פריצת דרך בשיקום אנשים שעברו שבץ מוחי
החוקרים מצאו דרך לאמן את המוח הפגוע באופן שלא יתיש את החולה וכך לשפר בצורה דרמטית את תפקודי אבריו הפגועים
מעבר לדמיון: חוקרים באוניברסיטת תל אביב הצליחו לשפר ביצועי תנועת יד מבלי להפעיל אותה כלל. החוקרים מצאו, כי אדם יכול לאמן את ידו ולשפר את ביצועיה גם מבלי להפעיל אותה, וזאת באמצעות שיטות תרגול ש'מערימות' על המוח בעזרת טכנולוגיה של מציאות מדומה.הטכנולוגיה יכולה להוות בסיס לפיתוח שיטות טיפול חדשניות לחולים שעברו שבץ מוחי או פגיעה נוירולוגית ששיתקה את פעילות כף היד. השיטה תוכל לשפר את תפקודה של היד הפגועה על ידי אימון והנעת היד הבריאה. המחקר בוצע ע"י פרופ' רועי מוכמל ותלמיד המחקר אורי אוסמי מביה"ס למדעי הפסיכולוגיה ומבית הספר למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב.

שיטה חדשה לאימון ושיקום המוח אחרי שבץ
שאטרסטוק
לדברי פרופ' מוכמל, תהליך השיקום של נפגעי מוח בכלל, ונפגעי אירוע מוחי בפרט, מתבסס כיום על אימון פעיל של האיבר הפגוע. הקושי מתבטא בכך שאותו איבר, לדוגמה היד, חלש מאוד בעקבות הפגיעה הנוירולוגית, ולכן האימון מפרך, מתיש ואיטי. "במחקר שלנו, ביקשנו לבחון דרכים חלופיות לשיפור ביצועיה של היד, מבלי להפעיל אותה".
במחקר החדש התבקשו 18 נבדקים לחבוש משקפי מציאות מדומה. במשקפיהם הוצגו ידיים וירטואליות, שנראו להם כהמשך טבעי של גופם, אך תנועתן נשלטה על ידי החוקרים. בנוסף לבשו הנבדקים כפפות עם חיישני תנועה, שאפשרו לחוקרים לעקוב אחר תנועותיהן של האצבעות האמתיות של הנבדק. במצב זה קיבלו הנבדקים מטלה: לאמן את יד ימין לבצע רצף נתון של נגיעות של האצבעות באגודל.
במהלך האימון הפכו החוקרים את התמונה שהוצגה לנבדקים במשקפיים: בעודם מתרגלים את יד ימין, ראו המשתתפים דווקא את יד שמאל מבצעת את התנועה בזמן אמת. באופן זה הפעילו החוקרים במוח דווקא את הצד האחראי על יד שמאל שנפגע בשבץ וזאת מבלי שיד שמאל פעלה כלל והתאמצה. בדיקה בסיום האימון העלתה כי ביצועיה של יד שמאל (האמתית), שלא נעה כלל, השתפרו משמעותית: עלייה של כ-15% במספר הביצועים המדויקים של המטלה ב-30 שניות.
בשלב השני של המחקר הוסיפו החוקרים מתקן נוסף: 18 נבדקים חדשים התבקשו להניח את שתי הידיים בתוך מכשיר שמונע מהם להניע רצונית את יד שמאל, אך מניע אותה באופן אוטומטי על פי תנועותיה של יד ימין. במילים אחרות: הנבדק מאמן בצורה רצונית את יד ימין, ויד שמאל מחקה את פעולותיה במדויק, אך באופן פסיבי לחלוטין.
לדברי החוקר, השילוב בין שתי הטכניקות – צפייה במציאות וירטואלית ותנועה פסיבית של יד שמאל, הניב את התוצאות הטובות ביותר. ביצועיה של יד שמאל בעקבות האימון המשולב השתפרו בקרוב ל-30% נוספים, אף על פי שבפועל אימן הנבדק פיזית אך ורק את ידו הימנית.
בשלב השלישי של המחקר בחנו החוקרים את הפעילות המוחית של 18 נבדקים נוספים בעת ביצוע המטלה. הם מצאו פעילות עצבית מובהקת באזור מסוים במוח הקרוי האונה הקודקודית, המעורב בעיבוד מידע חושי ובתפיסה מרחבית. יתרה מכך: מידת הפעילות שנצפתה באונות הקודקודיות בשני צדי המוח בזמן האימון ניבאה את מידת השיפור בביצוע המטלה על ידי יד שמאל - כל זאת בהיעדר אימון פיזי פעיל ורצוני של יד זו.
"התוצאות שלנו עשויות להוות בסיס לפיתוח שיטות טיפול חדשניות עבור חולים עם פגיעה עצבית חד-צידית, למשל בעקבות שבץ מוחי. ייתכן כי טכנולוגיות שיתבססו על הגישה החדשה יאפשרו בעתיד לחולים אלה לשפר את תפקודי היד הפגועה על ידי אימון נוח וקל יותר של היד הבריאה. מדובר במסלול אימון עוקף, הנעזר במציאות מדומה כדי 'להערים' על המוח", סיכם פרופ' מוכמל.
המחקר בוצע בקרב נבדקים בריאים. בימים אלה עוסקים החוקרים במחקר המשך, המתמקד בנבדקים עם פגיעה מוחית, שעוברים הליכי שיקום. המטרה היא לבחון אם השיטה, שפעלה היטב בנבדקים בריאים, תוכל לסייע גם לחולים עם פגיעה נוירולוגית – ולשפר את תפקודה של הגפה הפגועה על ידי אימון הגפה הבריאה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg