ראשי > סטייליסימו > בריאות וכושר > כתבה
בארכיון האתר
שעה ביציאה
עצירות היא אחת הבעיות הרפואיות הנפוצות בעולם המערבי. הסיבות רבות: תרופות, לחץ נפשי ואפילו נטייה להתאפקות. מה עושים בשביל שחרור נעים?
לכתבה הקודמת דפדף בסטייל לכתבה הבאה
אירית רותם-צפרוני
27/1/2005 10:18
קורה שמסיבה זו או אחרת פתאום קשה בשירותים. האם זאת עצירות? תלוי את מי שואלים. ברפואה הטבעית על כל ענפיה דוגלים בהתרוקנות יומית. הרפואה הקונבנציונלית, לעומת זאת, הרבה יותר סלחנית. "עצירות זה מה שמפריע לבנאדם, אין לזה הגדרה מדויקת", אומר ד"ר ירון רוטמן מהמכון הגסטרו-אנטרולוגי בבית-החולים בילינסון.

"אנשים קוראים לדברים שונים עצירות. יש כאלה שהתלונה שלהם קשורה לתדירות היציאות, אצל אחרים מדובר ביציאות קשות וכואבות. כשמישהו, למשל, מספר שיש לו רק שתי יציאות בשבוע והוא חי עם זה טוב, אז זה בסדר. זה צריך להפריע כדי שמשהו לא יהיה בסדר". כ-20 אחוז מכלל האוכלוסייה בעולם המערבי סובלים בשלב כלשהו של חייהם מעצירות. יש מי שיסבלו רק מדי פעם, אצל אחרים מדובר בבעיה כרונית שנמשכת שנים רבות.
 
"ההגדרה הפורמלית לעצירות", מבהיר ד"ר רוטמן, "היא 12 שבועות בשנה, שלא חייבים להיות ברצף, של אחת מהתלונות הבאות: פחות משלוש יציאות בשבוע, יציאות הכרוכות במאמץ, גם אם הן בתדירות מספקת, ויציאות קשות או כואבות".
 
"עצירות היא תופעה נפוצה מאוד ושכיחותה עולה עם הגיל. היא שכיחה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים, ויש גם לא מעט מקרים אצל ילדים. רוב האנשים שסובלים מעצירות לא פונים לעזרה רפואית ומסתדרים יפה בכוחות עצמם: או שהם משנים קצת את האוכל וזה מסתדר, או שזה פשוט לא מפריע להם, או שהם לא תופסים את זה כתלונה שיש לפנות בגללה לרופא".

ההמלצות המקובלות, גם ברפואה הקונבנציונלית וגם בטבעית, הן ראשית לשנות הרגלי חיים: לצרוך תזונה עשירה בסיבים, להרבות בשתיית מים ולהגביר פעילות גופנית. אבל בגיליון חודש ינואר של ה"American Journal of Gastroenterology", מתפרסם מחקר גרמני שמפקפק בתועלתן של ההמלצות הללו. המחקר האמור, שהינו בעצם סקירה של מחקרים קודמים בנושא, טוען כי אין הוכחות לכך שצריכה מוגברת של סיבים אפקטיבית לרוב מקרי העצירות, אין הוכחות לכך
ששתייה מרובה משפרת את פעילות המעיים, וכי הגברת הפעילות הגופנית לא בהכרח תעזור לרוב הסובלים מעצירות. ד"ר רוטמן מסכים עם ממצאי המחקר, שבין היתר גם מצא כי המשלשלים למיניהם אינם ממכרים ואינם מזיקים למעי הגס".
 
"המחקר טוען שיש מיתוסים שכדאי להפריך. תוספת סיבים, דרך המזון או עלידי תכשירים, זו לא תרופת פלא. גם אין הוכחות חותכות שתוספת נוזלים משפיעה בצורה משמעותית. לאכול בריא ולעשות פעילות גופנית מומלץ בכל מקרה, בלי קשר לעצירות. במקרים כרוניים וקשים זה בדרך כלל לא יעזור".

"אנחנו יודעים שאנשים רבים שסובלים מעצירות, לא מגיעים לרופאים ומאזנים את עצמם לבד על-ידי תזונה והרגלי חיים. המחקרים נערכים על מי שכן פונים לעזרת הרפואה, והם בדרך כלל המקרים היותר קשים". עצירות יכולה להיגרם מסיבות שונות: תרופות מסוימות, מחלות נוירולוגיות, לחץ נפשי ועוד. מקרים רבים של עצירות מקורם בהתאפקות ממושכת, לפעמים כבר בילדות (בגלל חוסר זמן ללכת לשירותים, בגלל אי זמינות של שירותים, או מכל סיבה אחרת).

" עקרונית, יש שני סוגים של עצירות", מסביר ד"ר רוטמן, "יש עצירות שהבעיה שלה היא הפרעה בתנועתיות של המעי הגס, ויש עצירות שהיא הפרעה בצאייה, כלומר במנגנון הטלת הצואה. כששינוי אורח החיים לא עוזר, אפשר להשתמש בתכשירים משלשלים. שימוש קבוע ומבוקר בהם לא אמור לגרום נזק, וגם לא הוכח שהם ממכרים. תכשירים משלשלים מסוכנים לאנשים שסובלים מהפרעות אכילה. כשרוצים לאבד משקל וצורכים כמויות גדולות של משלשלים, מאבדים גם נוזלים ומלחים". למי שחווים שינוי פתאומי בהרגלי היציאות, שנמשך יותר מימים ספורים, ממליץ ד"ר רוטמן לגשת מיד לרופא: "כל שינוי, בין אם מדובר בקצב יציאות תכוף יותר, או בסימני עצירות, מחייב בירור רפואי כדי לוודא שלא מדובר בבעיה רפואית. במיוחד מעל גיל 50, אז עולה שכיחות מקרי סרטן המעי הגס. עצירות לא מוסברת יכולה להיות ביטוי של מחלה".
נטורופתיה (רפואה טבעית)
דבורי גתי-יוסף, נטורופתית המתמחה בתזונה לפי סוג הדם: "ההבדל בין רופאים קונבנציונלים ונטורופתים הוא שהם מדברים על מצבי מחלה ואנחנו על בריאות אופטימלית. מבחינתנו יציאה של פחות מפעם ביום זה כבר לא מצב אופטימלי. עצירות היא לא מחלה בפני עצמה, אלא סימפטום. הרבה פעמים זה נובע ממחסור בנוזלים. לגוף יש את סדרי העדיפויות שלו להישרדות, ובשעת מחסור בנוזלים הוא יעדיף לחסוך בהם. נוזלים מגיעים גם מהמזון, בעיקר פירות וירקות. בין המזונות שמלחלחים מעיים יבשים: בננה, אגס, אפרסק, תפוח, גזר, סלק, במיה, נבטי אלפלפה, כרובית, אצות, שומשום, אגוזי מלך, שקדים ודבש".

"מזונות שמניעים מעיים עצלים: תאנים, פאפיה, כרוב, אספרגוס, אפונה, קוקוס וסובין. את המזון יש לאכול לאט וללעוס היטב - זה עוזר ליציאות. לאנשים שבגלל מתח סובלים משרירים מכווצים שמפריעים להם ביציאה, אפשר לתת מגנזיום שמרפה את השרירים ומאפשר תנועתיות יותר טובה. בשלב הגמילה ממשלשלים למיניהם אפשר להשתמש לטווח קצר באלוורה, שהיא גם נוגדת דלקת ומשקמת את דופן המעי".
 
"במעי הגס חיים איתנו קילו וחצי של חיידקים, טובים ורעים. העצירות גורמת להתרבות החיידקים הפתוגניים ופוגע באוכלוסיית החיידקים הטובים, שמשפרת את בריאות המעי ועוזרת להתמודד עם העצירות. תוסף של פרוביוטיקה יכול לעזור. על האוכל אפשר לפזר זרעוני פשתן טחונים, שטוחנים לפני השימוש, כי אחרת הם מתחמצנים".

"כדי להניע את המעיים משרים כל הלילה כף זרעי פשתן שלמים ברבע כוס מים. מהזרעים יוצא חומר שנראה כמו ג'ל שקוף, שמעולה לעצירות. משתדלים ללעוס את הזרעים ככל האפשר, ולבלוע. הטעם לא מדהים, ואפשר לשפר אותו על-ידי כך שבמהלך הלילה משרים במים גם תאנה או שזיף מיובשים. עדיף להשתמש בפירות מיובשים אורגניים, שיובשו בשמש. בתעשיית הפירות המיובשים משתמשים בגופרית, שעושה עצירות. במקרה כזה, לפני שמשרים יש לשטוף היטב את הפירות במים חמים".
רפואה סינית
יאיר מימון, ד"ר לרפואה סינית, מנהל היחידה לרפואה משלימה ב"איכילוב" והמרכז לרפואה משולבת "רפואות": "ברפואה הסינית אנחנו מבדילים בין סוגי העצירות השונים, ומה שנכון לטיפוס אחד יכול להיות לא נכון לאחר. יש למשל מצב שאנחנו מגדירים כעודף, שזה עודף חום פנימי. בדרך כלל זה טיפוס שתמיד חם לו והעצירות שלו כרונית. לאדם כזה, תוספת סיבים תעזור מאוד להניע את פעולת המעיים וגם משלשלים יכולים להועיל. ניתן לו צמחי מרפא מקררים, נמליץ על ריבוי שתייה וירקות חיים, לפעמים תוספת סובין".

"לעומת זאת, טיפוס של חוסר, שזה חוסר אנרגיה במערכת העיכול, בדרך כלל חיוור, תמיד עייף. המזון הסיבי רק יקשה עליו, יגביר את החוסר ואפילו יחריף את העצירות. לאדם עם חוסר ניתן צמחי מרפא שמחזקים את מערכת העיכול ונמליץ על תזונה קלה לעיכול: אוכל מבושל, דייסות, ירקות כתומים מבושלים, כמו גזר ובטטה. לאנשים עם חוסר גם לא מומלץ לקחת משלשלים, כי הם רק יחלישו אותם. ישנו מצב של סטגנציה (תקיעות), שקשור בעיקר בהתמודדות לא נכונה עם מתחים. רבים מהם אוכלים מהר ולא מסודר. במקרה כזה דיקור מאוד עוזר להניע את האנרגיה התקועה ולהרגיע. מומלץ לאכול מסודר ובמתינות. תוספת סיבים יכולה לעזור, וגם תה קמומיל וזרעי שומר".
אורז. לאנשים עם חוסר
הומיאופתיה
ד"ר מיכל יקיר, יו"ר האגודה להומיאופתיה קלאסית: "הטיפול ההומיאופתי מותאם לחולה על סמך הסיפור הכללי שלו, ומתייחס לכל הסימפטומים, הפיזיים והרגשיים. עם ילדים אחוזי ההצלחה מאוד גבוהים והבעיה יכולה להיפתר תוך ימים. אצל מבוגרים הסיפור קצת יותר מורכב, כי יש להם היסטוריה של דיאטות מיוחדות ומשלשלים. אחרי שנים המערכות כבר יותר עצלות והתהליך יותר קשה, כי אי אפשר להתחיל טיפול הומיאופתי ולהמשיך עם משלשלים".

"סילוק פסולת זו פעולה בסיסית של הגוף. אדם שבמשך שנים לא מסלק פסולת בצורה תקינה, זה אומר שקיימת איזושהי בעיה עמוקה. בהתאמת התרופה ההומיאופתית נלקחים בחשבון כל הגורמים, כולל האופי והבעיות הנוספות מהן הוא סובל. הטיפול יכול לקחת חודשים, ומניסיון אישי מדובר בכ-70-60 אחוזי הצלחה".
רפואת איור-ודה הודית
ד"ר ערן מגון, רופא קונבנציונלי, שעוסק כבר 17 שנה ברפואה הודית: "באיור-ודה מסתכלים על העולם דרך עיקרון שלוש הדושות: ואטה, פיטה, קאפה. ואטה זה עקרון התנועה והזרימה, כגון תנועת הרוח, סיבוב כדור הארץ, זרימת המחשבות, ובין היתר גם התנועה של מערכת העיכול. כשוואטה לא מאוזנת, זה מתבטא במתח, עצירות, נדודי שינה או בעיות במחזור. אדם שחי בצורה מסודרת מבחינת הרגלי אכילה ושינה, וסדר היום שלו לא לחוץ, גם המערכות הפנימיות שלו יעבדו בצורה נכונה".
 
"ההמלצה היא לאכול ארוחות מסודרות. את הארוחה העיקרית לאכול באמצע היום. היא צריכה לכלול מנת חלבון מהחי או מהצומח, אבל שלא תהיה כבדה. בערב יש לאכול ארוחה קלה. את המתח מורידים באמצעות מדיטציה, יוגה, נשימות, מסאז'ים. אני ממליץ על מזון חם ומבושל, לא המון ירקות חיים, כי המעיים חלשים. להשתמש בשמן זית או בחמאה מזוקקת. לאכול סלק מבושל וסלרי ירוק. לשתות הרבה מים חמים ותה שומר".
 
"תבלינים מומלצים, שמסייעים למערכת העיכול: זנגוויל, כמון, כורכום, שומר, פטרוזיליה, שמיר ועלי דפנה. להמעיט בחליטת שזיפים יבשים, שלאורך זמן מחלישים את המעי. במקום שזיפים אפשר להשרות כל הלילה במים צימוקים אורגניים כהים. בבוקר לשתות את המים ולאכול את הצימוקים. אפשר לעשות את אותו הדבר גם עם שלוש תאנים. אפשר לתבל את המזון עם'חילתית', ובאנגלית'הינג', שזה תבלין שמשיגים בחנויות הודיות. הוא מונע גזים וטוב לעיכול".
יוגה. פעילות נלווית טובה. צילום: קיי-אר-טי
הידרותרפיה של המעי הגס
רבים קוראים לזה חוקן, אבל מדובר בשטיפה עדינה של כל המעי הגס. "חוקן מנקה רק את פי הטבעת והקצה התחתון של המעי", מסביר הד"ר לתזונה עדי סאקר: "רוב בעיות העצירות נובעות מהתייבשות של הגוף. במשך השנים ראיתי אלפי מטופלים שהתחילו לשתות כמו שצריך, ויצאו לשירותים. כדורים משלשלים מגרים את המערכת להוציא מים, ועם המים יוצאת הפסולת. ראיתי הרבה אנשים שהתחילו עם כדור אחד, והגיעו לכמות. הידרותרפיה זה הטיפול היחיד למערכת העיכול שמשתמש במים עצמם ולא בכדורים מלאכותיים". רופאים קונבנציונליים על-פי רוב לא מוצאים תועלת בשיטה. אך ד"ר סאקר לא מתרגש.
 
"אז למה אנשים שהרגישו כל-כך רע, מרגישים כל-כך טוב אחרי הטיפולים?", הוא תוהה. "מגיעים אנשים שהלכו לשירותים פעם בחודש, ואחרי סדרה של טיפולים זה מסתדר להם. כשמנקים את המעי הגס, שהוא האיבר הראשי להוצאת רעלים, כל הגוף ישחרר רעלים ביתר קלות. כשהמעי הגס סתום, זה יוצר עומס על איברים אחרים בגוף. המים מחזירים את התנועתיות למעי. הם עוזרים לחזק את השריר, לחדש את התאים ואת הפלורה (אוכלוסיית החיידקים הטובים)".
טיפים מהרפואה הטיבטית
ד"ר מארק ליטוואק, רופא קונבנציונלי שמתמחה ברפואה טיבטית וקוריאנית, ומשמש בין היתר כרופא הבית של "מצפה-הימים", ממליץ על המתכון הבא, שמקורו ברפואה הטיבטית: "סוחטים בבוקר 3-2 גזרים במסחטה ומקבלים מיץ וסיבים. לוקחים שתי כפות מהסיבים, מחלקים לכמויות קטנות, ובולעים אותן אחת אחר השנייה, כחצי שעה לפני ארוחת הבוקר. את המיץ אפשר לשתות בערב. את הסיבים יש לבלוע ולא ללעוס, כי כשמרטיבים עם הרוק הולכות לאיבוד התכונות שעוזרות לעצירות. זה מרפא גם צרבת. אם קשה לבלוע את הסיבים כמו שהם, אפשר לנסות עם קצת יוגורט. כבר למחרת מרגישים בשינוי. לוקחים עד שהיציאות מסתדרות. אפשר גם לסחוט מספר רב יותר של גזרים, לשמור את הסיבים במקרר ולהשתמש מספר ימים. אם בנוסף לעצירות סובלים גם מלחץ דם גבוה, אפשר לעשות את אותו הדבר עם כרוב לבן".
אופנה
עיצוב
אוכל
  מדד הגולשים
ואפל בלגי עם קצפת ...
                  22.58%
הריח בחינם
                  8.6%
המהפכה הצרפתית
                  8.6%
עוד...

כל מה שאתם צריכים לדעת על חוקן


בריאות וכושר
סלח לי, דוקטור, יש לך אש?  
האופרה העירה חולה מתרדמת  
אז כמה אתם באמת מוציאים על סיגריות?  
עוד...