ראשי » מדע ומחשבים » מדע » חידושים והמצאות

מחקר ישראלי: נמצא חיידק המסנן רעלים ממי שתייה

חוקרים באוניברסיטת תל אביב גילו חיידק האוגר את היסוד הכימי הרעיל ארסן, שנחשב למזהם עיקרי של מי תהום. "אנו מקווים שהתגלית תסייע בפיתוח אמצעי זול ויעיל לניקוי מי השתייה. פיתוח כזה עשוי להציל עשרות מיליוני בני אדם", אמרו החוקרים

חוקרים במחלקה לזואולוגיה של אוניברסיטת תל אביב גילו חיידק ייחודי, האוגר בתוכו כמויות עצומות של היסוד הכימי הרעיל ארסן, שנחשב כיום למזהם מספר אחת של מי תהום בעולם. החוקרים מקווים כי תגליתם תאפשר את פיתוחה של שיטה יעילה לניקוי המים מן היסוד העמיד, המזהם כיום את מי השתייה של עשרות מיליוני בני אדם ברחבי כדור הארץ.

נוסף לארסן הרעיל, החיידק שחקרו במחלקה לזואולוגיה אוגר בצורה דומה גם את היסוד הכימי בריום – אף הוא מזהם נפוץ הפוגע בבריאות. החיידק, השוכן בתוך הספוג תיאונלה סווינהוי, נחקר על ידי ד"ר רעי קרן וד״ר בועז מייזל, במעבדה לחקר ספוגים של פרופסור מיכה אילן.
 
לדברי אילן, ספוגים הם בעלי החיים הקדומים ביותר הקיימים היום על פני כדור הארץ. מדובר ביצורים שמסננים ללא הרף את המים שבתוכם הם חיים, ומלקטים מתוכם חומרים רבים. לדברי החוקרים, החיידק מתפקד בתוך הספוג כאיבר לניקוי רעלים – מעין תחליף לכבד של בעלי חיים מפותחים יותר.

"במחקר קודם, שערכנו לפני שנים אחדות, גילינו שהספוג 'תיאונלה סוויהוי', ובעיקר הזן שלו החי בים סוף, אוגר כמות אדירה של היסודות ארסן ובריום – עד פי מיליון מהריכוז בסביבתו הימית. במחקר הנוכחי ביקשנו לגלות מהו הגורם בתוך הספוג האחראי על אגירת הארסן", הסביר אילן.

לדברי קרן, בדיקה במיקרוסקופ אלקטרונים העלתה כי החיידק "אנטו תיאונלה" הוא זה שאוגר בתוכו את היסוד הרעיל לכל צורות החיים. "גילינו שהחיידק מבצע בתוך גופו תהליך כימי של קישור בין הארסן המומס במים לבין היסוד סידן," אומר קרן. "התוצר, שנקרא פרמקוליט, הוא גביש מוצק, שאינו רעיל כלל. בצורה זו נשמר הארסן בתוך גופו של החיידק, ואין סכנה שהוא יזלוג החוצה, יתמוסס שוב במים, ויחזור להיות רעיל".
   
"הארסן המומס הוא חומר עמיד ביותר, שנשאר בסביבה לעד, ועד היום לא נמצאה כל דרך יעילה לסילוקו ממי התהום," אומר אילן. "אנו מקווים שהתגלית שלנו תסייע בעתיד לפיתוחו של אמצעי זול ואפקטיבי לניקוי מי התהום ומי השתייה מארסן. פיתוח כזה עשוי להציל את בריאותם ואף את חייהם של עשרות מיליוני בני אדם".

המחקר בוצע  בשיתוף עם פרופסור בועז פוקרוי מהטכניון ועם ד"ר סירין פקרה  מהמעבדה הלאומית לורנס שבברקלי, והתפרסם בסוף השבוע בכתב העת "נייצ'ר קומיוניקיישנס". בשלב הבא של עבודתו מבקש קרן לחקור את הגנום של חיידק האנטו תיאונלה, במטרה לאתר את הגנים המעורבים בתהליך אגירת הארסן והבריום והפיכתם למוצקים בלתי מזיקים. כיוון מחקר עתידי נוסף הוא חיפוש אחר חיידקים דומים, שחיים בקרקע או במי תהום – דבר שעשוי לקצר משמעותית את תהליך פיתוחה של טכנולוגיה לניקוי מי שתייה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg