ראשי > סטייליסימו > בריאות וכושר > כתבה
בארכיון האתר
אל תהיו יבשים
רותי רוסו יצאה השוקה כדי ללמוד מה חדש בתחום הט"ו בשבט. ליצ'י מיובש כבר ניסיתם?
לכתבה הקודמת דפדף בסטייל לכתבה הבאה
רותי רוסו
25/1/2005 10:12
"תן לי בבקשה 10 תאנים, 10 תמרים, 10 משמשים, קצת צימוקים, קצת בננות", ממשיכה לדקלם בקצב אטי הקונה שעומדת מול הדוכן העשיר של "פיצוחי עמרני" במרכז שוק הכרמל בתל-אביב. כשנחלי עמרני מסיים לארוז לה את תפריט הטעימות היא פתאום נזכרת: "אה, אני רוצה גם קצת קיווי מסוכר, ליצ'י, פרוסות לימון, נקטרינה מיובשת וקצת-קצת פיסטוק חלבי. וגם קצת שזיף
כתום. ורצועות גויאבה". אבל נחלי לא מתרגש מהאריזה הסיזיפית של שלוש פרוסות גויאבה בשקית קטנה. אפילו לא כשמאחורי אותה אשה עומדים כבר עשרות לקוחות ממורמרים, שבכל פעם שנחלי מסתובב הם שולפים לו מהתצוגה פקאן או ג'ינג'ר, דוחפים לפה ומשוכנעים שאף אחד לא ראה אותם. ככה נראה יום טיפוסי בחנות הקטנה והעמוסה שלו שבוע לפני ט"ו בשבט.
גרעינים שחורים. ותיקים, מלוחים אך לעולם חוסן!
יש גם קרמבולה ותמרהינדי
למרות האיפוק והסבלנות הבלתי תיאמן שנחלי מפגין, הוא מודה בחדרי חדרים שלפעמים לא קל לעמוד מול אותם אנשים שמבקשים שיארוז להם רק שלושה פיסטוקים. מצד שני, הוא יודע שזה באשמתו. נחלי הוא חובב גדול של כל מה שהוא קצת מוזר ולא סטנדרטי, ומה לעשות שכולם רוצים לנסות.

80 שנה קיימת הפינה הזו של משפחת עמרני, ורק מאז שנכנס הנכד נחלי לעסק, הפך המקום למוקד עלייה לרגל לחובבי פיצוחים ופירות יבשים מכל רחבי הארץ. כצפוי, הוא מחזיק את כל מבחר הפירות המסוכרים האקזוטיים, ביניהם אפילו קרמבולה (פרי הכוכב), אפרסק ירוק קטן ותמרהינדי (פרי הודי). אבל את הגיחה לשוק הכרמל כדאי לעשות בעיקר בשביל הפירות היבשים המיוחדים שלו, וביניהם הבננה האורגנית שהוא מביא מדרום אמריקה - שחורה, ארוכה ורכה עם טעם עדין של חרוב (רק בלי הקוטיקולה שנשארת בין השיניים) ; הליצ' י השזוף מסין שיובש עם הקליפה והופך, אחרי פיצוחו, לצימוק מרוכז ומתוק; וגם האננס המיובש, אבל לא זה המסוכר והמעובד שכולם מכירים, אלא כזה מוזהב ודקיק עם טעם חמצמץ שמזכיר במובהק את אביו, האננס הטרי.

כיאה לשוק הכרמל מודל 2005, גם נחלי לא קופא לרגע על שמריו ודואג להיות מעודכן בכל מוצר חדש שמגיע לשוק היבשים. הוא שומר על קשר הדוק עם היבואנים והספקים, משוטט באינטרנט בחיפוש אחר מציאות מעניינות מחו"ל ומקפיד לבדוק ולנסות יבולים מיובשים ממדינות שונות עד שיאתר את הטוב והראוי ביותר. אולי בגלל זה גם לתמרים של נחלי יש טעם מיוחד, אגוזי, עדין ולא מתוק מדי. אל מול המבחר העשיר הזה, גם הלקוח הכי מנומס לא מסוגל לכבוש את הסקרנות ומבקש שיארזו לו קצת מכל דבר. אם תשאלו את נחלי עצמו להעדפותיו, תתפלאו לגלות שהוא דווקא שמרן למדי.

"אצלי, כמו אצל התימנים, תמצאו בכיס אגוזים ותמרים. אני גם אוהב זן מסוים של צימוקים. וזהו. בשאר אני כמעט שלא נוגע", הוא אומר ומוסיף גם שהוא זה שנאבק להחזיק בחנות את מושא התאווה האישי שלו, על אף מחירו היקר המגיע לכמעט 180 שקל לקילו - הקוושקוס (השקד המר הטורקי). "מי שטעם אותו פעם אחת, יתאהב", הוא מסביר. אבל גם הכהן הגדול של הפירות היבשים מודה שט"ו בשבט של היום זה כבר לא מה שהיה פעם. "יומיים לפני החג כבר היה צריך להיות פה תור עד אלנבי של אנשים שרוצים לקנות פירות יבשים", מתלונן נחלי ומסביר שזו תוצאה של זמינות הפירות היבשים במהלך כל השנה.
המוסלמים אימצו את המנהג
"אדר נזלי ישע תזיל להמוניי, אגוז יפריח למעודניי" (מתוך מזמורי ט"ו בשבט)
 
ט"ו בשבט החל בכלל כחג מעשר המסמל את סוף שנת היבול ואת תחילתה של שנה חדשה וזו, כנראה, גם הסיבה לכך שראש השנה לאילנות נחגג דווקא בתקופה שבה העצים עירומים וחסרי פרי. תאריך החג הוא גם סמל להתחלה חדשה. הוא נופל באמצע החורף, אחרי הגשמים הקשים, כשהעץ ריק מעלים ומפירות, אבל הלשד, אותו נוזל הגזע, מתחיל כבר לעלות ולסמן על תחילתו של מחזור חדש. היהודים שנשארו בארץ ישראל נהגו לציין את החג בתפילות ובמזמורים שונים המייחלים לשנה ברוכה באילנות ובפרי, וללוות אותן באכילת פירות ארץ-ישראליים. היהודים בארצות אשכנז, ששוקיהן לא התברכו בשפע רב בתקופה זו של השנה, החליפו את הפירות הטריים בפירות יבשים. לאחר גירוש ספרד התפשט מנהג אכילת הפירות גם ליהדות טורקיה ומשם לבגדד ואפילו להודו.
 
על-פי אתר האינטרנט "דעת - מרכז לימודי יהדות ורוח" נהוג היה לאכול בחג 30 סוגי פירות: עשרה שנאכלים עם הקליפה (כמו ענבים, תאנים ותפוחים), עשרה שרק קליפתם נאכלת ותוכם נזרק (כמו חרובים ותמרים) ועשרה שתוכם נאכל וקליפתם נזרקת, כמו אגוזים ושקדים. כמובן שכל פזורה יצרה לעצמה מאכלי פירות ומנהגים אחרים. יהדות סלוניקי נהנתה מתבשילי קדירה של חיטים וערמונים קלויים, בפרס מילאו מטפחות בפירות ובחטיפים, ובכורדיסטאן נהגו לחלק משלוחי מנות המורכבים משלושים סוגי פירות. אפילו המוסלמים והכורדים המקומיים נהגו לקחת חלק במנהג, בתקווה שברכות היהודים על האילנות והיבולים יעזרו גם להם. למעשה, הנטיעות הן רק תוצר לוואי מאוחר בהרבה.
מייבשים בבית
ג'ון נית'ן כותבת בספרה "מטבח החגים היהודיים", כי מקור המנהג הוא בכלל ביום העץ האמריקני, והוא עשה עלייה לארץ בתחילת ההתיישבות הציונית. שיטת ייבוש הפירות היא עתיקת יומין ובת אלפי שנים. כפי שעשו יהודי אשכנז, גם בתקופות קדומות נהוג היה להשאיר פירות בשמש כדי לשמרם לתקופות הקרות. "הפירות היבשים שימשו נוודים וציידים", מסבירה הנטורופתית (N.D) ורד בר, "הייבוש האריך את חייהם בהרבה והפך אותם לעשירים מבחינה תזונתית. בתהליך הייבוש פוחתת כמות הנוזלים שבפרי מכ-90 אחוז ל-25 אחוז , והמשמעות היא עלייה בכמות הוויטמינים מסוג E ו-B, אבל ירידה בכמות הויטמין C.

הפירות היבשים הם אמנם ספקי אנרגיה מצוינים, אך לכל אחד מהם יש גם סגולות נוספות. המשמש עשיר בברזל ובמינרלים, התמר באנרגיה והאננס בברומלין העוזר בעיכול חלבונים". אלא שלא לכל פרי יבש שתמצאו בשוק כיום יש ערך תזונתי כזה. דודו זליקוביץ', יועץ קולינרי ב"ונילה פוד ארט - החנות למוצרי תבליני הכפר", מסביר שישנן מספר שיטות ייבוש הפוגעות באיכות הפרי, כמו, למשל, השיטה לייבוש בתמיסת גופרית, שבעזרתה מייצרים את הצימוקים והשזיפים. החלופות הן ייבוש בסיכור, בתנור רוח, בשמש ואפילו בהקפאה.
 
אם אתם רוצים לנסות להכין פירות יבשים בבית, זה לא דורש הרבה עבודה, רק עלול לקחת זמן. ראשית, צריך לבחור פירות טריים ובשלים, לשטוף, לגלען ולחתוך אותם לחתיכות אחידות בגודלן. כדי לנסות לשמר את הצבע המקורי אפשר לאדות את הפירות קלות בסיר אידוי (סיר קוסקוס) או במסננת על מים רותחים, ואז להכניס לקערה עם מי קרח. אבל לא צריך להיבהל גם אם הצבע משתנה: "מי שמבקש לייבש פירות בבית צריך להבין שצבעם עלול להשתנות", מסבירה דנה איידלר, התזונאית של חברת "הרדוף", המייצרת פירות אורגניים יבשים, "המשמשים, למשל, עלולים להשחיר, אבל אין זה פוגע בערכם התזונתי ואפילו להפך: עדיף לשמור אותם ללא כימיקלים וחומרי צבע".
 
לייבוש בשמש צריך לפזר את פרוסות הפרי על מגש, להניחן בחוץ ליומיים עד ארבעה ימים, ולהפוך מדי פעם. בלילה כדאי להכניס אותם בחזרה הביתה כדי שלא יצברו טל. אבל שיטה זו עובדת רק כשמספיק חם ויבש בחוץ. ייבוש בתנור הוא קל וזמין יותר: מחממים את התנור מראש לחום נמוך, מפזרים על תבנית ואופים בערך שש שעות עם דלת פתוחה כדי לתת לנוזלים לצאת. לאחר מכן מומלץ להניח את הפירות במקום מאוורר ויבש לעוד מספר ימים, ולבסוף לאחסן במקום קריר, סגור ויבש.
אופנה
עיצוב
אוכל
  מדד הגולשים
ואפל בלגי עם קצפת ...
                  22.58%
הריח בחינם
                  8.6%
המהפכה הצרפתית
                  8.6%
עוד...

פירות יבשים או אגוזים?

שפים עורכים סדר חג



בריאות וכושר
סלח לי, דוקטור, יש לך אש?  
האופרה העירה חולה מתרדמת  
אז כמה אתם באמת מוציאים על סיגריות?  
עוד...