלטשתי עיניים לשמלה מסוימת, החלטתי להיכנס לחנות ורק למדוד אותה", היא נזכרת. "בסוף כמובן קניתי אותה באיזה מיליון תשלומים, וכך הכרנו" . רונן התרשם מהיכולות של מיכל באנגלית, שפת אמה, והציע לה להצטרף אליו לתערוכה באנגליה, שם דגמנה את הבגדים עבורו ועזרה לו לתקשר באנגלית. אחרי זה הגיעה ההצעה לנהל לו את הייצוא, ומשם הכל התחיל.
לא פחדת לתת למישהי חסרת ניסיון עבודה אמיתי לנהל את העסק שלך?
"אני לא חושב שצריך אוניברסיטה כדי לנהל עסק, ומיכל טיפסה ועלתה אצלי לאט-לאט. היא למדה הכל בשטח, והיום היא טובה כמו כל בוגר תואר שני ".
עד כמה אתם מעורבים זה בחיים הפרטיים אחד של זו?
רונן: "מאוד. אנחנו אוכלים כל יום צהריים יחד, וקשה לנו לפעמים לעשות את ההפרדה בין החברות בינינו לבין העבודה. אם מיכל באה עם חיוך בבוקר, קשה לי להתאפק עד לארוחת הצהריים כדי לשאול אותה למה היא מחייכת. האנרגיה והכימיה בינינו הם הכל, והיא היום יכולה להשלים משפט שלי בדיוק באותן המילים שבהן אני הייתי משתמש ".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
