ראשי » מדע ומחשבים » מדע » מדעי החיים והחברה

שרידי אדם פרה-היסטורי מאתגרים את מה שידענו על אבולוציה

מערת קבורה ובה שרידים של אדם פרה-היסטורי מסוג הומו נאלדי סותרת את המחקר הקיים בנושא התפתחות האדם. עד כה, סברו המדענים כי מוחם הקטן של ההומנידים הקדומים לא אפשר להם לקיים חיי תרבות מפותחים הכוללים מנהגי קבורה

מתי החלה להיווצר התרבות במושג הפרימיטיבי שלה: באמונה בהפרדה בין גוף לנפש, במנהגי קבורה, אולי בטקסים שונים? שאלה זו מלווה את חקר האבולוציה של בני האדם כמעט מתחילתה.

עד לאחרונה סברו החוקרים כי מנהגים מורכבים כגון אלה שייכים לההומו ספיינס והומינינים מאוחרים יחסית באבולוציה האנושית, שהיו בעלי מוח בנפח ממוצע של לפחות 1200 סמ"ק. כעת, ממצאים ממערת "רייזינג סטאר" (כוכב עולה), הממוקמת בערש התרבות האנושית – דרום אפריקה – מעמידים תיאוריה זו במבחן. כך פורסם בכתב העת היוקרתי "נייצ'ר".
 
במערה נמצאה כמות חסרת תקדים של שרידי הומניד קדום, המכונה במחקר הומו נאלדי, בהם גולגולות רבות. הייחוד של המערה היה בכך שלא התגלה בה כל סימן אחר להתיישבות אנושית, כגון כלי אבן או עצמות בעלי חיים שנאכלו. מכאן הסיקו החוקרים כי מדובר באתר קבורה מיועד.

מסקנה זו הייתה בגדר הפתעה, לאור העובדה שמוחם של בני ההומו נאלדי הוא בגודל של שליש עד מחצית ממוחם של בני אדם מודרניים. הגדרת האינטליגנציה הבסיסית של אב אנושי קדמון מתבססת על מרכיבים רבים, אולם הניסיון עד כה לימד כי המשתנה החשוב ביותר הוא גודל המוח. הסברה הייתה כי למינים אנושיים קודמים לא הייתה תרבות מורכבת, אך הממצאים במערה הוכיחו אחרת.

שאלה נוספת שהתעוררה אחרי מציאת מערת הקבורה הייתה מתי חיו בני ההומו נאלדי. כדי לקבוע את גיל העצמות בדקו החוקרים משקעים שונים בקרקע המערה שהיו באתר לפני הנחת הגופות. בנוסף, הופעלו טכניקות נוספות על שרידי השיניים שנמצאו וכן על אבני השדה שכיסו את הגופות.

המחקר הראה כי העצמות בנות 236 אלף שנה עד 335 אלף שנה – גיל צעיר בהרבה ממה שציפו החוקרים. זאת מכיוון שמדובר בתקופה מאוחרת באבולוציה האנושית, שבה פעלו באזור אפריקה במקביל להומו נאלדי מיני אדם מורכבים וחכמים פי כמה.
   

מכאן הבינו החוקרים כי ההומו נאלדי חי בכדור הארץ יחד עם צורות מוקדמות של ההומו סאפיינס. פרופסור ג'ון הוקס מאוניברסיטת ויסקונסין בארה"ב הסביר לכתב העת נייצ'ר כי "התברר שבדרום אפריקה באותו טווח זמן חיו יחד כמה אבות קדומים של האדם. בדיקת השיניים של ההומו נאלדי מלמד כי הם אכלו את אותם מאכלים שאכלו בני האדם המודרניים יותר, היה להם גם גוף דומה ולכן די מובן שהם גם השתמשו בכלי אבן".

הקושי שקביעה כזו מעלה נובעת מהעובדה שלכאורה מדובר במין פרימיטיבי מאד שמצוי בנישה אחרת גם מבחינה אקולוגית ומבחינת צורת החיים שלו.

פרופסור כריס סטרינגר, פלאואנתרופולוג בריטי, המומחה לאבולוציה של האדם הקדום, הוסיף ואמר לנייצ'ר כי עד היום נמצא רק מין פרימיטיבי נוסף שחרג אל העולם המודרני, והוא ההוביט האינדונזי. לכן, לדבריו, "הגילוי וההיכרות עם עוד מין מהסוג הזה כה קרוב אלינו מטיל ספק בהנחה הרווחת שהאבולוציה קיימה סלקציה וגרמה דווקא להומנידים בעלי מוח גדול להתפשט ברחבי העולם ולהתקיים".
 
"עד כה סברנו שמיני האדם הקדומים נכחדו בגלל גודל מוחם ורק המפותחים שרדו והתרבו. אולם הנה נמצאו כבר שני מינים במקומות שונים עם מוח קטן", אמר סטרינגר.

החוקרים מציעים שני הסברים להופעתו המאוחרת של ההומו נאלדי בציר הזמן האנושי. האפשרות הראשונה היא שמדובר בענף אחד מהענפים שהביאו להתפתחות האדם המודרני – מין שכמו ההומו הביליס, שמר על אנטומיה פרימיטיבית למדי, תוך שהוא חי במקביל ואף התפתח לצד ענף אחר שהביא בסופו של דבר לבני אדם מודרניים.

האפשרות השנייה היא שמדובר בתהליך הפוך, בו צורה מתקדמת יותר של הומניד למשל ההומו ארקטוס חזרה אחורה לצורה פרימיטיבית יותר בכמה היבטים של הגולגולת והשיניים. כך או כך שאלת ההומניד החדש תמשיך להעסיק את החוקרים.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg