 |
אני מת על מגנום, כבר מהרגע שבו הושק בישראל, ב-1996. אני באמת חושב שזה הארטיק המסחרי הכי טוב שיש, במיוחד שוקולד מצופה שוקולד. מה שאני לא מבין, בשיא הרצינות, זה את סדרת המיתוגים המקושקשים שעושים לו בשנים האחרונות. זה כנראה לא עניין מקומי, אבל זה בקושי תירוץ.
מה הסיפור של מגנום חושים? למה שביום קיץ חם, בזמן נבירה עיקשת אחרי משהו טעים במקפיא של הפיצוציה, יטרידו אותי שמות כמו מגנום ארומה, או מגנום טאצ', כשכל מה שאני רוצה זה רק לראות מה יש בפנים. בכלל, ממתי אנשי ניו אייג', שהכותרות האלה מכוונות אליהן יש להניח, קונים ארטיקים כבדים משמנת? הרי יש להם את החרא שלהם.
כל זה חבל עוד יותר מפני ששוב, שני המוצרים הראשונים בסדרת החושים (מתוך חמישה שיטפטפו בתקופה הקרובה) לגמרי מצויינים. מגנום ארומה מורכב מקרם חלב עם ציפוי מבריק של שוקולד מריר ופולי קפה קלויים. מגנום טאצ' מגיע בטעם אגוז - לא פייבוריט אישי שלי, אבל לגבי שטעמה לא היתה אף תלונה אליו - עם ציפוי מבטיח של שוקולד חלב ושברי אגוז לוז.
תאמרו, כמו תמיד, שאני מזיין את השכל, וקטנוני, ומה איכפת לי מהשם, העיקר שזה טעים, אבל דאנג איט, זה בדיוק הקטע של מיתוג. ואני לא מכיר אף אדם נורמלי שיודה שהוא יורד לפיצוציה או למכולת לקנות מגנום חושים. מצד שני, מה איכפת לי, יש לי את השוקולד מצופה שוקולד שלי.
מחיר: 7.20 ש"ח ליחידה. ציון:
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
או במילים: 4 מתוך 5
|
|
|