 |
/images/archive/gallery/216/386.jpg שאול יהלום מתכונן לנגוס בעוד סופגניה ענקית.
צילום: פלאש 90  |
|
|
|
|
| איריס מולכו מראה איך אפשר לאכול סופגנייה ושתי לביבות, ולעבור את חנוכה בשלום |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
איריס מולכו
7/12/2004 10:12 |
|
|
|
|
|
|
|
כחלק מהנציגות האלוהית הגאה על פני כדור הארץ (שהרי אני יהודיה, אלא מה?), אני מרגישה את מלוא כובדו של הזיכרון הגנטי. בא חודש דצמבר (או כסלו, אם תרצו) וכל כולי ממוקדת במטרה - סופגניה. היא חמימה ומזמינה, מפתה בקימוריה ומפריחה נשיקות אדמדמות של הריבה הכי פושטית שרק אפשר למצוא. אז מה, לא נאכל?
כשוחרת בריאות כפייתית (לא יותר משלוש סיגריות ליום) ומקפצת מקצועית (מורה לאירובי בעוונותיי), אני מבינה דבר אחד או שניים בתזונה. ובסופגניות. מבינה מספיק כדי לספר לכם שאם תפרידו סופגניה למרכיביה, תקבלו (בין השאר) חצי כוס סוכר, רבע כוס שמן וכחמש מאות קלוריות. זה הזמן אולי, לעשות מנוי לאחד ממכוני הכושר המפונפנים. או שלא.
בואו נוציא מהמשוואה את המשתנה המרעיש: סופגניה אפשר לאכול (יש שיטענו שאף רצוי. סופגניה גנובה תמתק שבעתיים ואתם בהחלט עלולים למצוא עצמכם מפצים בשם היהדות כולה), צריך רק לקחת בחשבון כמה נקודות למחשבה והתייחסות.
קודם כל, אנחנו מדברים על סופגניה, לא על סופגניות.
מראש תכינו את עצמכם לתחושת חג אין קץ אשר תשרה עליכם לכשתתאחדו עם הסופגניה שלכם. תניחו שיש רק אחת שמתאימה לכם, זיווג מושלם, ואותה תחפשו. זה יכול להיות באירוע חג כזה או אחר, אבל זה יקרה. פעם אחת. טוב, זה לא נורא אם יימצא לכם זיווג שכזה יותר מפעם אחת, אבל תשתדלו לא לפזר את הרגש, אחרת היא לא תרגיש מיוחדת.
תוציאו לכם מהראש שאת הסופגניה שזה עתה בלסתם, אתם יכולים לשרוף בפעילות נמרצת שאינה לעיסה. כלומר, תמיד כדאי לעשות ספורט. ספורט טוב ויפה לבריאות. הוא עושה שמיח בלב ומאפשר לנו להיכנס לג'ינס מלפני שתי עונות. הספורט מייעל את המערכת הקרדיו-ווסקולרית... או.קיי. עזבו את המילים הגדולות, הוא מאפשר לגוף שלנו לשרוף יותר, בין אם במהלך פעילות גופנית ובין אם בהדלקת נרות, והמכונה עובדת הרבה יותר טוב. זה לא שכל אוכל שאכלתם אתם שורפים תוך כדי הספורט, זה בגלל שבזכות השרירים ואחוזי השומן הנמוכים שהשגתם בעזרת הספורט, אותה סופגנייה תעבור חלק (למעט 'שמיר' קטן של ריבה מעל השפה).
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
סופגניה פחות גדולה. צילום: ארכיון
|
|
|
 |
|
 |
|
פחות אורז אחרי הסופגניה
|
|
|
 |
|
|
|
אז רגע, מה עושים? המצפון זה עתה שלח אותנו לפתוח אלונקות ולהקיף את המאפיה השכונתית בדופק 190. לימדו אותנו שבספורט שורפים קלוריות, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים. רוצים לקזז? רוצים להשקיט את נקיפות המצפון מחרישות האוזניים? סבבה, תפעילו שיקול דעת.
אם במקרה אתם יודעים מתי תאכלו סופגניה, אם אתם מהכפייתיים האלו שחייבים לדעת יממה וחצי מראש מה הם יאכלו ומתי, וגם אם לא, תכננו את שאר התפריט היומי בהתאם. למרות שאני מתארת לעצמי שאף אחד מכם לא ממש לוגם רבע כוס שמן ממותקת בחצי כוס סוכר (ואל תתקנו אותי אם אני טועה), עדיין אפשר להתחשבן קצת. תורידו את השומנים שאתם אוכלים באותו היום, בלי מיונז בסנדוויץ' או גלון של שמן זית על הסלט (ואל תגידו ששמן זית זה בריא, אני יודעת שזה בריא, זה עדיין שמן) ותפחיתו גם את הפחמימות. לטובת אלו שנמאס להם לשמוע את המלה הזאת ועדיין לא לדעת למה בדיוק מתכוונים, אז מדובר בכל דבר שהוא מתוק, בצקי או גם וגם (וזה כולל פירות, לידיעתכם). תקזזו. פחות אורז עם הבשר, בלי צ'יפס בלאפה ורק סשימי. עם סלט.
אופציה נוספת, ויהיו כאלו שיימצאו אותה לא מי יודע מה, היא למצוא את המקומות שמוכרים סופגניות לייט ולהרגיש קצת יותר נוח עם המצפון. בינינו? אני הייתי הולכת על אחת אמיתית, כזאת שתעשה נעים עד הסוף.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מה אוכלים?
|
|
|
|
|
|
|
אבל רגע, יש עוד בית לשיר. אמא הכינה גם לביבה (ואגב, הפועל הוא אפתה, אפתה את הלביבה). אז לגבי לביבות, אני מודיעה לכם שאלף, הן סוג של רע במיעוטו, ובית, טעמתי לביבות אפויות לא רעות בכלל. חוצמיזה, לביבות גם ככה לא יודעות לשחות, כך שבריכה של שמן פשוט מיותרת ואפשר להשתמש בטיפהל'ה שמן או תרסיס שמן, או במחבת טפלון (נסחפתי?!).
או.קיי. נגיד שהבנו, מה בתכל'ס? הסופגנייה הביאה את אחותה (ועוד כמה נציגות של המשפחה), והלביבות טוגנו על טפלון אבל היו פשוט נ-ה-ד-ר-ו-ת (עם שמנת חמוצה ודבש), כך שיש סכנה קיומית ממש של איזה שניים (קילוגרמים) שהולכים להתיישב לפחות עד פסח. חברים, הסוד הוא בכמויות המזון. אתם יכולים להוסיף עוד שיעור אירובי, ריצה בפארק או סקס מטורף עם איזה מכבי, אין ספק שתשרפו קצת ותרגישו טוב יותר עם עצמכם (וזה מ-א-ו-ד חשוב), אבל אם אוכלים יותר ממה שהגוף צריך, משמינים. אמרתי כבר קודם ואגיד שוב, כשאתם עושים ספורט אחרי האוכל, אתם לא שורפים בבום את כל מה שאכלתם, אלא מאפשרים למערכת שלכם לפעול בצורה יעילה (שורפת שומנים, אם תרצו) בכל ימות השנה. מה שכן, אם תוכלו לעשות את הפעילות הגופנית הנבחרת שעה-שעתיים לפני הסופגנייה, רמת הפעילות המטאבולית שלכם (או כמו שאומרים אצלנו, חילוף החומרים) תהיה גבוהה יחסית ותאפשר תהליכי עיכול מהירים יותר. סוג של שמחה להמונים.
ניקח לדוגמא יום של הדלקת נרות במשרד, מה תאכלו? סביר להניח שסופגנייה אחת ושתי לביבות לפחות? תשתו איזה דרינק? יללה תרוויחו, אבל אפשר גם להיערך, בקטנה.
בארוחת הבוקר, לכו על היוגורט קומביניישן עם פרי או שתי כפות גרנולה או ביצה עם ירקות ופרוסת לחם - כלומר לצמצם את צריכת הפחמימות (שיש בקערה גדולה של כל הקורן פלייקס למיניהם).
לארוחת עשר, נגיד איזה פרי ו/או יוגורט (וכשאני אומרת יוגורט אל תשחקו לי אותה ראש קטן, יוגורט, לא משהו עם עוגיות, פצפוצי שוקולד ושברי אגוזים).
בצהריים תנו כבוד לחלבונים. לכו על מנה בשרית, כמו בשר, עוף, דג, טופו וכדומה, שלא עטופים בכלום ולא טוגנו לשם הפריכות (תגידו 'לא' לשניצל ו'כן' לפילה בקר על הגריל). תוסיפו ירקות - ממאודים, דרך צלויים, עד לסלט הסימפטי, וכאמור, בדחילו וברחימו עם נס פח השמן. אם אתם ממש חייבים איזו פחמימה עם האוכל, לכו על זה, אבל שוב, הפעילו שיקול דעת. רק קצת (פרוסת לחם/שלוש כפות אורז/תפו"א קטן).
אחרי הצהריים בהחלט כדאי לנשנש דבר מה. ולמה? למה אם תגיעו מורעבים להדלקה, מי שיידלק ראשון זה אתם, ולא השמש. אז זה יכול להיות משהו קטן ואיכותי כמו כריך עם פסטרמה או גבינה צהובה (9%) וירקות, קערת מרק חורפי מהביל עם איזו פולקע (אם אתם מהעידה), סלט ירקות ססגוני עם טונה/ביצה/פטה. בקיצור, מה שיעשה לכם טוב. ובערב? תצטרכו לספר איך היה.
איריס מולכו היא מורה לאירובי, יועצת כושר ומסיימת לימודי תזונה בפקולטה לחקלאות
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
