 |
/images/archive/gallery/263/423.jpg טיפול באור נגד דיכאון.
צילום: אלי דסה  |
|
|
|
|
| טיפול חדש נגד דיכאון מזכיר את חשיבותו הגדולה של האור לבריאותנו. אל תשבו לבד בחושך |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
דן אבן
27/2/2005 10:04 |
|
|
|
|
|
|
|
סובלים מדכדוך בימי החורף? אולי חסר לכם קצת אור. יכולתו של האור לסייע לאנשים במצבי דיכאון מוכרת כבר 20 שנה, אולם עד כה אומץ האור כשיטת ריפוי בעיקר במרפאות פרטיות ואלטרנטיביות. בישראל טענו רוב הפסיכיאטרים כי בארצנו שטופת השמש אין צורך להשתמש במסכים שפולטים תאורת ניאון. אולם לאחרונה התברר כי גם כאן לא יזיק לאדם מדוכדך לבלות מספר שעות בשבוע מול מסכי האור. הממסד הרפואי הציבורי בארץ החליט לאמץ את בשורת האור החדשה, ולבחון לראשונה את יעילות הטיפול בכלים מדעיים. בשבועות האחרונים אישרה הוועדה לניסויים בבני-אדם בישראל ביצוע מחקר ראשון מסוגו לטיפול באמצעות הקרנת אור לנפגעי דיכאון וחרדה, שמטופלים תרופתית בבית-החולים איכילוב. במחקר תיבדק השפעתו של האור על הטיפול בתרופה פסיכיאטרית מהדור החדש בשם "ציפרלקס" של חברת התרופות
"לונדבק". המטופלים יישבו מול מסך מקרין אור כחצי שעה עד שעה ביום במטרה לזרז את השפעת התרופה על הגוף.
"תרופות פסיכיאטריות משפיעות כשלושה שבועות עד חודש וחצי לאחר שמתחילים לקחת אותן. מטופלים רבים סובלים בתחילת הטיפול מתופעות לוואי ולא מרגישים בשיפור, ולכן מתייאשים מהתרופות בשלבים התחלתיים ומפסיקים לקחת אותן", מסביר ד"ר לוציאן מוסקוביץ', פסיכיאטר בכיר באיכילוב, שמבצע טיפולים באור ב"לייטקליניק" במרכז הרפואי "גפן" בגבעתיים. "להערכתנו, הטיפול באור יוכל לזרז את השפעת הכדורים".
בתחילת החודש כבר נקלט באיכילוב המכשיר הראשון, שממתין כרגע לאישורי הפעלה סופיים. צוות השירות הפסיכיאטרי של בית-החולים, בראשות ד"ר שאול שרייבר, כבר בוחן הקמת יחידה שלמה לטיפול באור בבית-החולים לקראת סיום שלב המחקר הנוכחי.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
לבן טוב, אדום לא
|
|
|
 |
|
|
|
תוכנית המחקר אושרה לאחר מחקר קודם באיכילוב, שמצא קשר בין מצוקות נפשיות שמובילות לאובדנות לבין מחזור השמש ועונות השנה. במחקר נמצא כי בעונות המעבר - האביב וסוף הקיץ - חלה עלייה במספר המתאבדים. מחקרים מהעולם מצאו כי הטיפול באור יעיל בעיקר בעונות החורף, כשהשמש חסרה, אז נרשמת עלייה במספר האנשים המדוכדכים. באחד המחקרים נתגלה כי לפחות 25 אחוז מתושבי מדינות סקנדינביה סובלים מדכדוך עונתי ברמה כלשהי בין אוקטובר למרס. במדינת ורמונט בצפון ארצות-הברית מגיע שיעור הסובלים ל-12 עד 15 אחוז בימי החורף. נשים סובלות מהתופעה פי שלושה עד ארבעה מגברים. הסיכון לדיכאון חורף גבוה בעיקר בגיל 30, בקרב תושבי המדינות שלא נתברכו בשמש, ובקרב עובדי משרד ועובדי משמרות לילה.
הטיפול נעשה ממסך שפולט אור בעוצמה של עשרת-אלפים יחידות לוקס, יחידות למדידת ברק האור. על האור להיות לבן. במחקר שבוצע בשנת 1992 בבית-חולים צבאי בארצות-הברית, נמצא כי מבין 26 מטופלים שסבלו מדיכאון ונחשפו למסך אור לבן, חלה ירידה של 18 אחוז במדדי הדיכאון. לעומת זאת, 25 מטופלים נוספים שנחשפו לטיפול במסך אור אדום לא זכו לכל שיפור במצבם. עד כה בוצעו בעולם 235 מחקרים על טיפול באור. הטיפול התגלה כיעיל בעיקר בשעות הבוקר, ולכן מרבית המטופלים בשיטה זו מוזמנים להתיישב מול מסך האור במרפאה לפני הפסקת הצהריים. כיום מתברר כי גם במדינות חמות הטיפול באור יעיל מעבר לחשיפה הרגילה לקרני השמש.
"האור שנפלט מהמכשיר הטיפולי מעלה את רמת כימיקל הסרוטונין במוח בדומה לתרופות נוגדות דיכאון", מסביר מוסקוביץ'. " עוצמת אור השמש עשויה להיות גבוהה יותר מזו שנפלטת מהמכשיר, ולגרום דווקא להשפעה הפוכה - עלייה בסימני הדיכאון והחרדה או מצב של מאניה. החשיפה לאור חייבת להיעשות בפיקוח, כי אור השמש מכיל גם קרינה אולטרה-סגולית מזיקה".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
שמש טובה, אם כי גם מזיקה קצת. צילום: רויטרס
|
|
|
|
|
|
|
זריחה וירטואלית
|
|
|
|
|
|
|
שכיחות הדיכאון העונתי טרם נבדקה בארץ, אולם החוקרים משערים כי היא עומדת על 0.5 עד 1 אחוזים מהאוכלוסייה, בדומה לשיעור שנמצא בעיר אוסטין שבטקסס, ארצות-הברית, הנמצאת על אותו קו רוחב בגלובוס. "ככל שעולים בקו הרוחב בגלובוס, עולה השכיחות לתופעה. בטורקיה היא מגיעה לחמישה אחוזים, ובנורבגיה ל-12 אחוז ", מסביר מוסקוביץ'. " טיפלתי כבר במספר נשים ישראליות-צבריות שסבלו מדיכאון עונתי, באמצעות קופסאות האור, ושיעור הצלחת הטיפול עמד על 70 אחוז". תופעות הלוואי של הטיפול באור קלות ומופיעות לרוב אצל מטופלים שסובלים מבעיות בקרקעית העין. "לעתים גם המצב הדיכאוני עשוי לגרום בשילוב האור לפעילות יתר, דהיינו להתקפי מאניה", מגלה מוסקוביץ'.
אך לא רק המדוכדכים והחרדים קיבלו את האור כטיפול לגיטימי. גם מרפאות להפרעות שינה ברחבי העולם מאמצות את האור כטיפול החל משנת 1996. "האור משפיע על אזור הקצב הביולוגי במוח, שמצוי באיבר המכונה היפותלמוס. שם נשלטת הבלוטה, שאחראית על שחרור ההורמון מלטונין בשעות הלילה". קשיים בהפרשת ההורמון גורמים להפרעות שינה, ולכן בכוחו של האור לשפר את המצב. "זהו מנגנון משוער, שטרם הוכח", מסביר מוסקוביץ'.
גם הסובלים (ובעיקר הסובלות) מהפרעות אכילה מסוג בולמיה יכולים להשתמש בקופסאות האור ככלי טיפולי. 30 אחוז מהסובלים מבולמיה חווים למעשה התקפי אכילה עונתיים - בעיקר בעונות חסרות האור, בסתיו ובחורף, ובעולם הפסיכיאטריה מוכרת גם תופעת ה"בולמיה הלילית", שכוללת צריכת כמויות מופרזות של פחמימות לאחר שקיעת החמה.
לאחרונה נמצא קשר בין הטיפול באור למחלת האלצהיימר. "אמי היתה מאושפזת בסוף חייה בבית-חולים, הרחק מחלון שמשקיף כלפי חוץ. היא אמרה לי שאורות הניאון ופעילות הצוות הרפואי גורמים אצלה לטשטוש ההבדל בין היום ללילה ולבלבול", מספר מוסקוביץ'. מכשיר חדש שפותח במיוחד לקשישים המאושפזים במחלקות פנימיות, ומכונה "דון סימולטור", מדמה תהליך של זריחה אטית במשך 30 דקות בחדרים שמנותקים מהסביבה החיצונית. נמצא כי השימוש בתאורה זו, שמחקה את פעולת השמש, משפר את מצב המאושפזים. "אלצהיימר מערב הפרעה קשה בקצב השעון הביולוגי. רוב החולים סובלים מאי שקט בשעות הלילה, ודווקא בשעות היום הם ישנוניים".
כשהטיפול במים (הידרותרפיה) לשיקום אנשים עם נכויות עולה מאות שקלים בחודש, וטיפול בחמצן עולה מאה שקל לשעת שאיפת חמצן במרפאה, גם הטיפול באור אינו עסק זול. ב"לייט-קליניק" במרכז "גפן" מושאלת קופסת האור לבית המטופל למשך שלושה חודשים, ועל המטופל להגיע למעקבים. עלות הטיפול בין 1,500 ל-2,000 שקל . לאחר שנה של טיפול מקבלים המטופלים את המכשיר לביתם בחינם. "כיום למטופלים עם דיכאון קל עד בינוני אין מענה טיפולי-רפואי פרט לתרופות. המטופלים יכולים לפנות לפסיכולוג או לטיפול אלטרנטיבי, אבל במרפאה קונבנציונלית הם יקבלו תרופות. הטיפול באור יוכל בעתיד לשמש את הרופאים הראשונים, ולמנוע את הדהירה לתרופות", חוזה מוסקוביץ'.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כמו בים המלח
|
|
|
|
|
|
|
הטיפול באור מקובל כבר שנים בתחום רפואת העור, ומספר טיפולים מסוג זה כבר נכללו בארץ במסגרת סל הבריאות. בטיפול המרכזי המכונה "פוטותראפיה" מוקרנות קרניים אולטרה-סגוליות (שנמצאות מתחת לאורכי גלי האור הנראים) כלפי הנגעים שעל העור. "הטיפול נעשה במכונים מיוחדים, רובם במרכזים רפואיים, וכלול בסל הבריאות למחלות פסוריאזיס, ויטיליגו, ליכנפלנוס ומצב נדיר של לימפומה של העור", מסביר ד"ר עקיבא טרטנר, מנהל השירות האמבולטורי של העור בבית החולים "בילינסון". הטיפול יעיל גם לתופעה המכונה "אסתמה של העור" (ובשמה הרפואי "אטופיק דרמטיטיס") אולם לא במסגרת הסל. הטיפול ניתן במסגרת של 20 עד 40 מפגשים, כשלושה מפגשים בשבוע.
"יעילות הטיפול גבוהה. אצל חולי פסוריאזיס היא מגיעה ל-80 אחוז , ובנוסף הוא מחזיק את החולה בתקופת הפוגה מהמחלה", מסביר טרטנר. תופעות הלוואי לטווח הקצר כוללות כוויות קלות, בדומה לחשיפה ממושכת לשמש, ותופעות הלוואי לטווח הארוך עשויות להיות הזדקנות של העור. הטיפול נעשה בקרני אולטרה-סגול מסוג A בשילוב תרופות, או במסגרת הפופולרית יותר - בקרני אולטרה-סגול מסוג B. גם הטיפול בים המלח לסובלים ממחלות עור מורכב ברובו מחשיפה מבוקרת לשמש. "80 אחוז מההטבה בטיפולים בים המלח הם כתוצאה מהשמש, ורק 10 עד 15 אחוז מההטבה נובעים מהחשיפה למינרלים. קרינת השמש בים המלח שונה מזו בתל-אביב, כי חלקה מסתנן בגלל עומק השטח של ים המלח", מסביר טרטנר. טיפול נוסף בקרניים אינפרה-אדומות מוצע במרפאות באופן פרטי לסובלים מאקנה, פצעי בגרות על העור.
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
