 |
/images/archive/gallery/227/549.jpg ילדה בלונדית חמודה משחקת על הדשא.
צילום הדמיה  |
|
|
|
|
| ד"ר דוד בר מסביר איך תשמרו את המשטח שלכם ירוק גם בקיץ מבלי לרוקן לנו את הכנרת
|
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
דוקטור דוד בר
8/3/2005 17:00 |
|
|
|
|
|
|
|
המיוחד במדשאה, שהיא השטח היחיד בגן הנוי שאפשר לדרוך עליו, לשחק, ולהנות מהרצף הירוק תמיד.גידול מדשאות בארצנו זכה בשנים הקודמות לביקורת, בעיקר בגלל ההנחה שהדשא הוא צרכן גדול של מים.לכן כדאי להדגיש כי ביישום נכון של ההשקייה, מבחינת כמויות המים ומועדי ההשקייה, צריכת המים של צמחי הדשא עשויה להצטמצם עד כדי השתוות עם הצריכה של צמחי גן אחרים.
תנאי ראשון ויסודי להצלחה הוא עיבוד הקרקע המיועדת לשתילת הדשא. זה כולל הפיכת הקרקע לעומק 20, 30 ס"מ לפחות, זיבול השטח בקומפוסט מובחר, עיבודים נוספים לפרור הרגבים ויישום הקומפוסט לתוך הקרקע, יישור החלקה והידוק פני השטח לקראת הנחת מרבדי הדשא-השתילה.
תנאי שני וחשוב מאוד,
הוא התקנת מערכת השקייה קבועה שתכסה את כל השטח בכמות מים אחידה. חשוב שהתקנת המערכת תעשה ע"י אנשי מקצוע מומחים לנושא, בכל הקשור לכמויות המים הנדרשות, לחפיפה מושלמת בין ממטירים, ופיזור מיטבי של המים על פני השטח.
תנאי שלישי: התאמת זן הדשא לתנאי האקלים השוררים באתר השתילה. כאן מדובר בכמות הקרינה היומית (שעות שמש ישירה) על פני השטח, בטמפרטורות קיצוניות (במיוחד אירועי קרה) ובסוג הקרקע, זו הקיימת וזו שתשמש כאדמת מילוי.
כיום מצויים בשוק הדשא 6 זנים מיסחריים שניתן להתאימם לתנאי האקלים, למטרות השימוש במדשאה ורמת האחזקה שהלקוח מוכן להקדיש, לשם קבלת מדשאה יפה. כאן המקום להדגיש, שעד כה ולהלן מדובר רק על זני הדשא ה"חמים" המתאימים לתנאי ארץ ישראל. אלה זנים שמרבים אותם ביחידות צמחיות (וגטטיביות) כגון שלוחות דשא, שתילים, מרבדיות ומרבדי דשא.
תכונות ייחודיות של זני הדשא ה"חמים":
עמידים לדריכה: "טיפווי", "זויסיה אלטורו", "קיקויו", "פספלום".
עמידים לקרינה מעטה: "דרבן", "בופלו".
עמידים לקור: "קיקויו", "דרבן".
עמידים למליחות: "פספלום", "טיפווי".
רגישים למחלות עלים (בקיץ): "קיקויו", "בופלו", "פספלום".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
תהליך השתילה של המדשאה החדשה
|
|
|
 |
|
|
|
על פני השטח המוכן, המעובד, המזובל, הנקי מעשבייה, המוחלק והמושקה, מניחים את מרבדי הדשא כפי שמניחים מרצפות, או שותלים את השלוחות, המרבדיות או השתילים. עם גמר ההנחה, מהדקים את הדשא במעגלה (חבית מלאה חציה במים), ונותנים השקיית "הנחתה" ממושכת.
בשבוע שלאחר מכן, דואגים באמצעות השקיות קצרות לשמור את השתילים או המרבדים והקרקע מתחתיהם - במצב לח. דישון ב"סטרטר" והדברה ב"דיזיקטול" - עפ"י הוראות היצרן והמשתלה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הטיפול במדשאה קיימת
|
|
|
|
|
|
|
בסיום החורף יש לבצע פעולת שיקום של המדשאות. האביב הוא המועד הטוב ביותר לפעולות החידוש:ראשית יש להדביר את אוכלוסיית העשבים הרעים שהתבססה במדשאה במהלך החורף הגשום, ע"י כיסוח מעל נוף הדשא הקיים, פעם או פעמיים.
עם עליית הטמפרטורות, אפשר להנמיך את גובה הכיסוח, ולכסך גם את קצות העלים של הדשא. לאחר הכיסוח הנמוך, מדשנים בדשן מורכב המכיל חנקן, זרחן אשלגן ומיקרו אלמנטים כמו: ברזל, אבץ, מגנזיום ועוד. מומלץ להשתמש בדשנים בעלי שחרור איטי, מבוקר וממושך - לפחות 6 -8 חודשים - כגון "דשאון", "אוסמוקוט", "מולטיקוט", "סקוטס" ועוד.
למרות כמויות המשקעים שקלטו המדשאות בחורף, חייבים להתחיל בהשקיות סדירות עם התחדשות השכבה העליונה של הקרקע. מדובר בהשקיות קצרות המיועדות להרטיב את שכבת הקרקע העליונה וע"י כך לעורר ולחדש את פעילות מערכת השורשים, שנפגעה קשות מטמפרטורות החורף הנמוכות.
הופעת צימוח עלים חדש וירוק, הוא העדות לכך שחידוש המדשאה הצליח. מכאן ואילך יש להכנס למסגרת קבועה של השקייה, כיסוח והדברת מזיקים, עשבים ומחלות? כנדרש.
במדשאות מן הזנים העדינים יותר "טיפווי" ו"פספלום", חשוב מאוד לבדוק את מידת הידוק הקרקע לאחר עונת הגשמים. קרקע מהודקת אינה קולטת כראוי מי השקייה ודשנים, והבעיה מתבטאת בקושי לחדש את המדשאה. ניתן לבדוק את רמת ההידוק בעזרת דקר "שיפוד" או קלשון חפירה, ולפתור את הבעיה ע"י אוורור ב"מדללת" או ב"מאווררת".
ד"ר דוד בר הוא מומחה במשתלות גבעת ברנר
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
