ראשי » מדע ומחשבים » מחשבים » טכנולוגיה

אפל נגד ה-FBI: העולם שבו צריך לחשוד בכולם

מי צודק בקרב הענקים בארה"ב, על הזכות לפרוץ למכשיר סלולרי כדי לחקור פיגוע טרור? במאבקים בין ממשלות וחברות מסחריות, מומלץ לחשוד בכולם. למה? תשאלו את ההודים

"תמיד תחשוד" - זהו המוטו של אבא שלי, בכל פעם שמישהו זר מתיימר לרצות בטובתו. חוכמה יהודית עתיקה שכזו. רק שהוא שוכח ליישם זאת בעצמו. רק כך אפשר להסביר כיצד הוא חוזר שוב ושוב מהסניף של הרשת הסלולרית הקרוב לביתו עם מכשיר שנחשב שיא הטכנולוגיה לפני עשור, לאחר ששילם עבורו הון תועפות. תמימות יהודית.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

למה אני מזכיר את זה? כי בחודש האחרון פרץ ויכוח בין שתי ענקיות הטוענות לייצג את טובת האנושות. וכשכולם מתיימרים לרצות בטובתי, אני עושה מה שאבא שלי היה עושה וחושד. הכוונה היא למאבק המתוקשר בין אפל לבין ה־FBI. הרקע: הטבח בסן־ברנרדינו בקליפורניה שבו נהרגו 14 בני אדם בדצמבר האחרון. ברשותו של היורה, סייד פארוק, נמצא מכשיר אייפון 5C, וה־FBI דרשה מאפל סיוע בפריצת המכשיר הנעול, כדי לבדוק האם היו מעורבים נוספים בתכנון הפיגוע.
 
אפל התרוממה על רגליה האחוריות והתנגדה, משום שלטענתה פריצת המכשיר תביא לעולם תוכנה שמסוגלת לפרוץ אותו, וכמו בכל סרט אמריקני טוב, זה ייפול בסוף לידיים של הרעים. המחלוקת הגיעה לבית המשפט, שנדרש להכריע בין הגנת הפרטיות לבין המלחמה בטרור. במהלך דרמטי הצטרפו לאפל מתחרותיה המושבעות גוגל ופייסבוק שהגישו "תזכיר ידידים" והביעו תמיכה בעמדתה.

במאבק הענקים הזה, ברורים האינטרסים של ה־FBI: הם מעוניינים לפענח פיגוע, ואם על הדרך ייווצר תקדים המחייב חברות מסחריות לסייע לסוכנות - מה טוב. אבל מה האינטרס של אפל ומתחרותיה, המשתפות פעולה באופן כמעט סוחט דמעות? לכאורה, הן דורשות את פרטיות לקוחותיהן ומעוניינות שלא ליצור תקדים שיהפוך אותן לזרועו הארוכה של הביון האמריקני. אלא שכאן כדאי לחשוד, במיוחד כשנזכרים שמדובר בחברות מסחריות, ששורדות רק כי משום שהן מצליחות לשלב אינטרסים כלכליים ברוב מה שהן עושות. מישהו שנלחם על הפרטיות שלנו זה נחמד, אבל ריאלי יותר לחשוד בקיומם של אינטרסים עלומים.

הודו אוסרת את "Free Basics" - אינטרנט בחינם ברחבי המדינה:
 

אם זה נראה לכם כמו פרנויה, הנה סיפור בשבילכם. מככבת בו המתייצבת הבכירה ביותר שעמדה לצד אפל מול ה־FBI - פייסבוק. בחודש שעבר הודיעה הודו שהיא דוחה הצעה נדיבה של פייסבוק לספק אינטרנט בחינם למאות מיליוני משתמשים נטולי גישה לרשת. מאיזו סיבה? שאלה טובה, שגם מארק צוקרברג בעצמו תהה לגביה: "אתם משאירים מיליארד אנשים מאחור, איך אתם יכולים להתנגד לזה?"

אז למה באמת? כי ההודים הבינו שאין טובים ורעים בעולם הדיגיטלי החדש, שבו מדינות נאבקות בענקיות טכנולוגיה על שליטה ומשאבים וירטואליים. בלוגרים ואנשי היי־טק קראו לממשלה ההודית להתנגד להצעה, משום שהיא כוללת גישה חינמית לאתרים מצומצמים (בהם פייסבוק, כמובן) ומנגד גישה בתשלום ליתר הרשת.

כל הטוב הזה שמציעה הענקית האמריקאית, טענו האקטיביסטים ההודים, הוא למעשה פגיעה חמורה ב"נייטרליות הרשת", ומתן שליטה עצומה בידיה של פייסבוק - שתחליט על זהות האתרים החינמיים הללו. בסופו של דבר, המחאה העממית הצליחה, והודו אסרה על פייסבוק להפעיל את המיזם חרף קמפיין עצום שעלה לה עשרות מיליוני דולרים. אפשר לחשוב שמדובר בהחלטה נמהרת, אבל אפשר גם להעריך שמיליארד הודים לא טועים כשהם ממהרים לחשוד. בדיוק כמו אבא שלי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg