 |
אם בעבר הייתה לאס וגאס שם נרדף להימורים, מאפיה וטראש בכלל, השנה היא מייצרת את דימויה מחדש כמעצמה קולינרית. עד כדי כך, שמספר המסעדות והפרסונות הנוכחות בעיר גרמו גם לשפים סולידיים יחסית לבחור להתנסות במיזם בעיר. אלן דוקאס (Ducasse), למשל. דוקאס, אחד מהשפים המשפיעים ביותר על הגסטרונומיה הבין לאומית בשנים האחרונות, פתח שם בדצמבר האחרון את mix, מסעדה ולאונג' שהפכה מיד לנ"צ חובה לאכלנים, ובכך ניפץ מיתוס נוסף בנוגע לשמרנותם של שפים צרפתיים, בהרפתקאות קולינריות ועסקיות כאחד. זה לא האקספרימנט הראשון של דוקאס, שנחשב לשף מגה חדשני במרחב המסורתי בו הוא פועל. למעשה, דוקאס מצליח לשלב באלגנטיות בין המסורת של המטבח הצרפתי, לבין תהליכים רב תרבותיים. אחרי שחתם ב-96' על המניפסט המיתולוגי של השפים הצרפתיים בעד האוטונומיה של המטבח הצרפתי ונגד השפעות הגלובליזציה על המטבח, הוא שינה את דעתו, והפך לשנוי במחלוקת בסצינה שמתוכה יצא. על רקע המשבר במטבח הצרפתי, בחר דוקאס לשלב בין ישן לחדש - מסעדתו במלון פלאזה אתנה בפאריז היא מסעדה קלאסית; מסעדתו באסקס האוס בניו יורק משלבת בין מוצרים מקומיים לטכניקות צרפתיות ורשת ספון שבבעלותו מציעה תפריט בין לאומי, מעוף טנדורי דרך מרק סיני ופאטה כפרי, מטוקיו ועד לונדון. הקשר הים תיכוני של דוקאס מתבטא, לרגע זה רק בביירות - שם הוא פתח בנובמבר את תמרי'ז, מסעדת קונספט המתמחה בקינוחים בלבד. לפי דוקאס עצמו, הקונספט המחבר את כל המיזמים האקזוטיים שלו הוא איכות - בין אם מדובר במנת נודלס או בקיש לורן. מצד שני, כיום, אחרי שהפך לאימפריה כלכלית אימתנית, הכוללת מסעדות, ספרי בישול ואפילו ליין אוכל קפוא ביפן, הוא כבר לא חייב תירוצים לאף אחד.
המסעדה בווגאס עלתה לדוקאס סכום דמיוני של 20 מיליון דולר. ארוחה בסילבסטר עלתה 750 דולר, לא כולל אלכוהול. בדומה למיקס הניו יורקית, התפריט כאן מבוסס השפעות אסיאתיות וצרפתיות, וכוללות מנות עם נגיעה בין לאומית, כסלט לובסטר עם אבוקדו, עגבניות וקרם קאוויאר (26$), פואה גרא עם צ'אטני תמרים, וטורנדו רוסיני עם תפוחי אדמה ורוטב כמהין שחורות (48$) ואפילו יורקשייר פודינג (9$). רק זכרו, יש מינימום הזמנה של 20 דולר.
|
 |
 |
 |
 |
|
|