 |
/images/archive/gallery/110/335.jpg ג'ון וורן-לואיס ואן פאראדיי
צילום ארכיון  |
|
|
|
|
| ג`ון וורן-לואיס ואן פאראדיי, זוג אקדמאים אוסטרליים, חוו הארה בדרך מאוד לא שגרתית: הוא בלע בטעות "ממתק" אופיום-קוק והיא השתעשעה עם חלומות צלולים
|
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
עומר יריב
15/6/2004 9:07 |
|
|
|
|
|
|
|
ג'ון וורן-לואיס (John Wren-Lewis) ואשתו אן פאראדיי (Ann Faraday) נראים כלפי חוץ כזוג קשישים רגיל למדי. שניהם אקדמאים, הוא פרופסור לפסיכולוגיה, מתמטיקאי ופיזיקאי, והיא אוחזת בתואר דוקטור בפסיכולוגיה.
אן, בתוקף עיסוקה בחקר החלומות, התעסקה במשך שנים בגבול שבין המציאות לדמיון, וחקרה מצבי הכרה שונים. היא פרסמה שני רבי מכר בנושא (Dream Power ו-The Dream Game), גילתה עניין בהתפתחות נפשית וייחלה ל "התנקות" רוחנית ופסיכולוגית. ג'ון, שהתעסק בתחומי מחקר שמרניים יותר, נגרר אחריה למספר נסיונות. שניהם, יותר
מפעם אחת, השתתפו בניסויים שכללו שימוש בסמים פסיכדליים לצורך חקירת מצבי מדיטציה וטראנס.
אך התוצאה, לפחות אצל ג'ון, היתה סקפטיות כמעט מוחלטת לגבי יעילותן של הטכניקות והפילוסופיות שחקר. הוא אף הרחיק לכת והסיק שלא ייתכן שקיים משהו מעבר למציאות הרגילה שלנו, ובשנות
ה-60 אף היה קול בולט בתנועת "מוות האל" (Death of God, תנועה שטענה שעבר זמנו של מושג האלוהים). בקיצור, מדובר בזוג מדענים, סקפטיים למדי, שהיו מוכנים להתנסות בשלל טכניקות ורעיונות, שבסופו של דבר הותירו אותם יותר ויותר סקפטיים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
חשכה מסנוורת
|
|
|
 |
|
|
|
כל זה היה נכון עד 1983, אז יצאו בני הזוג לחופשה בתאילנד. כמו תיירים רבים אחרים הם קנו כרטיס אוטובוס בדרך לאחד האיים, וכמו תיירים רבים אחרים, גם אותם ניסו לשדוד. השודד, בחור מנומס שעזר לסחוב את מזוודותיהם, הציע להם ממתק. ג'ון בלע אותו בשקיקה, בעוד אן ויתרה על התענוג.
הממתק, התברר מאוחר יותר, הכיל תערובת של קוקאין ומורפיום. אולי היה זה השילוב, אולי הכמות, אולי העובדה שג'ון חגג בדיוק יום הולדת 60, בכל מקרה, התוצאה לא היתה שינה עמוקה כמצופה. ג'ון הכחיל והובהל לבית החולים (למרות מחאותיו של נהג האוטובוס שטען שהוא פשוט שיכור), שם חווה מוות קליני. הרופאים הצליחו להחיותו, והוא חזר לחיים ולהכרה.
משנרגעה ההמולה סביבו, החל ג'ון לשים לב שמשהו בכל זאת השתנה בו. התפישה שלו השתנתה. הכל מסביבו היה אותו הדבר, אך שונה. הכל נתפש לא דרך ג'ון האישיות (שעדיין היתה קיימת), אלא ממקום שמחוץ לזמן ולמרחב, אותו הוא כינה "חשכה מסנוורת". מתוך הכרה אלוהית שיוצרת את העולם שוב ושוב מתוך עצם היותה מודעת, שבעת רצון מיצירתה, גם ממה שאנו חווים כשלילי. ג'ון חווה באופן קבוע, לדבריו, את משמעות המשפט התנ"כי ו"ירא אלוהים כי טוב". החוויה היתה שונה מכל החוויות שעבר במהלך ניסיונותיו, הן באופייה, והן בעובדה שלמרות החששות שעלו בו, החוויה נשארה עימו באופן קבוע עד היום.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
