היום לפני 111 שנה: נוסדה תנועת המזרחי
השפעותיה של תנועת המזרחי ניכרות עד היום. מה נשאר מערכי התנועה ההיא? וכיצד פועלים חסידיה היום? / דעה

הכל יודעים שהרב קוק הוא המנוע הרוחני הגדול הניצב מאחורי תנופת ההתיישבות וההתנחלות לאחר מלחמת ששת הימים, אך היום – כ"ה באדר תשע"ג, במלאות 111 שנה לייסודה של תנועת "המזרחי" – יש להודות ולהכיר בכך, שהמשפיע הגדול על יישובה של ארץ ישראל בראשית ימיה של הציונות היה דווקא בר הפלוגתא שלו – הרב יעקב ריינס.
התנועה הקיבוצית ציינה לפני כשנתיים 100 שנות התיישבות, מאז הקמתה של דגניה בסמוך לכנרת. במקביל למימוש חלומות לבניית חברה מתוקנת, בנתה החברה הקיבוצית מודל של משק שיתופי המתפרנס מעיבוד שדות, מטעים, רפתות ולולים. באותה מתכונת חברתית ומשקית הוקמו קיבוצי תנועת הקיבוץ הדתי, עם שוני בסיסי של אורח חיים דתי ובמרכז הקיבוץ ניצב בית הכנסת. זוהי פעילות חלוצית על פי שיטתו המעשית של הרב ריינס. הישובים שקמו ביהודה ושומרון נבנו ברוח חזונו של הרב קוק, ולכן אין פלא שארגונם החברתי ומקורות פרנסתם הינם שונים.
הציונות החילונית, פרי חזונו של הרצל, הולידה שלוש תגובות בקרב היהדות הדתית: האחת, בדלנות מהחברה הישראלית והסתגרות מאחורי חומות הדת והחרדיוּת האנטי-ציונית; השנייה היא הציונות הדתית מבית מדרשו של הרב ריינס, שמתחילתה שיתפה פעולה עם העשייה החלוצית-חילונית בבניין הארץ ולזכותה עשרות קיבוצים ומושבים דתיים בכל רחבי הארץ; השלישית היא הציונות מבית מדרשו של הרב קוק, ציונות "גאולית-משיחית" שראתה בשיבה לארץ ישראל את התהליך של "ראשית צמיחת גאולתנו".



הרב קוק החזיק בדעה שונה לחלוטין. הוא ראה את שיבת ציון כשלב במהלך כולל של גאולת עם ישראל והעולם כולו, ולא הסתפק בציונות החותרת לפתרון בעיית היהודים. בהסתמכו על שיבת ציון בימי עזרא ונחמיה, שבנוסף לעלייתם לארץ ישראל גם החזירו לעם ישראל את לימוד התורה ושמירת הלכותיה, קבע הרב קוק שהחלוציות החילונית היא השלב הראשון, אך בעתיד "סוף כל המורדים והפושעים לשוב בתשובה שלמה מתוך אהבה ושמחה". הרב קוק עמל כדי לפקוח את עיני החרדים ולחברם אל הציונות, ובהתייחסו אל החרדים טען: "אי אפשר שהחלק היותר גדול, היותר לבבי ויותר תמים מישראל, שהם הרוב של העולם הכשר הישראלי, יהיה נשאר עומד ממרחק".
ניתן להבחין ששורשי המחלוקת הרעיונית בין זרמי הציונות הדתית העיקריים של היום, נטועים עמוק באותה מחלוקת לשם שמיים שהתקיימה בין הרב ריינס והרב קוק בשעתם, ובהיותה 'מחלוקת לשם שמיים' – סופה להמשיך ולהתקיים.