מטבע מחצית השקל מימי המקדש נמצא בנווה צוף
ילדה בת 8 שהלכה ביישוב גילתה באקראי מטבע כסף, שהארכיאולוג זהר עמר זיהה כ"מחצית השקל" ששימשה בתקופת המרד ברומאים. הממצא מחזק את הידיעות על יישוב קדום בעל זיקה הדוקה למקדש
תגלית מרתקת בת כאלפיים שנה נמצאה ביישוב נווה צוף שבבנימין: מטבע עתיק שזוהה כ"מטבע מחצית השקל" ששימש בימי בית המקדש השני נחשף לא הרחק מהבית שבו נרצחו בחודש שעבר יוסי סלומון ושני ילדיו אלעד וחיה.
את המטבע גילתה באקראי הלל הלוי בת השמונה וחצי, תושבת נווה צוף, שסיפרה: "הלכתי להביא את אחותי מהגן ובדרך ראיתי משהו אפור. הרמתי וגיליתי שזה היה מטבע. ישר הבנתי שזה משהו מיוחד לפי הצבע ולפי מה שהוטבע עליו, בעברית עתיקה.
"כשהגעתי הביתה חיפשתי באינטרנט, ביחד עם אחותי הגדולה שבות, 'תמונות של מטבעות עבריים עתיקים', ושם ראיתי תמונות של מטבעות שדומים למה שמצאתי. כך שהבנתי שבידי מטבע עברי עתיק יקר ערך. מאוד התרגשתי, כי זה מוכיח שבאזור שלנו גרו לפני 2,000 שנה יהודים, ושאנחנו מהווים, בעצם, את ההמשכיות שלהם", סיפרה.
אביה של הלל, שמעון הלוי, הביא את המטבע לזיהוי אל שכנו בישוב, פרופ' זהר עמר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן. פרופ' עמר זיהה אותו עם מטבע "חצי השקל" שמתוארך לסוף תקופת בית המקדש השני – בין השנים 66 ו-70 לספירה.
לדברי עמר, מדובר במטבע כסף שמשקלו 6.5 גרם שעליו הטביעו יהודים סמלים שביטאו את רוח העצמאות הלאומית והמאבק ברומאים. עד אז נהגו במקדש להשתמש בשקלים צוריים (שנטבעו בצור).
עם פרוץ המרד הגדול הנפיקו היהודים בירושלים מטבעות זהים באיכות מעולה מבחינת כמות הכסף וטוהרו. למעשה בבית המקדש השתמשו לצרכי קודש רק במטבעות כאלה. תרומת מחצית השקל, הנלמדת מהפסוקים בספר שמות, הייתה ההכנסה החשובה ביותר של המקדש בימי הבית השני.
המטבע מעוטר בענף בן שלושה רימונים וסביבו כתובת בכתב עברי קדום "ירושלם קדשה". מטבע דומה ראה הרמב"ן כאשר עלה לארץ לפני כ- 700 שנים ואת העיטור זיהה עם מקל השקד של מטה אהרון.
לדברי עמר, הממצא תומך בידיעות ההיסטוריות בדבר השתתפות היהודים שהתגוררו בתקופת המרד הגדול ברומאים במחוז תמנה הסמוך לנווה צוף, ובדבר הזיקה הגדולה של תושבי האזור לבית המקדש. הסקרים הארכיאולוגים מעידים שלאחר חורבן בית שני נפגע היישוב היהודי באזור זה. "זה רק סמלי שהמטבע נמצא ביישוב היהודי המתחדש בנוה צוף, שהשנה מלאו ארבעים שנה לעלייתו על הקרקע", אמר.
נווה צוף העתיקה הייתה כפר השייך לבירת מחוז "תמנה". כשני קילומטרים מערבית ליישוב המודרני שבדרום הרי השומרון שוכנת "חורבת תבנא", שבה מצויים שרידי היישוב תמנה מתקופת בית שני. בסמוך לתמנה נסללה בתקופה הרומית דרך ראשית שהייתה למעשה קו התחבורה הקצר ביותר בין קיסריה לירושלים. על כך מעידות אבני מיל שנמצאו בצד הדרך.
בשל מרכזיותו שימש היישוב תמנה כבירת הטופרכיה (פלך), בתחום לוד (דיוספוליס). חשיבותו של המקום הביאה את הקנאים בירושלים למנות בתקופת המרד הגדול את יוחנן האיסי למפקד הטופרכיה בתבנה. מסעו של אספסיאנוס לדיכוי המרד בירושלים עבר מקיסריה לאנטיפטריס, ומשם הגיע למחוז תמנה והכניע אותה. הוא הבין שמי ששולט באזור נווה צוף שולט למעשה על הדרך לירושלים ולמוקד הרוחני והלאומי – בית המקדש.
שלושה קילומטרים בקו אווירי מנווה צוף נמצא הכפר רימה, שמשמר את השם המקורי המופיע במשנה במסכת מנחות כמקום שממנו הביאו יין משובח לנסכים במקדש. לאחרונה נמצא בצד הכביש בסמוך ליישוב מקווה טהרה ציבורי ענקי שנועד כנראה לשמש את עולי הרגל שרצו לאכול ולשתות בטהרה. בתחום היישוב נווה צוף נמצא אתר "ההליוסטון" (חבלתא), ובו גתות ייחודיות להפקת יין מתוק, ולידן מקווה שבו ייצרו יין בטהרה.
דיווח על מציאת המטבע הועבר לקמ"ט ארכיאולוגיה. לדברי שמעון הלוי, היה טבעי שמטבע כזה יישמר במוזיאון בנווה צוף, אלא שלצערו אין מוזיאון כזה ביישוב, "למרות שיש לנו הרבה מה להציג". ביישוב עדיין מחפשים מקום מתאים להקמת מוזיאון כזה, ולכשיקום – ידאגו לאמצעים לשמירת פריטים ארכיאולוגיים יקרי ערך הנוגעים לתולדות עם ישראל, כמו המטבע שהתגלה עתה.
אקו"ם