צרודים? הנה מספר טיפים לשמירה על הקול שלכם

הן אמנם לא מסכנות חיים, אבל בעיות בקול משפיעות על מצב הרוח ואפילו על העבודה שלנו. ד"ר מיכל איכט, קלנאית תקשורת ומרצה במחלקה להפרעות תקשורת באוניברסיטת אריאל נותנת מספר סימנים מעידים על תחילתה של בעיה במיתרי הקול ועצות שייסעו לשמור על קולנו

אסף גולן | 11/4/2016 11:46
הפרעות קול (voice) הנן השכיחות ביותר בקליניקה של קלינאי התקשורת. הפרעת קול קיימת כאשר איכות הקול, עוצמת הקול, גובה הטון, או היכולת לגוון את הקול שונים מקולות שאר האנשים הדומים בגיל, במין ובהשתייכות התרבותית. הסובלים מהפרעות קול הם בגילאים שונים, החל מילדים צעירים (בני 3-4 שנים), ועד מבוגרים (בשנות ה-70-80 ויותר).

מרביתם מתלוננים על קול מחוספס וגס, מאמץ קולי וקושי לדבר, עייפות קולית, מקרים שבהם ממש "אין קול", ולפעמים אי נוחות ואפילו כאבים של ממש באזור הגרון. המצב הזה יכול להיות קבוע או משתנה בחומרתו, חדש או ממושך ו"כרוני", להופיע אחרי מחלה כלשהי, כמו שפעת, או ללא כל סיבה נראית לעין.

הסימנים הראשוניים לפגיעה בקול
בדרך כלל סימפטומים קוליים מתחילים בחומרה או במידת הפרעה קלה ומתגברים בחומרתם במהלך הזמן. ישנם סימנים מקדימים להפרעת קול כגון צרידות קלה, שבירות קול, כאבי גרון, עייפות קולית לאחר שימוש ממושך בקול, יובש בגרון, צורך תכוף לכחכח.

השפעת הפגיעה בקול על האדם
לבעיית קול השפעות מרחיקות-לכת על האדם בכל גיל. ככל שהתלות בקול גדולה יותר מבחינה מקצועית וחברתית כך ההשפעות של הפרעת הקול על האדם הן בעלות משקל רב יותר. ולכן, על אף שמרבית הפתולוגיות שגורמות להפרעת קול אינן מסכנות חיים, הרי שהן גורמות לפגיעה באיכות החיים, ומשפיעות על אספקטים מקצועיים, חברתיים.

הפקת הקול אינה אמורה להוות מעמסה או לגרום לכאב. כאשר הדיבור דורש מאמץ או גורם לאי נוחות, כאשר מופיעה התנשמות לאחר דיבור, כאשר הקול משתנה לאורך היום או כאשר מופיעה צרידות או בעיות בליעה, יש לפנות להערכה על ידי רופא אף-אוזן-גרון, ופעמים רבות הרופא יפנה לטיפול אצל קלינאי תקשורת.


- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

היגיינה קולית – עצות מעשיות לשמירה על הקול
עשה:
להרבות בשתייה, על מנת ללחלח את רירית הגרון.

מומלץ לשתות מים בטמפרטורה נוחה, או תה צמחים (למשל תה סמבוק).

כדאי לשאוף אדי מים רותחים (מעין אינהלציה) למשך מספר דקות, פעמיים ביום לפחות, דבר התורם ללחות רירית הגרון.

להשתדל לדבר בעוצמת קול מתונה, ללא תחושת מאמץ.

אל תעשה:
לא מומלץ לשתות משקאות חמים או קרים במיוחד, משקאות המכילים קפאין (קפה, תה, קולה) ומשקאות אלכוהוליים.

להימנע מצעקות ומלחישות, הגורמות למאמץ באזור מיתרי הקול. יש להימנע מדיבור תוך הרמת משאות כבדים.
להימנע מדיבור רצוף בכמות מוגזמת. במידה והמקצוע מחייב שעות רבות של מאמץ קולי (הדרכה למשל) רצוי ללוות את הדיבור הממושך בלגימות מים, ויש להקפיד על הפסקות רבות ככל האפשר.

להימנע מכחכוח - כאשר חשים גירוי בגרון עדיף להשתעל או לשתות מעט.

לפני דיבור ממושך או שירה רצוי להימנע מאכילת מאכלים חריפים או מלוחים במיוחד, המייבשים את רירית הגרון. במידה וקיימת הפרשה מרובה של ליחה, רצוי להימנע מצריכה גבוהה של מוצרי חלב.

יש להימנע מעישון ומחשיפה לאבק ולחומרים כימיים העלולים לייבש ולגרות את רירית הגרון

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

המומלצים