ראשי » מדע ומחשבים » מדע » מדעי החיים והחברה

שותים דיאט? לא בטוח שצריך להפסיק עם זה

אנשי מכון ויצמן ומדענים נוספים מסתייגים נמרצות ממחקר שעורר הדים על צריכת משקאות דיאטטיים, וטוענים: "ממתיקים מלאכותיים בטוחים ומאושרים לשימוש, המיתוס שטבעי שווה בריא הוא קשקוש"

לא פשוטים הם חייו של אדם הנאבק בעודף משקל. הוא נאלץ לנהל מלחמה יומיומית במספרים הנגלים לעיניו על המאזניים, במראה של סטייק עסיסי או עוגת שכבות נוטפת קלוריות או בקנאה בדקי-הגזרה המקיפים אותו, האוכלים מה שבא להם בכמויות ולא מעלים גרם.
 
אם לא די בכל זה, מגיע עכשיו מחקר חדש ומגלה כי המוצר היחיד שמאפשר להם לשמור על דיאטה, לפחות למראית עין - משקאות הדיאט למיניהם - עלול להביאם למצב של דמנציה או שבץ מוחי, לא פחות.

המחקר האחרון שפורסם בשבוע שעבר בישראל והעלה את מפלס החרדה אצל חובבי הדיאט, הופיע בכתב העת 'סטרוק' (שבץ), כתב עת מקצועי היוצא לאור על ידי האגודה האמריקאית למחלות לב ושבץ. החוקרים בחנו במחקר תצפיתי ממושך את ההשפעה של צריכת משקאות הממותקים בסוכר ובממתיקים מלאכותיים, על הסיכון ללקות בשבץ מוחי ובשיטיון (דמנציה).

אבל, כמו שקורה כמעט בכל מחקר מסוג זה המתפרסם בן-לילה ומחולל סערה תורנית, בתוך זמן קצר נמצאו חוקרים שערערו על תוצאותיו המפחידות. המחקר, שהתבצע במסצ'וסטס, תיעד אצל הנבדקים צריכה יומית של משקאות דיאטטיים בשנים 2001-1998.

רק כ-3.3 אחוזים ממשתתפי המחקר לקו בשבץ ורק 5.4 אחוזים לקו בשיטיון, כולל מי שצרכו ממתיקים מלאכותיים בכמות גדולה. אם להשתמש בביטוי של מדענית ביוכימיה ששוחחנו איתה, לא ברור במחקר הזה היכן הביצה והיכן התרנגולת, כלומר מה גרם למה.

עם פרסום המאמר המדעי פרסמה ד"ר מעין ברנע-זהר, מומחית לביוכימיה ותזונה ממכון דוידסון שבמכון ויצמן, מאמר הסותר את ממצאי המחקר. היא מצביעה על חשש להטיה באופן בחירת הנבדקים שצרכו סוכר.

לדבריה, כשמעיינים לעומק בנתוני המחקר מגלים בבירור שבתחילתו, לפני יותר מעשר שנים, הנבדקים שהעדיפו לשתות משקאות עם ממתיקים מלאכותיים היו שמנים יותר וסבלו יותר מסוכרת ומיתר לחץ דם - שתי תופעות המעלות בעצמן את הסיכון לשבץ ולשיטיון. 

כשחישבו את הנתונים מחדש, הפעם תוך התייחסות למחלות הרקע של הנחקרים, הסיכון היחסי הקשור לצריכת הממתיקים המלאכותיים ירד לרמה לא מובהקת סטטיסטית, שאיננה מאפשרת להסיק על קשר כלשהו.
 

 
המסקנה היא שייתכן שלא הממתיקים המלאכותיים הם שהגבירו את הסיכון למחלות, אלא דווקא מחלות הרקע הן שגרמו לכך. ייתכן למשל שאותן מחלות רקע עודדו את הנבדקים לאמץ אורח חיים בריא, שכולל צריכת פחות סוכר. במקרה כזה, צריכת הממתיקים המלאכותיים לא תהיה הגורם למחלות, אלא התוצאה שלהן.

"מדובר גם כך במחקר מעניין, שבהחלט מצדיק מחקרים נוספים שייעשו על אוכלוסיות אחרות. עם זאת, אין בממצאים שלו הצדקה לנקוט שינויי מדיניות מרחיקי לכת ביחס לשיווק ולצריכה של ממתיקים מלאכותיים, שנמצאו בטוחים במחקרים רבים ואושרו לשימוש", היא מסכמת.

שרה בוסלי, עורכת מדור הבריאות של ה'גרדיאן' הבריטי, כתבה שמסקנת המחקר "מזעזעת", ואולם הסיבה הראשונה לקחת אותו בעירבון מוגבל היא שהמחקר מצא סיכון דומה גם בקרב אנשים ששתו משקאות ממותקים רגילים כמו לימונדה.

לדבריה, כלל המחקרים העוסקים במזון שאנו אוכלים לוקים בדרך כלל באמינותם - אם כי יש מחקרים נדירים היוצאים מהכלל - שכן נחקרים נוהגים לשקר או לזייף את מעשיהם, וקשה עד בלתי אפשרי להסיק מסקנות נחרצות. "הם אינם יכולים 'לכלוא' את מושאי המחקר ולפקח על כל לגימה או נגיסה שלהם", היא כותבת.

פרופ' אורן פרוי, מנהל המכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה באוניברסיטה העברית וראש המחלקה למזון וסביבה בפקולטה לחקלאות ברחובות, אומר לנו כי שותי הדיאט אינם צריכים למהר ולחדול מלצרוך את המשקאות החביבים עליהם, ודאי לא בעקבות המחקר הזה.

"אין סיבה להתרשם מהמחקר", הוא סבור. "יש בו בעייתיות רבה, ואי אפשר להסיק ממנו דבר. בעבר נעשו מחקרים מסודרים המראים שאין זיקה בין התופעות האלה למשקאות הדיאט. באותה מידה אפשר למצוא קורלציה בין מחלות שונות ובין שתיית מים. לא ברור מהו הניסוי ומהי התוצאה כאן. ברגע שהורידו את כל הפרמטרים בנבדקים הסובלים מסוכרת או בעלי רקע רפואי מסוים, לא מצאו כל הבדל".

ממתיקים מלאכותיים מתקבלים כבר עשרות שנים בהתייחסות חשדנית, ולא בכדי. הם אינם טבעיים כסוכר, והעוינות כלפיהם באה מאלה המודאגים מצריכת מזון המיוצר מכימיקלים בידי אדם. אכן, כמה חומרי טעם דווחו כגורמי סיכון, ואולם המחקר המדעי כשל במציאת בעיות דומות בממתיקים המלאכותיים.
 

במאמר שהתפרסם באתר הבריאות NHS CHOICES נטען כי האספרטיים, הממתיק המוביל במשקאות, היה שנוי במחלוקת מאז שאושר לשימוש בכמה ממדינות אירופה בשנות השמונים, וכי מחקר מ-1996 מצא קשר בינו ובין עלייה במקרי סרטן המוח.

ואולם, נכתב במאמר, המחקר הזה נשען על בסיס מדעי רעוע, ומחקרים מאוחרים יותר גילו שהאספרטיים בטוח למדי לשימוש. רשות בטיחות המזון האירופית הודיעה ב-2013 שהוא בטוח אפילו לנשים בהיריון ולילדים, למעט אנשים הסובלים מפנילקטוריה (מחלה תורשתית מסוימת).

אלא שחברות המזון חששו שהמחקרים לא ישכנעו את הציבור, וחברת פפסי הודיעה לפני כשנתיים כי היא מוציאה את הממתיק מרשימת הרכיבים של ה'דיאט פפסי' ומחליפה אותו בסוכרלוז, המתוק פי 650 מסוכר.
אחרי שנה, כאשר התברר לפפסי כי יריבתה קוקה-קולה לא הלכה בעקבותיה וכי אנשים מעדיפים בכל זאת את הטעם הישן והטוב, היא סבה על עקבותיה והחזירה את האספרטיים למשקאותיה.

סוכרלוז הפך ללהיט במוצרי מזון רבים. ממשלת קנדה אסרה ב-1977 את השימוש בסכרין אחרי שמחקר גילה כי הוא עלול לגרום לסרטן בשלפוחית השתן, ורק ב-2014 ביטלה את האיסור.

במשך שנים משקיעים מדענים ומעבדות מזון מאמצים כבירים לפתח ממתיקים מלאכותיים שטעמם יהיה זהה לזה של הסוכר, ושגם הספקנים ביותר יתרצו לקבלם. כך נולד ממתיק הסטיביה המופק מצמח בשם זה, המוצע כממתיק טבעי למספר ההולך וגדל של אנשים בעלי מודעות לבריאות, ושהפך לטרנד אופנתי.

"המיתוס שטבעי שווה בריא הוא קשקוש, שטות מוחלטת", אומר לנו פרופ' פרוי. "הרעלים הכי גדולים באים מהטבע. הרי לא הייתי רוצה לאכול פטרייה רעילה רק כי היא טבעית. דווקא ברכיבים הגולמיים בצמח הסטיביה, שבהם השתמשו בתחילת הדרך, נמצאו גורמים מסרטנים.

"כשאתה צורך ממתיק מלאכותי אתה יודע בדיוק מה ההרכב המולקולרי ולא מכניס לגוף דברים שאין לך מושג מה הם מחוללים בגוף, אך בסטיביה מאושרים היום רק רכיבים מסוימים, וייקחו עוד המון שנים עד שנדע אם הצמח הזה מזיק או לא.
 
"אינני יודע מה יקרה בעוד עשר או עשרים שנה, אולי יתגלו מקרי סרטן ויקשרו אותם לצמח הסטיביה. עדיף להשתמש בממתיקים שכבר עברו ניסויים על אוכלוסייה גדולה ושאני יודע שאין מהם נזק. מובן שצריך למעט בהם, ולא לצרוך אותם יותר מדי".

ה'גרדיאן' מגלה כי משרד הבריאות הבריטי לוחץ על חברות המזון להפחית 20% מכמות הסוכר במוצריהן עד שנת 2020. "זה עבד עם המלח", נכתב בעיתון, "שהקמפיין נגדו השיג את מטרתו וכמות המלח ירדה בלי שהציבור הבחין בכך. הדבר אפשרי גם עם סוכר, אך זה לא יקרה אם התחליפים המלאכותיים ימשיכו לגרום לכך שטעמם של המזון והמשקאות שלנו יהיה מתוק באותה מידה".

"הכותרות שמחקרים מסוג זה תופסות גדולות מערך המחקר", אומרים לנו חוקרי מזון. "אנחנו המדענים לא עובדים עם שורות תחתונות נחרצות. השורה התחתונה בכל מחקר תסתיים במילים 'צריך להמשיך לחקור'".

"קל להאשים את התקשורת", מסכם פרופ' פרוי. "באופן טבעי היא מוצאת את הסנסציות והכותרות, וכשיוצא מחקר מעניין מיד מעלים אותו לכותרות ומעצימים אותו מעבר לפרופורציות האמיתיות. הרי כל אחד מתעניין בנושאים של תחלואה ומוות, וכך קל לעורר הדים בציבור". 

אגב, מחקר אחר שפורסם כנס של האגודה האמריקאית לסוכרת שהתקיים לפני מספר שנים בסן-דייגו, שומט בכלל את הבסיס לשתיית המשקאות הללו. על פיו, אנשים המרבים לשתות משקאות דיאטטיים המכילים ממתיקים מלאכותיים דווקא עולים במשקל לאורך זמן, בקצב מהיר משמעותית ממי שאינם שותים משקאות אלה.

בשיחות עם מומחי מזון וביוכימיה מתברר שמקור התיאוריה  הזו בקשר עקיף המשפיע על התנהגות האכילה ולא באופן ישיר על ההשמנה. לדבריהם, טעם המתיקות בלשון שולח למוח איתות עצבי הגורם לו לחשוב שהוא צורך סוכר, והוא מגיב בהפרשת אינסולין לגוף המוריד את רמת הסוכר בדם. המוח מפענח זאת כרעב, שאנו מבקשים להשקיט באכילה המעלה את כמות הקלוריות הנכנסת לגוף.
 

 
"לכל אחד מהממתיקים יש פלוסים ומינוסים", אומר פרופ' פרוי. "אבל בגדול אפשר לומר שהם עדיפים על צריכת סוכר שאין ספק שהוא גורם להשמנה ולעלייה בתחלואה במחלות לב. רוב המחקרים הראו שאין באמת סכנה גדולה בהם. הם הרי מתוקים בהרבה מסוכר, כך שהכמויות שאנו צורכים מהם כל כך מזעריות וזניחות שאינן מהוות סכנה, אולי רק לאדם מכור השותה כמויות אדירות של משקאות דיאט ביום".

מסקנה ברורה היא שהציבור מבולבל. הוא סובל מיֶדע כללי ובלתי מספק, ממיתוסים ואמונות טפלות, ומדיווחים על מחקרים ומחקרים סותרים. "אנחנו לא באמת יודעים", אומרת לנו מדענית שמעורה בתחום.

"העובדה שאנחנו אוהבים לשתות מתוק היא חלק מתחלואת העולם המערבי. סכרין הושמץ במשך שנים כמסרטן, מכיוון שגילו שכאשר נתנו אותו לבעלי חיים במינונים גדולים התפתחו אצלם תאים סרטניים בשלפוחית השתן. אבל איש אינו מתכוון להשתמש בסכרין במינונים כאלה בחיי היומיום.

"חומרים מסרטנים יש גם בחומרים טבעיים, פטרוזיליה למשל. האם אנשים יפסיקו לצרוך פטרוזיליה? מובן שלא. הכול שאלה של מינון".

על דבר אחד מסכימים כל החוקרים: המשקה המומלץ ביותר להרוויית הצימאון ביום קיץ חם היה ונשאר מים זכים. איכות המים בברזים בישראל היא גבוהה, והם עוברים מערכות טיהור מעולות. אבל גם בזה, מזהירים המדענים, לא צריך להגזים.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg