 |
/images/archive/gallery/135/618.jpg יעל לוי.
צילום: נעם וינד  |
|
|
|
|
|
|
| יעל לוי תוהה למה מחלות מגרות את הגברים ואת הנשים שולחות להשיג אישור מהרופא |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על השוני הפיזיולוגי בין נשים וגברים נאמר כבר הכל. לנשים יש שני הרי שומן על הצלעות, תוספת אקסטרה מאחור ונראה שהן עשויות מבצק של אהרוני. לגברים יש גרוגרת, שקית עם שני חלוקי נחל וגבות שלא ניתנות לריסון, בדיוק כמו לאהרוני. מסקנות רבות כבר נאמרו בכל הקשור למבנה האנטומי של נשים וגברים, אך על השוני הביולוגי במובן הוויראלי של המילה, ההתייחסויות מעטות. אין ספק שיש שוני גדול בין התגובה הנשית לבין התגובה הגברית למחלות ווירוסים.
בקיץ, תיבת הפנדורה של המחלות שוכנת על מי מנוחות, אך עם בוא החורף פורצות להן המחלות כמו אבולה על קוף באפריקה. כמו בכל שנה, גם החורף הגיעו אלינו מחלות מנוזלות היישר מסיביר. אותן שפעות ואנגינות הן צלחת פטרי להתמרדות וערעורים בתוך מערכת היחסים הזוגית. כשהאבולה מגיעה אל ביתנו, גם מערכות היחסים עוברות טלטלה קשה,
המדגישה כנאמר בהוליווד "פערים שלא ניתנים לגישור".
נתחיל בקטלוג הבסיסי ביותר, שמבדיל בין מחלות ותופעות גופניות שנשים אוהבות ומחלות המשוייכות לגברים. אצל הגברים, גם בנושא המחלות, האגו והמאצ'ואיזם משחקים תפקיד ראשי. גברים אוהבים לצאת "כלים" ולכן התופעות הגופניות שהם אוהבים הן בעיקר בתחום האורטופדיה. נקעים ושברים ברגלים, אם אפשר באיזור הקרסול, פציעות קלות באיזור הגבות והעיניים יעשו גם כן את העבודה. כל אלה הן רק חלק מתחפושת "חזרתי מן הקרב", אותה כל גבר אוהב ללבוש, ולא רק בפורים. מבחינת הגבר אין דבר יותר מרשים מצליעה קלה תוך כדי התנשמות, המסווה כאבים עזים, או איזה צלקת אדומה על הגבה. כשמתברר בסופו של דבר, שהנקע בקרסול נובע מאיזה משחק כדורגל בשכונה, אין ספק שהמראה הצולע נראה סקסי ברמה של כלב תאילנדי שנתנו לו ביס.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
טלפנית סמויה
|
|
|
 |
|
|
|
נשים אוהבות גם הן מספר תופעות גופניות, שמבליטות לדעתן את הסקסיות והיכולות האוראליות שלהן. צרידות סטייל "חזרתי מהטיול השנתי" מבליטה בכל אחת מאיתנו את טלפנית ה-056 הסמויה שבה. בנוסף, התופעה האהובה עלינו ביותר היא היובש בשפתיים (אלה שנמצאות על הפנים), שגורם לנו להשתמש בכמות מסחרית של "לובלו" או "בליסטקס" המתחרים. משום מה, כשהפה שלנו יבש ומתקלף, במקום להרגיש כאילו נישקנו הרגע מגהץ על פונקציית אדים, אנחנו חשות כאילו הנשמה של אנג'לינה ג'ולי שוכנת בליבנו.
ונעבור למחלות הכבדות יותר, אלה שתקפו אותנו לאחרונה בשבוע של חום, נזלת וכאבים עזים. גברים ונשים מגיבים שונה לשפעת ושאר ירקות. גם החולה עצמו וגם המטפל מקבלים צורה וצבע אחרים עם שינוי מין הילוד. בגדול, אפשר לומר שגברים חולים חוזרים אחורה בזמן לגיל 4 ומתנהגים כאילו הם עשויים מקרמבו. נשים, לעומת זאת, מתנהגות בצורה ההפוכה, כאילו עכשיו יצאו מן המחלקה הגריאטרית, עטופות שמיכת צמר מחוספסת.
משום מה, אותו חיידק גורם לתגובות שונות לגמרי. אף פעם לא הבנתי מה קרה לגברבר שעשה מסלול קרבי ומסע כומתה, אותו הוא מזכיר בכל פעם שאת במחזור, בניסיון להכניס אותך לפרופרציות. איפה הוא הגבר החסון, שצוחק עלייך כשנכרתת לך חתיכת אצבע במשפטים סטייל: "שטויות, קצת דם. שימי על זה קצת מים וזה יעבור".
קצת שפעת והגבר שלך מתנהג כאילו הוא מינימום מייקל ג'קסון עם אישה - הכל מפריע לו: השמיכה לא במקום, המיץ מתוק מדי, למה את לא עושה לי מסאז' ואולי כדאי ללכת לבית חולים. ואת, שמיומנת כבר בכאבי ראש, מחזורים ואצבע כרותה, ממשיכה להכין לו תה ומקלחת אותו, תוך אמונה שבפעם הבאה שתתעלפי בסלון, הוא יבין שצריך לפחות להביא לך מים.
נשים, לעומת זאת, יודעות בדיוק מה קורה להן כשהן חולות והן מחליטות להשתמש בזה כמבחן למערכת יחסים: "בוא נבדוק אם הוא מטפל בי כמו שצריך". אגב, זה המקום לומר שברגע שאישה שמה לבחור שלה איזשהו מבחן, עליו הוא כמובן לא יודע, אין שום סיכוי שהוא יעמוד בו. ולכן, במהרה, הרטינות יוצאות מפיה בקצב אוטוסטרדה גרמנית והופכות לקיטורים שלא קשורים למחלה: "למה לא עשית כביסה?", "למה אתה מדבר בטלפון?", "לא אכפת לך מזה שאני חולה" וכמובן "אם אתה היית חולה הייתי עומדת ומכינה לך מרק עוף. שקדי מרק עם כפית זה לא נחשב".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בלוטות לימפה סקסיות
|
|
|
|
|
|
|
הבחור עומד חסר אונים מול המפלצת הקטנה ששוכבת מולו, שוקל אם להתייעץ עם וטרינר מחשש לכלבת. והנה עצה קטנה לגברים המטפלים בנשים המשופעות שלהן: כשיש למישהי חום 39 ותחושה שהיא בלעה סכין בגרון, זה לא הזמן בו היא תרצה לענג אותך במין אוראלי, לא בעבודת יד וגם לא אנאלי. היא לא תרצה כלום וזה לא הזמן להפציר בה על כך, גם לא בתירוץ עלוב כמו "את כל כך סקסית כשבלוטות הלימפה שלך מוגדלות".
מבחן הסקס בתקופת מחלה לא עובד על נשים וגברים באותו אופן. כצפוי, גברים חולים ירצו סקס בכל מצב. מבחינת הגבר הממוצע, לעשות סקס כשהוא חולה זה סוג של וי שהוא צריך לסמן, כמו הוי של להזדיין עם כושית. אם הוא עם 40 מעלות חום והזוגה שלו מעניקה לו איזה סשן קטן, הוא כבר לוקח את זה לפנטזיית אחות רחמנייה, שמדברת יידיש ועושה לו בדיקה רקטלית.
אצל נשים זה אחרת. נשים לא פראייריות, להן יש אישור למניעת סקס - אישור המחלה של הרופא, שכולל בדרך כלל עוד שלושה ימים למנוחה. הן מנצלות את כל ימי המחלה למניעת זיונים קלים כאילו היו בבית ספר יסודי. והכי מגוחך הוא, שהן מנסות בימי הפוסט מחלה להמשיך עם הדרישות החולניות שלהן ולנסות להפוך את הגבר שלהן לשפחון קטן.
אחרי חמישה ימי מחלה, כשהאישה כבר מרגישה טוב, תמיד היא מנסה את הגבר ב"תכין לי תה ושני טוסטים". ותמיד זה נגמר במשפט סטייל "עוד טוסט אחד ואני מודיע לבוס שלך שהיית כבר אתמול בסרט". כך שבסופו של דבר, כשגברים חולים הם חוזרים לגיל חמש ומחפשים את אמא שלהם, וכשנשים חולות - הן חוזרות ללפני חודש, לריב שלכם על זה שאתה לא עושה מספיק כלים.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
