 |
/images/archive/gallery/244/722.jpg פייר קרדן.
צילום: רויטרס  |
|
|
|
|
| אחרי 60 שנה בצמרה הכי גבוהה של עולם האופנה, פייר קרדן פורש, ומלכלך על כל הקולגות |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
אור הלר
20/1/2005 10:03 |
|
|
|
|
|
|
|
"הבגדים המודרניים הם בלתי לבישים ותעשיית האופנה הושחתה בידי העסקים הגדולים והעירום". לא, זו אינה התבטאות של מעצב צעיר וזועם, אלא של אחד מעמודי התווך הפריזאים של עולם האופנה, פייר קרדן. בראיון שהעניק לכלי התקשורת בפריז רגע לפני פרישתו ומכירת האימפריה שבנה כל חייו הוא נשמע זועם וממורמר במיוחד. "הדינוזאור האחרון של אופנת העילית בפריז", קוראים לו בעיתונים, ועכשיו הדינוזאור הזה שופך הרבה אש וגיצים על האופנה החדשה ועל האופנה הישנה,
כשבעצם הוא כועס על דבר אחד בלבד, על כך שהוא כבר זקן.
"אופנת העילית הצרפתית שמיוצגת על-ידי בתי האופנה הגדולים בפריז פשוט נעלמה", הוא מאשים כשהוא נשאל על מצבה של האופנה הייחודית, שנתפרה ביד לפי מידות ההזמנה המדויקות של הלקוח או הלקוחה, כדי לוודא שהבגד הוא חד פעמי. "עד עכשיו היו לנו שמות כמו שאנל, בלנסיאגה וקרדן", הוא מוסיף בצניעות אופיינית, "נכון שדיור עדיין קיימים, אבל הם הפכו למופע נלעג. זה נהדר, אבל מופע".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
הקרקס של גליאנו בשביל דיור. צילום: רויטרס
|
|
|
 |
|
 |
|
"רציתי לנצל את השם שלי"
|
|
|
 |
|
|
|
המופע של פייר קרדן התחיל לפני 82 שנים בכפר קטן ליד ונציה. כשהיה בן 18 אמרה לו מגדת עתידות שאם יגיע לפריז ייזכה בחיי עושר ואושר. הוא הגיע לעיר האורות ומאז נשאר בה. אחרי מלחמת העולם השנייה, כשהוא בן 23, התחיל לעבוד בבית האופנה של כריסטיאן דיור, וב-1953, לאחר שצבר לקוחות ומוניטין בחברה הגבוהה, פתח את בית האופנה הראשון שלו ברחוב פובורג סן הונורה, שם הוא נמצא עד היום.
ב-1954 הקריירה שלו כבר הרקיעה שחקים, אחרי שהמציא את שמלת הבלון המפורסמת. קרדן הסעיר את עולם האופנה הסנובי כאשר החל למכור בגדים יוקרתיים בחנויות הכלבו. "בגדים ואופנה הם בשביל כולם. לא רק לעשירים", הסביר, וסולק מהאיגוד המקצועי של תפירת העילית בפריז. אלא שקרדן הוא שצחק אחרון. הוא הפך לחלוץ של אופנת הפרט-א-פורטה, בגדים המוכנים ללבישה. ב-1959 הוא הביא את מסלולי האופנה לחנויות הבגדים הגדולות וב-1975 כבר תפר בגדים לסין הקומוניסטית. הוא היה מהראשונים שפנו לייצור המוני של בגדים למדפים שעליהם הוא כל כך מתלונן היום. "אמרו שזה יהרוג לי את השם אבל זה הציל אותי", הוא אומר בדיעבד.
קרדן גם היה הראשון שעשה את הצעד השנוי במחלוקת ונתן ליצרנים אחרים רישיון לייצר את בגדיו, בין היתר ל-15 יצרנים ישראלים כמו "בגיר" ו"דלתא". "יש לי שם ואני רוצה לנצל אותו", הוא מצדיק גם היום את הצעד שעשה ושגרם לקהילת האופנה לנדות ולהחרים אותו. לא פחות מ-900 יצרנים ב-140 מדינות ברחבי העולם מוכרים את מוצרי פייר קרדן. אלא שהצעד הזה גרם לסגירת חנויות לא מעטות של קרדן, ומוצריו עברו להימכר בבתי כלבו ומחלקות דיוטי פרי בעולם.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
היום מפשיטים, לא מלבישים. מתוך תצוגה של גוצ'י. צילום: איי-פי
|
|
|
|
|
|
|
מי יקנה את האימפריה?
|
|
|
|
|
|
|
"כשקיבלתי את הרישיון שלי בשנת 45' לקחתי סיכון גדול מאוד", הוא מסכם את פועלו. "אנשים אמרו שאף אחד לא ידבר על פייר קרדן בעוד שנתיים והם טעו לגמרי. אלה היו המילים של דיור ושל איב סן-לורן, והאיש היחיד שנשאר היום בחיים ומדבר על כל זה הוא פייר קרדן".
"היה לי הרבה מזל בחיים. זכיתי לחיות בדור שאחרי המלחמה, ואז היינו צריכים לעשות את הכל מחדש. הנשים רצו ללכת למסיבות, ללכת לרקוד, לבדר את עצמן, היה צד סקסי. אבל עכשיו העירום נמצא בכל פינה, הסקס נמצא בכל פינה. היום אנחנו מפשיטים גברים ונשים. אנחנו לא מלבישים אותם יותר".
מלבישים או לא מלבישים, קרדן תוקף לא רק את העירום, אלא גם את בגדי העילית שמעצבים סביבו. "כבר אי-אפשר ללכת עם נעליים כאלה ועם כובעים כאלה", הוא מודה, "לאן תלך איתם? אתה הולך לארוחת ערב ואתה צריך שלושה כיסאות כדי לשבת עם הבגדים האלה. נשים אינטיליגנטיות הן נשים עובדות בימינו. הן נוהגות במכוניות והמכוניות הופכות ליותר ויותר קטנות, בעוד שהשמלות של דיור רק הופכות לגדולות יותר ויותר. זה מאוד יפה אבל זה לא אופנה. זו תחפושת".
גם בתי האופנה שאין מאחוריהם מה שהוא מכנה "יוצר אמיתי" חוטפים ממנו. "גוצ'י התחילו עם מזוודות, ואני הכרתי את מסייה גוצ'י, הסבא, וזה לא השם של היוצר. זה מה שקרה באופנה. השחיתו לגמרי את המקצוע שפעם היה יצירתי. היום תופר צעיר לא מסוגל להשאיר חותם. כשאני התחלתי בשנת 1945 היו עשרים יוצרים של אופנה מסביב לעולם. היום יש מאות, בכל העולם, אבל מעשית אין יותר אופנה. אם הייתי היום בן עשרים לא הייתי יודע מה לעשות, כיוון שהכל כבר נעשה".
בימים האלה הוא מצוי בהתלבטות הגדולה של חייו. אחרי כ-60 שנה של קריירה מסחררת הוא צריך להחליט למי למכור את האימפריה שלו, ששווה עלפי ההערכות 1.32 מיליארד יורו. הבעיה הגדולה היא שאין לו למי להוריש אותה. הוא מעולם לא הקים משפחה ואין לו ילדים, שותפים או בני משפחה. במשך כמה שנים הוא חי עם השחקנית היפה ז'אן מורו ששיחקה בסרט המפורסם של פרנסואה טריפו, "ז'יל וג'ים". "היום אני מצטער על כך שלא הבאנו ילד משותף", הוא מודה, יודע שזה מאוחר מדי. עד עכשיו, טוען קרדן, הוא קיבל עשרים הצעות, מחברות שונות ברחבי העולם, לקנות את האימפריה שלו. "זה שווה הרבה יותר מכסף", הוא מסכם, "זה שווה את התשוקה".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
