 |
/images/archive/gallery/241/877.jpg מגדל אייפל.
צילום: איי-פי  |
|
|
| אנטיפתים, אבל מבשלים יופי |
|
| שלחנו את גבי בר חיים לעיר האורות, ובתמורה היא חזרה עם חשבון הוצאות מנופח. שימו לב על מה |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
גבי בר חיים
17/1/2005 9:17 |
|
|
|
|
|
|
|
אם הייתה מתקיימת תחרות קלישאות, אין ספק שפריז הייתה זוכה במקום הראשון. זו, על בניניה, שדרותיה, ומסעדותיה, נטחנה במאה השנים האחרונות בכל צורה אפשרית. הוסיפו לזה את הדעה הישראלית הרווחת כרגע, לפיה הפרנסאווים הם האנשים הדוחים בעולם, או את זו הניו יורקית שטוענת כי המטבח הצרפתי פאסה, ותקבלו צניחת ליבידו קשה. האמת? עשרה ימים בפריז תוכיח לכל ספקן שאם ככה נראית קלישאה, ממש כיף לצאת פתטי.
נכון, היורו הוא מטבע מרושע במיוחד (הכפילו כל שקל אומלל ב-6, ותגלו עד כמה אתם עניים) אבל גם בתנאים הכלכליים הדרקוניים האלו ניתן להעביר שם חופשה בכבוד.
למרות שאפשר לבזבז 1000 מילה על תערוכות ומועדונים בעיר הזו, הפעם מטרתי אחרת: כשמדברים על פריז הנושא העיקרי הוא האוכל, לפחות בעיני. וכראוי לאג'נדה הזו, ביליתי את חופשתי בעיר האורות מארוחה לארוחה, מסוחררת כל פעם מחדש מהצלחה קולינרית. המסקנה המתחייבת: יתכן שהמטבח הצרפתי מת, אבל הוא עדיין טעים פחד.
ניסיון לפלח את מסעדות העיר בגסות תגלה כי הן מתחלקות לשלוש: הז'אנר הנפוץ ביותר הוא מסעדות
התיירים, המציעות אוכל גרוע במיוחד במחירי עתק. ואגב, בניגוד למה שתמיד סיפרו לכם, ממש לא מספיק להחליט על מקום לארוחה לפי תפוסת השולחנות במקום, שכן הצרפתים הבינו מזמן שהפראיירים אוכלים הכל. סוג המסעדות השני הוא מסעדות היוקרה של העיר, דוגמת אלו המיתולוגיות, של גי סבואה ופייר גאנייר. באלו קשה מאוד ליפול, אך מצד שני אם אין בכוונתכם להוציא 1000 שקל מינימום לבילוי, העניין לא בשבילכם.
מה נשאר? הסוג השלישי, הרצוי ביותר ועם זאת, הקשה ביותר למציאה, בעיקר אם אין לכם חברים מקומיים. אלו המסעדות שמציעות אוכל טוב במחירים סבירים יחסית (שימו לב - סבירים יחסית בפריז משמעו 250-200 שקל לארוחה הכוללת יין, ובמקרים מוצלחים גם אפריטיף). ברור שאפשר להסתובב בעיר מצוידים בזאגאט, שמספק מדד גיאו גסטרונומי די מדויק. מצד שני, תמיד נחמד לדעת על הצלחות מהזמן האחרון. בהתאם, הנה חמש ההמלצות שלי לאכילה מצויינת וסבירה כלכלית בעיר. אין כאן שמות גדולים או אובר טרנדיות. רק אוכל טוב ולא מתחנף. כל מה שנשאר לכם לעשות הוא לקנות כרטיס.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
ההצעות של גבי
|
|
|
 |
|
|
|
1. Baracane
לכאורה, כשנכנסים לברקאן לא מבחינים בשום דבר מיוחד: העיצוב פשוט עד אימה, והתפריט מורכב ברובו מקלאסיקות. האוכל, לעומת זאת, מסחרר, בעיקר יחסית לתמחור ההגיוני. מנות פתיחה כפטה דה-קאמפן (פטה כפרי), או פואה גרא ועיקריות כקונפי אווז, חזה של ברווז וקאסולה של שעועית לבנה, נקניקים ושוק אווז הם כולם בול פגיעה. ההמשך מעולה גם הוא, עם מגש גבינות מצחין כמו שצריך וקינוחים נפלאים (במיוחד ראוי גראטן הפירות האדומים). חוץ מזה, בעל המקום הוא איש חביב וסבלן, גם למי שאינו יודע צרפתית, והקהל מורכב מתושבי המארה, שכנראה יודעים מה טוב בשבילם. תפריט היין מעט מצומצם, אבל באמת - מה זה יחסית לאושר. בקיצור - חובה.
Baracane – bistrot de l'oulette. 38 rue des tournelles. Tel: 01-42-71-43-33.
2. Au Bourguignon du Marais
מסעדה טרנדית וחנות יין בהתאמה. החלל נעים, הקהל מעודכן במובן ההדוניסטי של המילה, והאוכל מצוין. המטבח הוא מאיזור בורגון, וככזה ניתן למצוא בו אסקרגו (שבלולים) מצוינים, ברוטב פשוט של חמאה, שום ופטרוזיליה, ביצים עלומות ברוטב יין אדום, מיני קאסולה ביין (כולל ביף בורגיניון הבלתי נמנע) וכבד עגל מדהים.
לחסרי מצפון חברתי כדאי לנסות את כבד האווז של המקום. בצרפת לא יאסרו על פיטום אווזים לעולם - אצלם כבד האווז עצום, ומוגש כנתח אחד צרוב במחבת, ברוטב עשיר של יין ואגסים. על הקינוחים כדאי לוותר. ואגב, המקום מומלץ גם למי שמעוניין ברכישת יין טוב, בטעימת יינות מאזור בורגון ואחרים, ובהסברים של בעל המקום.
Au Bourguignon du Marais. 52 rue francois miron. Tel :01-48-87-15-40
3. Le Bar a Huiters
מי שאוהב אויסטרים לא זקוק להמלצה נוספת. מדובר ברשת מקומית האוחזת בשלושה סניפים בפריז, וגאוותה על פלטות פירות ים איכותיות במיוחד. בסניף הבסטיליה העיצוב מעט אנכרוניסטי והמלצרים מרגיזים לפרקים, ועדיין - מדובר בגן עדן. מחירי הפלטות נעים בין 30 ל-90 יורו בהערכה גסה. לא זול, אבל בשביל לקבל צלחת עמוסה בכל סוגי פירות הים שבנמצא, ובאיכות מדהימה, שווה ללכת על האופציות היקרות יותר. דלגו על הראשונות (למרות שמרק הדגים והאסקרגו מעולים בפני עצמם) והתרכזו בעיקר.
Le Bar a Huitres. 33 bd beaumarchais. Tel: 01-48-87-98-92
4. Le fou d'en face
מסוג האניגמות ששווה לעבוד קשה בשבילן. למרות שהבעלים מכחישים בתוקף, הם עושים מה בא להם. דהיינו - הגיוני שתגיעו והמסעדה תהיה סגורה. סתם, ככה. בכל מקרה, מדובר בסוג של שכונתית, לא איכותית במיוחד, אבל שווה לנסות ולארוב לפתיחתה בזכות מנה אחת - הפוט או פה (pot au feu) של המקום. מדובר במרק בשר עשיר, בתוכו משתכשכים בצוותא חתיכות בשר שמנות, ירקות וגולת הכותרת - עצם בגודל מבהיל, מלאה במח עצם. אכילת הצלחת מחייבת תמרון אינטליגנטי בין חתיכות הבשר, הנאכלות עם החרדל החריף של המקום, הירקות ומח העצם, הדורש מעצמו לחם. מנה כזו ובקבוק יין אדום פשוט, ויש לכם שלאף שטונדה.
מחיר התענוג זול יחסית: בסביבות 18 יורו, מה שגרם לי לפחות לחזור לסיבוב נוסף. מלבד זאת, אפשר להתרשם מתערוכות צילום מתחלפות ומתושבי הצ'כונה, שבאים לרכל ולהתמנגל.
le fou d'en face. 44 rue de rivoli (מצד שמאל בכיכר הקטנה, אם הגעתם במטרו סנט. פול. טלפון? עזבו. הוא לא מעודכן, והם ממילא לא עונים)
5. Matsuya
במיוחד עבור אותם רגעים שלא רוצים באותה תחושת כבדות בבטן. לכאורה, אין שום דבר מיוחד בסושיה הזו. כולה סושי, כמו שאומרים. בפועל, מדובר במקום שמשלב מחירים זולים, דגים איכותיים ותחושה אנטי תיירותית באחד הרבעים התיירותיים בעיר. חוץ מהסשימי, כדאי לנסות את גלידת התה הירוק ופרפה הסאקה, ולהתכונן לארוחה הבאה.
Matsuya. 39 rue galande. Tel: 01-43-54-58-84
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
