"לא הייתי קונה מניות בחברת התעופה שתטוס לכוכב החדש"

מומחי חלל ישראלים מורידים את הרוח ממפרשי גילוי ה"חברים הקרובים" בכוכב הלכת שנמצא ארבע שנות אור מאיתנו. אף אחד לא ינסע לשם, אף אחד לא יודע בכלל לייצר טכנולוגיה שתקרב אותנו לשם", אומר העתידן פרופסור פסיג

אסף גולן | 26/8/2016 11:35
מדענים ממצפה הכוכבים הדרומי של אירופה (ESO) יצרו אמש (רביעי) גל אדיר של פרסום בעקבות ההודעה שלהם על גילויו של כוכב לכת עם פוטנציאל לקיום חיים. הכוכב, שדומה בגודלו ובצורתו לכדור הארץ מקיף את הננס האדום (שמש פחות חמה) פרוקסימה קנטאורי.

עוד כותרות ב-nrg:
"משכתי ילדה, היא הייתה מתה": המלון שקרס על אורחיו
כך מסיתים ספרי הלימוד במזרח ירושלים

כל התכנים הכי מעניינים -­בעמוד הפייסבוק שלנו

הגילוי ריגש את העולם המדעי בעיקר בגלל שבסדרי הגודל של היקום שלנו, מדובר בקרבה אסטרונומית גדולה מאד אל האנושות: שאר כוכבי הלכת עם מאפיינים המאפשרים חיים שהתגלו בשנים האחרונות נמצאים במרחקים עצומים מהכדור שלנו. על רקע זה עולה השאלה: האם באמת יש משמעות לגילוי הזה? האם בקרוב נוכל לשלוח משלחת מחקר אל הכוכב הזה ואולי אפילו להתיישב בו? וכמובן, השאלה החשובה מכל: האם אנו לא לבד ביקום? האם ייתכן שדי קרוב לכדור הארץ קיימת תרבות חכמה ומתקדמת שניתן ליצור איתה קשר?
 
צילום: שאטרסטוק
רחוק מתוק. כוכב הלכת דמוי כדור הארץ שנתגלה צילום: שאטרסטוק

השאלות המעניינות האלו, שבעבר העסיקו בעיקר את חובבי המדע הבדיוני, הפכו לכאורה לאחרונה רלוונטיות מאד גם לאדם המצוי. לכן שאלנו מספר מומחים בתחום החלל כדי להבין יותר טוב מה המשמעות ומה הן ההשלכות של הפרסומים האחרונים.

בטכנולוגיה המצויה כיום אין משמעות לגילוי

האלוף במילואים פרופסור יצחק בן ישראל, פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב, ראש סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון וראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב, יושב ראש סוכנות החלל הישראלית ויושב ראש המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח (המולמו"פ) במשרד המדע והטכנולוגיה, סבור כי כיום ב20 השנה הקרובות אין משמעות לגילוי אולם בנוגע לעתיד אין למדע יכולת לקבוע. "תראה, אם מדברים על 20 השנה הקרובות אז ככל הנראה אין משמעות לגילוי, כי אין לנו טכנולוגיה להנעה רקטית שתביא אותנו לכוכב הזה בזמן סביר. במהירות הרקטית שיש לנו כיום, ייקח מאה אלף שנה להגיע לשם. גם אם נמציא רקטות מהירות פי עשר זה עדיין 10 אלפים שנה. אבל כאן יש לסייג ולהגיד שכשמייצרים טכנולוגיה להנעה במהירות שמתקרבת למהירות האור, אז הדברים משתנים".

בן ישראל מסביר כי אם תימצא שיטת הנעה מהירה, גם גורם הזמן יהיה פחות אקוטי. "אנו יודעים שככל שמתקרבים למהירות האור, הזמן מאט. לכן יתכן שבטכנולוגיה כזו אפשר יהיה להגיע לשם ב-20 שנות מסע ואולי אפילו ב-10 שנים. אז ניתן לסייג ולומר שכיום אין משמעות לגילוי, אבל אולי מחר יגיע מדען שיגלה דרך לייצר רקטות מהירות כאלו ולשלוח לשם חללית, וכבר היו מהפכות גדולות במדע. ביחס לזמן שלנו, כשאני כאיש מדע מסתכל לצדדים - אין לאף גורם בעולם יכולות מתאימות. מעבר לזמן המידי זו שטות להתנבא, כי אולי תתגלה טכנולוגיה, אולי יגיע פיתוח מהמם וכבר היו דברים מעולם".




זו ידיעה מעניינת בלי השלכות במציאות

אל"מ (מיל') אבי הר-אבן לשעבר מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית ומנהל תכנית משגרי הלוויינים של התעשייה האווירית, וכיום מומחה במכון בגין סאדאת באוניברסיטת בר אילן צוחק כשהוא נשאל על ההשלכות של הגילוי הנוכחי. "אני לא הייתי קונה מניות בחברת התעופה שתוקם כדי לטוס לכוכב ההוא כדי לנחות בו ולהקים שם משהו. בכנות צריך להגיד שלא אנחנו ולא הנכדים שלנו יגיעו אי פעם לכוכב ההוא. אין לנו שום דרך לפי הידוע לנו כיום להגיע אל כוכב כזה. אז נכון, זה נורא נחמד לדעת שיש בחלל וגם בחלל הקרוב אלינו גופים שיתכן ויש בהם אפשרות לחיים, ויתכן אפילו שנוצרו בהם חיים. אבל גם ככה צריך שהתרבות ההיא אם היא קיימת היכן שהוא, תהיה ברמה שלנו ותחיה כמונו - אחרת לא ייווצר שום קשר".
 

צילום מסך
''לא הייתי קונה כרטיס''. אל''מ (מיל') אבי הר אבן צילום מסך

הר-אבן מוסיף כי "מעבר לספקולציות נחמדות לא רציני להתייחס אל זה כרגע בצורה יותר משמעותית. אגב, גם אם שם יש תרבות מתקדמת יותר מאתנו, יש להם - לפי המדע הידוע לנו - בעיה להגיע בזמן סביר אל כדור הארץ. לכן כיום אין משמעות מעבר לעצם הגילוי הנחמד שאי שם ביקום בכל מיליוני מערכות הכוכבים יש עוד עולם תרבותי" הוא אומר.

ואין דרך ליצור קשר רדיו? לנסות לדבר איתם?
"ראה, האנושות חושבת שהיא מאד מתקדמת, וזה נכון. אבל יתכן ששם יש תרבות הרבה יותר מתקדמת שמתקשרת בצורה אחרת, שהתפתחה אחרת לגמרי. זה בכלל לא רציני לחשוב שהחיים נוצרים רק בצורה שלנו. אגב, אם פתאום תגיע לכאן משלחת של תרבות מתקדמת הרבה יותר, תחשוב רק על המאבק המדיני סביב השאלה מי ייצג במפגש איתם את האנושות... הרי רק על זה אפשר לדבר שעות. אבל לסיכום מעבר לעצם הגילוי אין כאן משהו ממשי לדבר עליו כרגע אלא ראם כן תהיה פתאום פריצת דרך מדעית חסרת תקדים מה שהוא תמיד אפשרי.
אין לגילוי שום משמעות ב-500 השנה הקרובות".
 
אלי דסה
''לא רלוונטי לחיים שלנו ולא לחיים של נכדי הנכדים שלנו''. ד''ר דוד פסיג אלי דסה

העתידן ואיש המדע, פרופסור דוד פסיג, סבור כי מדובר בגילוי מדעי נחמד ללא שום השלכות על האנושות. "מדובר בגילוי לא רלוונטי בכלל לחיים שלנו ולא לחיים של נכדי הנכדים שלנו. לפחות ב-500 השנה המדעיות הקרובות, אין שום השלכה לידיעה מדעית כזו. זה רק באזז. מה שמעניין זה שגילויים הרבה יותר משמעותיים, כמו מציאות של מים על הירח - דבר שיאפר לתחנת חלל לקיים עליו חיים עצמאיים, לא זוכים לתהודה ולפרסומים כאלו. הסיבה לכך היא כמובן שהאנושות מתעוררת ומתחילה להבין שיש הרבה יותר מרחב ואופציות ביקום שלנו. אנחנו מתחילים להבין הרבה יותר את המקום בו קיים כדור הארץ".

אבל גם פסיג ממהר שוב לצנן את ההתלהבות העולמית. "זה רק מדע טהור בלי השלכות כרגע. יש הרבה דברים כאלו במדע, וזה חשוב לאסוף ידע - כי פעם נוכל לעשות בו שימוש. אבל זהו, אף אחד לא ינסע לשם, אף אחד לא יודע בכלל לייצר טכנולוגיה שתקרב אותנו למקום כזה, ולכן זה רק פרסום נחמד עבור רוב האנושות".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

המומלצים