 |
/images/archive/gallery/318/944.jpg
איור: ריקי בן ארי  |
|
|
|
|
| למה הישראליות מתלבשות בקיץ בצורה וולגארית ודוחה כל כך? מומחים מחפשים תשובות |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
איתי יעקב
16/6/2005 11:05 |
|
|
|
|
|
|
|
"אופנה של עם אינה פרי המקרה", אמרה לפני 50 שנה בדיוק כוהנת האופנה הישראלית המעצבת פיני לייטרסדורף, בראיון ל"העולם הזה". "היא נובעת מתחושת הסגנון שלו, מאקלים מולדתו, מן הצרכים המעשיים של אורח חייו היומיומיים ומחומרי הגלם הגדלים והמעובדים בנוף ארצו. אי אפשר ומגוחך להעתיק בארץ את אופנת המערב".
הזיקה לאירופה, בגיבוי גלי העלייה הרבים מהיבשת, השפיעו על מנהגי הלבוש בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. אם נדפדף אחורה אל תקופת המנדט הבריטי, אי שם בשנות ה-30 של ארץ ישראל, דבריה של לייטרסדורף באו לידי ביטוי בדמות שמלות כותנה רקומות וסנדלים, שביטאו את רוח הפשטות ששרתה על העולים מרוסיה ופולין. תל אביב אז נראתה כקולוניה אירופית מנותקת מהאקלים המקומי, ולמרות מזג האוויר הלוהט שהתיך את תושבי מישור החוף, נהגו נשות המטרופולין להתהדר באותם ימים בשמלות משי ללא הדגשת המותניים, כובע פעמונים ונעלי סירה שטוחות.
הצצה באוסף התצלומים המעטרים את עמודי "חליפות העתים", ספרה של אילה בר הסוקר את דברי הימים של האופנה בישראל, מאשרת כי מלבושי הלבנט המקומי, גם בימי הקיץ הלוהטים, הדיפו ניחוחות אירופיים בולטים. קלאסה במיטבה, כמו שאומרים.
מה קרה אם
כך, שברבות השנים הותרו גבולות הלבוש בישראל, והרחוב המקומי מתנהל בחודשי הקיץ כבאנדרלמוסיה מוחלטת? המכנסיים הנמוכים, חולצות הבטן, המחשופים העמוקים והמכנסונים הקצרצרים, הופכים אט אט למדי הקיץ המקומי, ומשתלטים באופן בוטה על תרבות הלבוש. הימים שבהם צעירות עירוניות יצאו מן הבית בשמלות מהוגנות ובלבושן היה ניכר כבוד לסובבים, חלפו, ואת מקומם תפסה וולגריזציה אופנתית. "אנשים משחררים גבולות בגלל החום", טוענת מעצבת האופנה נאית רוזנפלדר. "הקיץ מוציא מאיתנו רק קטסטרופות. אנשים רוצים ללבוש כמה שפחות, למרות שמחשופים לאו דווקא מקררים את הגוף".
התשובה לשאלה אם הסיבות ללבוש הפרוץ הן מזג האוויר, או טמפרמנט ודפוסי התנהגות ותרבות ישראליים, היא חמקמקה. העובדה כי האקלים המקומי בחודשי הקיץ לח וחם מאוד, ודאי אינה תורמת לכיסוי הגוף. ועדיין, הבעיה איננה בגופיות חושפות זרועות, בחצאיות מיני, או בתחתוני בוקסר שאיתם גברים נוהגים להיראות בפרהסיה, אלא בסך כל החיבורים יחדיו. הגבול הדק בין חולצה עם שרוולים קצרים לחולצת בטן, הינו המרחק העצום שבין קוראסון מקומי לקרואסון צרפתי. ההבדל בין הבית לחוץ מטושטש, ומה שנתפש כמתאים ללבוש בבית, יורד במהרה אל הרחוב.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
מתוך קטלוג קסטרו. צילום: אשל עזר
|
|
|
 |
|
 |
|
פקטור היעדר הבושה
|
|
|
 |
|
|
|
אבי סיטון, ראש המסלול לאופנה בבצלאל, מבקש להיזהר מהכללות ולציין שעדיין ישנם אנשים רבים שמתלבשים גם בחודשי הקיץ באופן שפוי. לדבריו, שורש הבעיה נעוץ לא בעיצוב, אלא בהתנהגות. "מה שקורה בישראל, זה שאין הבדל בין המרחב הפרטי לציבורי. כאן הכל פרטי. אנשים מתנהלים במרחב הציבורי כמו בביתם האישי, ולזה צריך גם להוסיף את הפקטור של היעדר הבושה. אז התוצאה היא ציבור שמתלבש כאילו הוא בחדר השינה".
איפה הבושה?
"אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מהיכן הגיע עניין הבושה. אני חושב שבושה קשורה כאן לכוח. הם מתחברים מאוד טוב יחד, כי מי שיש לו המון כוח, הופך לחסר בושה. וזה לדעתי התחיל כאן מאז הכיבוש ושיכרון הכוח".
סיטון מסביר שהלבוש הישראלי - המרושל, הלא מוקפד, הלא מעוצב, הלא מתוכנן והלא חשוב - הוא בעצם קונפליקט לא פתור, בחברה שגיבוריה הם דוגמניות וכדורגלנים שמתלבשים, יחסית, באופן מוקפד. "שאלתי לא מזמן נהג מונית באיסטנבול איך הוא מזהה ישראלים, והוא אמר לי שלפי הלבוש המרושל. המעניין הוא שהרישול מופיע כאן לא רק באופנה, אלא גם באדריכלות, ברחוב, איך שהמדרכות נראות".
יש שיחלקו עליך ויטענו ש"כולה בגדים, מה הביג דיל?"
"כולה בגדים, אבל כולה תקשורת".
אופנה , צריך לזכור, היא ראשית כל חיצונית, ומשקפת ללא מילים את מה שבחרת לייצג דרך הבגדים שלבשת. דת, מין, מצב כלכלי, הם רק חלק מהנתונים שאפשר לקרוא על אדם דרך בגדיו. התקשורת הנוצרת בין שני אנשים, נוצרת גם דרך קודים של לבוש. ייתכן כי בישראל, שבה כולם ערבים זה לזה, ו"אחי" הפך להיות ביטוי שלא מייצג רק קרבה משפחתית מדרגה ראשונה, מעיד הלבוש החשוף והלא מחייב על פתיחות ותחושת ה"יהיה בסדר" הישראלית.
ד"ר שוש מרזל, מרצה לאופנה מהיחידה להיסטוריה ותיאוריה בבצלאל, מאמינה כי הלבוש המשוחרר קשור לאווירה הלא מחייבת ששורה על התרבות המקומית. "באופן עקרוני, בישראל מרגישים הרבה יותר משוחררים בהרבה תחומים: מדברים דוגרי, משאירים מפתח אצל השכנים", היא מנמקת. "טשטושי הגבולות והמחויבויות גורמים לנו לפרש את האופנה המקומית באופן אחר. שים לב שאנחנו גם לא מזלזלים בסביבה: אנחנו מתקלחים, מסתרקים, שמים דאודורנט ובושם. פשוט לא אימצנו את השיק האירופי הנוקשה".
לדבריה, בהיסטוריית הלבוש בעולם, מזג האוויר אינו שחקן מרכזי בעיצוב הבגדים או בתרבות הלבוש, אלא יש דברים מנחים אחרים, כמו אידיאולוגיות, דת, פוליטיקה ואורחות חיים. "בטורקיה למשל, יש מקומות מסורתיים שנשים מכוסות מכף רגל ועד ראש", היא מסבירה. "בפורטוגל, ספרד ואיטליה, מדינות ים תיכוניות דומות לנו, מתלבשים מאוד מוקפד, ובאיטליה בכלל יש מסורת לבוש מאוד מוקפדת". כדאי לזכור כי גם כאן, בחמסינים הכי קשים, אנו רואים את בני המגזר החרדי, הדרוזי והמוסלמי, ממשיכים לכסות את הגוף באופן אבסולוטי מכף רגל ועד ראש: החל מגרביים, בגדים כהים וכיסויי ראש, לרבות מגבעת.
בשנות ה-40 וה-50 התלבשו בישראל, גם בחודשי יולי-אוגוסט, בשמלות וחליפות. כיום, רבים יוצאים מהבית חצי עירומים. את מאמינה שניתן לחנך אנשים להתלבש באופן מאופק יותר בקיץ?
"מי אתה רוצה שיחנך אותך? עזוב את העלייה השנייה שהגיעה עם ערכים מאירופה, אבל העלייה של שנות ה-50 מארצות המזרח, המגרב וניצולי השואה? אנשים בנו כאן מדינה. לא היה להם זמן להתאים בין צבע הנעליים לגרביים. הייתי שמחה אם אפשר היה להקדיש בבתי הספר זמן לטיפוח עצמי, אורחות חיים בישראל וללמד איך להתלבש. אני מאמינה שהתלבושת האחידה שמוכתבת בארץ היא אסון. ככה לא מלמדים ילדים ונוער להתרגל לגוף שלהם. צרפתים, לדוגמה, מתלבשים לא רע, ומעולם לא היתה שם תלבושת אחידה".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יש כבוד?
|
|
|
|
|
|
|
מעצבת האופנה דליה קפוזה, שמעצבת מזה 17 שנה לקסטרו, מאמינה שהכל זה עניין של אופנה. לראיה, היא טוענת כי הטוניקות האתניות משיפון, או כותנת וואל דקיקה המעוטרת באבנים, שחדרו השנה אל מרבית הקולקציות, נצפות רבות ברחוב המקומי, למרות השרוולים הארוכים ולמרות החום הקטסטרופאלי. "אנשים היום הפכו לסופר מעודכנים", היא מסבירה. "האינטרנט פתח אותנו למידע רב מחו"ל, והיום, חצי שעה אחרי תצוגה בפריז אתה יכול לראות אותה באינטרנט. יש עיתונים, מגזינים, ואפילו במדורי הרכילות אתה יכול לראות סלבז לבושים בטרנדים האחרונים".
בנוסף מציינת קפוזה, שכיום אנו נתונים למגוון סגנונות רב. אם בעבר היה טעם אחד לכולם ובמקרה הטוב שלושה, כיום יכולים לנוח בשלום זה לצד זה מותגים כוורסאצ'ה ולנוון - שתי קצוות מקבילים, שספק אם ייפגשו ביניהם יום אחד.
מעצבת האופנה מאיה ארזי מקום איל פו, מסכימה עם דבריה של קפוזה. "זה קשור לתרבות אקסהיביציוניסטית. אני חושבת שזה קשור לחשיפה גלובאלית. אנשים רואים מה קורה בעולם ומושפעים מאופנה. נוער שרואה היום MTV, שם הכל חשוף מאוד - מושפע. וכולם, צעירים ומבוגרים כאחד, רוצים להיראות צעירים והולכים עם חולצות בטן, שלא מחמיאות ל-90 אחוז מהאוכלוסייה".
"היום אני רואה ברחוב שהישראליות נרגעו קצת", משחררת קפוזה צפירת הרגעה. "אפילו אם נשים הולכות כיום עם מכנסיים נמוכים עד המותניים, אז הן ייטו ללכת עם חולצה ארוכה. הלקוחה הישראלית יודעת להריח מה חדש ומה נכון. אנחנו עומדים היום מול תקופה חדשה שיש בה קצת יותר אלגנטיות, עם תרבות אחרת. פראדה, למשל , מאוד משפיעה ורואים את זה בא לידי ביטוי".
היית שמחה לראות את הקהל הישראלי לבוש ביותר אלגנס?
"לא, זו לא חובה בכלל. אנחנו צריכים להתחבר להוויה ולתרבות המקומית, ויש דברים שייראו חריגים. אדם הוא תבנית נוף מולדתו, ומכובדות לא מתאימה לכולם באופן גורף; אבל אני בהחלט מאמינה שניתן להתלבש בטעם טוב".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
כולם רוצים חשוף. איור: ריקי בן ארי
|
|
|
|
|
|
|
הסבל שבסינתטי
|
|
|
|
|
|
|
אם נניח לרגע בצד את ההיבטים הסוציולוגיים והתרבותיים, צריך לזכור כי האקלים כאן אינו מקל על תושביו. הכבשן, שמטיל את צלו על מישור החוף ולאורכו, שבו מתגוררת אוכלוסייה רבה, אינו מפריד בין שעות היום והצהריים. עמוס פורת, מנהל גף אקלים בשירות המטאורולוגי, מסביר שבשעות היום הטמפרטורה הממוצעת בקיץ במישור החוף היא 31 מעלות ביום עם 65 אחוזי לחות, בעוד שבלילה יורדת הטמפרטורה ל-24 מעלות, והלחות עולה ל-90 אחוז. פנימה יותר, באזורי השפלה, החום עולה, אך הלחות נמוכה יותר, כי השפעת הים פוחתת. "הים מקרר", טוען פורת. "אבל מכניס גם הרבה לחות". בסופו של דבר, האזורים הקרירים ביותר שאליהם ניתן להימלט בחודשי הקיץ, הם בעיקר ההרים, שם הלחות נמוכה, אך הטמפרטורות, מזהיר פורת, דומות יותר למישור החוף. השינוי הגדול הוא בשעות הערב, אז הלילות קרירים (עד ל-18 מעלות) והלחות נמוכה (45 אחוז).
כתוצאה מהלחות הגבוה, הבדים שמומלץ ללבוש בימי הקיץ הם אריגים טבעיים ככותנה, פשתן וויסקוזה. ד"ר שולה ורדינון, ראש החוג לטקסטיל בשנקר, מסבירה שכדאי ללבוש כותנה לא צפופה, כיוון שהיא מעניקה לנו יותר אוויר, ספיגת זיעה ותנועה. "אם החוטים צפופים, קשה למים לחדור - זה חוק. וכך ישנה פחות ספיגה".
מה על פשתן וג'ינס? הם גם טבעיים?
"הפשתן מעט כבד, קמיט והוא לא נעים למגע, אלמלא אשפרה שהוא עובר. ג'ינס כדאי ללבוש בעיקר במרקם אוורירי יותר ופחות צפוף".
ד"ר ורדינון ממליצה הקיץ על כותונות דקיקות, ועל סריגים ללא לולאות, הנעימים יותר למגע על הגוף. כדאי להימנע, היא מציינת, מבדים סינתטיים שיגרמו לכם הקיץ רק לסבל מיותר.
הצצה בקולקציות הקיץ מגלה שרק מעצבים ספורים מייצרים בגדים שמחברים בין איפוק לאופנה, אשר ילוו נשים וגברים לאורך שעות היום. ארזי, קפוזה ורוזנפלדר מאמינות שז'קט לא מבוטן מכותנה או פשתן, הוא פתרון מוצלח לחיבור בין האקלים המקומי לאיפוק אופנתי. "כיום ישנו מבחר רב של ז'קטים קלילים ולא מבוטנים, שיכולים להגיע גם במשקל של חולצה, מבדים טבעיים כפשתן וכותנה", מסבירה ארזי.
השלוש ממליצות להימנע ככל הניתן מבדים סינתטיים (פוליאסטר, פוליאמיד וניילון), ולהיזהר מחולצות שלא סופגות את הזיעה. כדאי לדגום גזרות נינוחות ורפויות יותר, לא צמודות, עם שרוולים קצרים. רוזנפלדר אף ממליצה על שרוולי 3/4, לטובת הגנה מפני השמש.
נזקי השמש בחודשי הקיץ הם סיבה מספקת להגנה מסיבית על העור, אם באמצעות קרמים מקדמי הגנה, אם באמצעות שרוולים ארוכים המכסים את הגוף. "חוץ מסרטן העור", מזהיר רופא העור ד"ר סילביו אוייסלנדר מבית רונית רפאל, "החשיפה לשמש מאיצה את הזדקנות העור, והיא הגורם העיקרי לעור מקומט טרם זמנו. תופעות כמו כתמי צבע והתרחבות של נימי הדם הם נזקים נוספים שנגרמים על ידי השמש".
גורם ההזעה הינו פונקציה נוספת שעליכם לקחת בחשבון בחודשי הקיץ. לדבריו של אוייסלנדר, בגדים סינתטיים יכולים לגרום לאנשים שנוטים להזעת יתר לתופעות לא נעימות כמו פצעונים. כדי להימנע מרעות חולות שכאלה, הוא ממליץ לכולם ללבוש בגדים מסיבים טבעיים בלבד, סופגי זיעה ואווריריים יותר. עוד הוא מוסיף, שכדאי לשים דגש על ביגוד המצל על העור, דוגמת כובעים רחבי שוליים. "גברים קירחים חייבים למרוח קרם הגנה, או לחבוש כובע", טוען אוייסלנדר. "כדאי גם להגן על האוזניים, שנחשפות גם הן לקרינה ולא מקבלות את הטיפול הנכון, ומשם יכולים להתפתח נזקים טרום סרטניים".
לגבי מידת החשיפה לשמש, הוא מוסיף כי יש צורך בקרם מקדם הגנה ומסנן קרינה. "יש לזכור", הוא מסכם. "שגם מי שמשתמש בקרמים, עדיין לא צריך להיחשף לשמש יותר מדי. זאת טעות לצאת מנקודת הנחה שעכשיו יהיה ניתן להיחשף יותר".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
