הפרטיות ברשת כמושג אמורפי

סוגיית הפרטיות הדיגיטלית עלתה לקדמת הבמה בעקבות "פרשת סנודן" בשנת 2013 ופסק דין בשם "הזכות לנשייה". שתי הפרשיות, העלו חששות כבדים לעתיד הדמוקרטיה נוכח השימוש המואץ בטכנולוגיות פולשניות החושפות את הפרט במערומיו

את ימיו הראשונים של האינטרנט, עד לשנות ה-90 של המאה הקודמת, ליוותה תחושה של רווחה ושחרור בזכות הנגישות למידע רחב, אולם ככל שהאינטרנט הולך ומתמזג בחיינו המציאותיים, עולה סוגיית הפרטיות במרחב הדיגיטלי: האם הפרטיות עדיין קיימת, מה משמעותה בעידן שבו יש גילוי מוגבר של פרטים אישיים באינטרנט בכלל וברשתות חברתיות בפרט,1 מי מרוויח מזה ושאלות רבות נוספות.

סוגיית הפרטיות הדיגיטלית עלתה לקדמת הבמה בעקבות "פרשת סנודן" (Snowden Edward) בשנת 2013 ופסק דין בשם "הזכות לנשייה" (The Right to be forgotten) בשנת 2014. שתי הפרשיות יחדיו הפכו את סוגיית הפרטיות הדיגיטלית לכדור משחק בידי פוליטיקאים ואוליגרכים, הציתו מחדש את השיח על הבדלים פוליטיים ותרבותיים, עוררו מאבקים עקרוניים, משפטיים וכלכליים טרנס-אטלנטיים, והעלו חששות כבדים לעתיד הדמוקרטיה נוכח השימוש המואץ בטכנולוגיות פולשניות החושפות את הפרט במערומיו.

גוגל צילום: Getty Images

עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הזכות לפרטיות עומדת למבחן במשנה תוקף נוכח השימוש ב"ביג דאטה" (Big data), האינטרנט של הדברים (Internet of Things), אסדרה (רגולציה) אלגוריתמית (Algorithmic Regulation) ומחשובי ענן (Cloud Computing). כל אלה הופכים מידע אישי לנכס סחיר, ואף קובעים לעתים את ערך הפרטיות במונחי שוק. החשיפה ברשת בסביבה מפצה מאפשרת הגשמה מלאה יותר של האוטונומיה של הפרט גם לאלו שלא התאפשר להם להגשים זאת בעולם האמיתי, כיוון שהיא פתוחה לכלל מעמדות הגולשים ומאפשרת שימוש יומיומי באפליקציות כמו אינסטגרם וסֶלפִי (Selfie – Enchancing Live Feed ImagE).

סוגיית הפרטיות הופכת אמורפית וחמקנית יותר ויותר, ומשתנה במהירות עד כדי שחיקה. זהו מושג רב-פנים בעל משמעויות סותרות, משלימות ופרדוכסליות. מכאן מובן מדוע הגדרת הפרטיות ברשת היא כמעט משימה בלתי אפשרית.

מה היא פרטיות

מעולם לא הייתה הגדרה מדויקת ושקופה למושג פרטיות. עם זאת, זהו אחד המושגים החשובים ביותר של זמננו ואחד היסודות ה"מקודשים" של המודרניות. יש לו מעמד מרכזי בחשיבה המוסרית, הפוליטית, החברתית והפסיכולוגית (Ramsay, 2010), ואף מציינים לכבודו יום בשנה – Data Privacy Day– בתאריך 28 בינואר.

הפרטיות נחשבת לזכות של האדם, ומחובתם של ממשלות, סוכנויות ותאגידים לשמור עליה. הפרטיות הכרחית בכל המגעים החברתיים ובכל המסמכים הרשמיים. התפיסה המשפטית האובססיבית לגבי פרטיות, שלעתים מנסה לכפות ערכים ונורמות באמצעות "אסטרטגיות מניפולטיביות" כדי לעצב ולהכתיב התנהגויות של בני האדם, לא מונעת את מימוש החשיפה האישית ברשת ואף לא את "הצגת העצמי כסחורה", שכן תפיסת הפרטיות אינה אחידה ומתפרשת בדרכים שונות במעגלים החברתיים והאישיים ברשת.

גישה לפרטיות

לפי התיזה המשפטית, יש יחסי גומלין מורכבים בין הזכות המשפטית לפרטיות לבין הערך החברתי. לעתים החברה משפיעה על המשפט כך שנורמה חברתית קיימת נהפכת לכלל משפטי חדש של הגנה על הפרטיות, ולעתים להפך – הכלל משפטי משנה נורמה קיימת. לעתים הכלל המשפטי והנורמה החברתית מתקיימים זה לצד זה, ולעתים הם מתחרים זה בזה (בירנהק, 2010: 13).

עם זאת, דומה כי בתפיסה המשפטית קיימת סתירה בין הזכות לפרטיות לבין המציאות הדיגיטלית, שכן ראשיתה של הפעילות המקוונת נכרכה במושג אנונימיות, המזוהה עם ערך הפרטיות, וחוסר האפשרות לזהות את פרטיו של הגולש הוא שמנע את המעקב אחריו ואת החדירה לתחומו האישי (עמיחי-המבורגר ופרז, 2012: 20).2 ואכן, רבות מהטכנולוגיות והאפליקציות החדשות, המטשטשות את עקבות הגולשים ובכך מאפשרות הגנה על הפרטיות, חזרו להשתמש בעקרונות מבוססי אנונימיות.
הרקע לשתי הפרשיות בהן – "פרשת סנודן", המתמקדת בפרטיות כשליטה ו"הזכות לנְשִׁיָיה", העוסקת בפרטיות כגישה – הוא קיומה הסמוי של "נורמה" לטנטית שהופרה.

מצד אחד, הפרשיות קידמו את השליטה בתחומי התרבות, הכלכלה, הטכנולוגיה והפוליטיקה, ומצד אחר הן העלו חששות גלויים לעתיד הדמוקרטיה מפני השתלטות האימפריאליזם הדיגיטלי וחדירת הטכנולוגיה הפולשנית לחיי היומיום.

ב-8.10 יתקיים במכללה האקדמית ספיר יום עיון לכבודו ד"ר יעקב הכט. יום העיון יעסוק בקשת האיומים, ההשפעות וגם היתרונות שיש לשינויים הטכנולוגיים המתרחשים בשנים האחרונות, על הפרטיות שלנו. ביום העיון ייקחו חלק בין השאר: פרופ' קרין נהון, עו"ד יורם הכהן, רועי פלד, ד"ר תהילה אלטושלר, נאורה שם שאול, פרופ' שיזף רפאלי, נשיא מכללת ספיר הפרופ' עמרי ידלין ועוד.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg