ראשי » מדע ומחשבים » מדע » חידושים והמצאות

מיזם שאפתני באוניברסיטת חיפה: מחשב ישחזר טקסטים מתוך פיסות זעירות של מגילות מדבר יהודה

תוכנית לימודים חדשה ב"מדעי הרוח הדיגיטליים" תכשיר חוקרים שישתמשו בתוכנות כדי להנגיש תמלילים עתיקים, לחבר מחדש פסלים מנופצים ולהתאים מפות ויומני מסע מהעבר לתמונת השטח המודרנית

באוניברסיטת חיפה שוקדים בימים אלה על מיזם ארכיאולוגי חסר תקדים: איחוד מאות קטעי פפירוס של מגילות מדבר יהודה לכדי טקסט קריא. מדובר בפיסות בגודל 2 עד 4 סנטימטרים רבועים שאפשר לקרוא כל אחת מהן בנפרד, והאתגר הוא ליצור מהן טקסט רציף.

התצלומים של מגילות מדבר יהודה נגישים לציבור באתר האינטרנט של רשות העתיקות זה שנים. כעת מבקש פרופ' יונתן בן-דב מאוניברסיטת חיפה ליצור מהתצלומים טקסט באמצעות כלים דיגיטליים חדשים. בן-דב, מרצה וחוקר בחוג לתולדות ישראל ומקרא באוניברסיטה, מנהל את הפרויקט עם פרופ' נחום דרשוביץ מאוניברסיטת תל-אביב, ומסייעים להם חוקרי מערכות מידע מאוניברסיטת חיפה ובשיתוף אוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת EPHE בפריז.
   
"אנחנו לא יודעים מה כתוב שם, ואנחנו חוצבים לעצמנו את הטקסט", סיפר בן-דב. הדרך לחיבור הפפירוסים מחוכמת: לכל פיסת פפירוס יש "טביעת אצבע" ייחודית, בגלל מרקם הסיבים. "אם ניקח את הפירורים השונים ונלך לתוכנת מחשב שתמפה את הסיבים שלהם – המחשב יוכל לשחק בפאזל ולהתאים את הסיבים זה לזה. ואז, במקום 400 חתיכות פפירוס שיש לי כרגע, שעל כל אחת מהן יש כמה אותיות ולפעמים כמה מילים, אוכל להבין מה כתוב שם", הסביר בן-דב. לפני שפונים למחשב יש לסמן את הסיבים, ולצורך כך משתמשים בטכנולוגיות שונות, לרבות טכנולוגיה מעולם הרפואה לקריאת כלי דם ורקמות.

מלאכת האיחוד של מגילות יהודה הניבה עד כה ממצא מעניין. "יש מגילה אחת שהצלחנו לשחזר, אם כי בשיטות מסורתיות יותר. היא הורכבה מ-17 חלקים וכתובה בכתב סתרים. הצופן פוענח עוד בעבר, ואנחנו יודעים שזו מגילת 'סרך העדה', תקנות העדה שישבה במדבר יהודה. הטקסט הזה היה מוכר ממקום אחר, ממגילה אחרת, והנה יש לנו עכשיו עותק נוסף בהבדלים מעניינים מאוד, שמשנים את משמעות המגילה", סיפר פרופ' בן-דב. "למשל, בעותק הקודם והמוכר היו כתובות תקנות על גיל הנישואין. אצלנו זה לא קיים, מה ששופך אור חדש על הוויכוחים כיום אם בני העדה נשאו נשים או לא".

מיזם נוסף ששוקדים עליו באוניברסיטת חיפה הוא העשרה והרחבה של אתר האינטרנט של הספרייה הדיגיטלית של רשות העתיקות. המיזם נערך יחד עם שותפים מגרמניה ומאוניברסיטת תל-אביב, וכן עם רשות העתיקות. "ניקח את האתר, שכיום יש בו תצלומים בעיקר, ונייצר כלי עשיר הרבה יותר במידע", הסביר בן-דב. "בין השאר ניצור תעתיקים של המגילות באותיות מרובעות של היום, כדי שיהיה אפשר לקרוא אותן. ניצור גם תעתיקים באות העתיקה, לתועלת החוקרים".

הפעילות השקדנית על מגילות מדבר יהודה, ופעילויות אחרות המערבות טכנולוגיות מתקדמות, נעשות במסגרת תחום חדש: "מדעי הרוח הדיגיטליים". באוניברסיטת חיפה מקדישים לתחום תוכנית לימודים ראשונה בארץ, שתיפתח באוקטובר הקרוב.
 

 
לדברי ד"ר משה לביא, מרצה לתלמוד ולמדרש וראש התוכנית למדעי הרוח הדיגיטליים, מדובר בתפיסה חדשה בעולם האקדמי שנוצרה באירופה ובארה"ב, ומיובאת לכאן כעת - אף שישראל היא מעצמת היי-טק כבר שנים רבות. החזון של מדעי הרוח הדיגיטליים הוא הנגשה דיגיטלית לציבור של אוצרות התרבות האנושית באשר הם. משמעות הדבר היא שכל טקסט, תמונה, יצירה וספר שנוצרו אי פעם אמורים להיות זמינים גם בכלים דיגיטליים. כך יתאפשר גם להתחיל לחקור ספרים, תמונות ויצירות תרבות אחרות בכלים ממוחשבים. תוכנית הלימודים היא לתואר ראשון במדעים.

לביא מביא לדוגמה מיזם של פרופ' אילן שמשוני, העוסק בפריטים ארכיאולוגיים שנמצאו בקפריסין ונלקחו למוזיאונים באירופה. "יש פסל שחלק ממנו נמצא במקום אחד, וחלק במקום אחר. כשחלקי הפסל יימצאו באינטרנט, אלגוריתמים יוכלו לחבר אותו מחדש".

ביום ראשון הבא ייערך באוניברסיטת חיפה אירוע ההשקה לתוכנית החדשה, ובו המתעניינים בה יוכלו לקבל את המידע עליה ואף לחוות משהו ממנה. ביום הפתוח יתנסו המתעניינים בכלים המשמשים חוקרים בתחום.

למשל, למבקרים תוצג תוכנת תִּעתוק המאפשרת ללמד את המחשב לקרוא כתב יד. התוכנה זו מאפשרת לתעתק כתבי יד עתיקים שנסרקו ועלו לרשת דרך ספריית האוניברסיטה. המתעניינים בתחום האקדמי החדש יוזמנו להתנסות גם בכלי לעיגון מפות, שבאמצעותו נערכת התאמה של מפות עות'מניות של הארץ למפה עדכנית. הם יוכלו גם לנסות את ידם בפענוח של שמות המקומות והסימנים המופיעים במפה באמצעות פלטפורמה לזיהוי שמות מקומות היסטוריים, המאפשרת למפות יומני מסע עתיקים.
   
עוד יוצגו לבאי היום הפתוח כלים לניתוח טקסט ממוחשב של יצירות ספרות ישראלית וכלים למחשוב תווים. בספרד, למשל, הזמינו את הציבור למסור לאקדמיה את תווי תיבות הנגינה – אלו שמנגנות דרך חורים בבריסטול. אנשים הוציאו מהבוידעם את הבריסטולים הללו, וכך התגלו יצירות אבודות שכעת אפשר לקרוא אותן רק במחשב.

ד"ר משה לביא מתמחה בגניזת קהיר. "יש 500 אלף תמונות של קטעי גניזה שנלקחו ממצרים. אם למשל אני רוצה למצוא בתמונות הללו את קטעי הגניזה של 'מורה נבוכים' של הרמב"ם, ואכתוב למחשב 'מורה נבוכים', הוא לא ידע מה אני רוצה. עברו 120 שנה מאז שגילו את הגניזה הקהירית, וכיום רק 12.5 אחוזים ממנה זמינים כטקסט באתר האינטרנט של הגניזה. המיזם שלנו יזמין את הציבור לעזור בתהליך הזה, של הפיכת הטקסטים מתמונה לטקסט זמין".

כחלק מההתעוררות הדיגיטלית, החודש יגיע לארץ מומחה מאוסטריה שפיתח כלי שבאמצעותו מלמדים את המחשב לקרוא כתב יד. "אחרי שמטפלים בהנגשה, אפשר להתחיל את החקירה הדיגיטלית עצמה. ייקח לנו 5-10 שנים עד שכל כתבי היד העבריים יהיו זמינים כטקסטים, ואז אוטומטית יהיה אפשר לדעת באיזה כתב יד מתחבאים טקסטים שאנחנו לא מכירים ואיפה נמצאים טקסטים שכן מכירים. אוסף הדוגמאות שקיים הוא עצום".

לדברי ד"ר לביא, "מדעי הרוח הדיגיטליים הם שדה רחב מאוד שכולל את כל התחומים האלה. תוכנית הלימודים שהקמנו זכתה במענק נכבד של 'יד הנדיב' ומשפחת רוטשילד. הרעיון הוא לקחת חבר'ה סקרנים שמדעי הרוח מעניינים אותם והם מוכשרים מאוד בתחום ההיי-טק, וללמד אותם גם מערכות מידע (מחשבים) וגם קורסים במדעי הרוח בכל תחום שיבחרו בו. אחרי שיסיימו את לימודיהם הם יוכלו להמשיך במדעי הרוח או ללכת לתעשייה, לפי בחירתם".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg