רוצים להיות מאושרים? תתחילו לרוץ
מחקר חדש מצא כי ריצה מסבה אושר לאדם ועונה על הצורך בתחושת שייכות והפגת בדידותם של המתעמלים
לקראת יום ההליכה הישראלי, שיתקיים השבוע ביום שישי, ושמטרתו חיזוק המודעות לחשיבות ההליכה בקרב האוכלוסייה הישראלית, קובע מחקר שנערך באוניברסיטת אריאל כי אושר ורווחה נפשית מגיעים בעקבות ריצה.המחקר עסק בשאלה, האם עיסוק בתחום הריצה מסב לאדם אושר ורווחה נפשית? המחקר התבסס על 129 נבדקים, מאוכלוסייה בוגרת יחסית (גיל ממוצע 38.5).
המשתתפים במחקר היו כולם בזוגיות קבועה ורצים על בסיס שבועי(לפחות 5 ק"מ בכל יום). בנוסף, כמחציתם מרוויחים 20,000 שקלים ומעלה. כל הנבדקים דווחו על תדירות הריצה, הם מלאו שאלון שביעות רצון מהחיים שלהם, וכן נבדקו הצרכים הבסיסיים שריצה מספקת עבורם: צורך במסוגלות (צורך בהשגת מטרות אישיות ויעדים אישיים דרך עמידה באתגרים והשגת תוצאות רצויות), צורך באוטונומיה (צורך בתחושת אחריות אישית ובחירה חופשית של התנהגויות ופעולות דרך ביצוע מטרות משמעותיות לאדם) וצורך בשייכות ( תחושת ביטחון רגשי, שייכות וקרבה לאחרים).
מרתון ירושלים 2017
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
במחקר נמצא כי מספר הריצות השבועיות, הוא המגדיל את תחושת האושר. בניסיון להבין מהו הצורך המהותי ביותר של הרצים עליו עונה ספורט זה, עלה מהמחקר כי פעילות הריצה עונה על הצורך בתחושת שייכות והפגת בדידותם של המתעמלים. בדיון נדונו התרומות הרבות של תחושת השייכות לרצים. לא רק מתוך תחושת חברות, חיבה ואחווה שמתפתחים בין הרצים אלא גם מתוך תחושת העצמה אישית שנוצרת כשהרצים חשים חלק מקבוצה, בייחוד שהסטטוס של הקבוצה הולך ועולה בעת המודרנית וכיום רבים מתגאים להיות מוגדרים ומזוהים כאנשים השייכים לקבוצת הרצים.
בנוסף, בדק המחקר את ההשפעות של תמיכת בן הזוג של הרצים. אמנם נמצא כי תמיכת בן הזוג בפעילות הריצה משפרת גם היא את תחושת האושר של הרץ אך היא אינה משפיעה על עוצמת הקשר שבין כמות ריצה שבועית לבין אושר.
מרתון ירושלים 2017
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
לפי החוקרים, העידן המודרני הפך את הריצה לנגישה לכל אדם ואפילו לסמל סטטוס. החיים היום כוללים צמצום בפעילות גופנית בד בבד עם כמיהה לאורח חיים בריא, הביאו רבים לעסוק בריצה באופן יומיומי ואינטנסיבי. דבר זה הביא, להתפשטותה והשתרשותה של הריצה כפעילות ספורטיבית משמעותית בקרב אנשים רבים ופיתוח ריצות מרתון המוניות בכל מקום על פני הגלובוס.
המחקר נעשה במסגרת עבודה סמינריונית של מירון אורבך ונריה כהן בהנחייתה של ד"ר אבירה רייזר מהמחלקה למדעי ההתנהגות באוניברסיטה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם