 |
/images/archive/gallery/135/618.jpg יעל לוי.
צילום: נעם וינד  |
|
|
|
יעל לוי באמת משתדלת, אבל עדיין לא מצליחה להבין למי בדיוק נחוץ סקס של בוקר |
|
|
|
|
|
 |
מישהי אמרה פעם, שיופי של אישה הכי בולט כשהיא יוצאת מהמקלחת וכשהיא קמה מהשינה. שכחתי לציין, שהמישהי הזו הרכיבה זגוגיות משקפיים מספר 9 ו-12. למעשה, היא ראתה את כל החיים כאילו היא יושבת בקרון רכבת, שנוסעת על 120 קמ"ש. המשפט הטיפשי הזה עושה הכללה גסה, שיכולה לתאר את קבוצת הבנות שמופיעות ב"ספורטס אילוסטרייטד" - רק הן מסוגלות להיראות פרֶש על הבוקר וביציאה מהמקלחת ובכל דקה ביום. כל שאר הבנות, עמכן הסליחה. אתן נראות נורא במייק אפ מרוח, והשיער הקופצני וקורי השינה בעיניים שאתן קמות איתם בבוקר משווים לכן מראה של דוסית משוגעת עם פאה מאוד לא מוצלחת. ועם כל זה, סקס על הבוקר הפך להיות עניין שבשגרה. איך זה קרה ולמה, עדיין לא ברור לי. מה יש לאנשים מהקטע הזה של סקס על הבוקר? איזה צורך נקרופילי קיים באדם, שהוא מעוניין בזה? מי הפראייר שמעדיף לדפוק, במקום לדפוק עוד חצי שעה שינה? כשאני קמה בבוקר, אני עושה את אותם הדברים אבל לאט. זה אומר להכין לעצמי קפה משלוש כפיות מגורענות ולהיות בשוֹק במשך שעה. האטרקציה היחידה שאני מסכימה לקבל על עצמי בשעות האלה, היא איזה קרואסון חמאה או אומלט פטריות. כל דבר שדורש ממני פעילות אירובית הוא מחוץ לתחום. יש האומרים שסקס הצפרא נוסד עוד בתקופת בית המקדש וכי היהודים הם אלה שהמציאו אותו. הגברים, שהיו קמים מוקדם לתפילת שחרית, היו נפרדים מנשותיהן בהעברת חוטר ומצווים על האישה לסדר את הבית עד שהם חוזרים ולהעלות קורבן או שניים לאלוהים. אני רואה בעיני רוחי איזה אברהם אבינו כזה, שמעיר את אשתו: "קום תקומי אל איבר מיני בבוקר זה ואמרי אמן על התוצרים שאלוהים ציווה עלינו. ולא תאמרי כי כאב ראש לך וכי עייפות גדולה עלייך".
|
 |
 |
 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|