 |
/images/archive/gallery/122/436.jpg לאמה אולה נידהל.
צילום: ארכיון  |
|
|
|
|
| לאמה אולה נידהל על שש הפעולות המשחררות: נדיבות, חיים ערים ובעלי משמעות, סבלנות, שמחה, מדיטציה והכרה בטבעה האמיתי של התודעה
|
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
לאמה אולה נידהל
15/6/2004 8:39 |
|
|
|
|
|
|
|
שש הפעולות המשחררות, המכונות שש הפַּרַמִיטוֹת, הן לימוד מניע לשימוש ישיר בחיים. כידוע, לבודהיזם מטרה מעשית מאוד, והשקפתו בהירה ביותר. איש אינו מגיע להארה משמיעה בלבד; התוצאות נובעות מהתנסויות ומהשינויים שהן מחוללות. לכן העניק הבודהה ייעוץ מעשי רב, שאין להתייחס אליו כדיברות, אלא כעזרה שניתנת מחבר. בהיותו לא בורא ולא אל שופט, אין הבודהה מעוניין בחסידים שינהגו כעדר כבשים. הוא מעוניין בעמיתים - אנשים בוגרים שיתחלקו בהארתו ובאחריות העצומה שהיא דורשת. זו מטרתו האמיתית.
הפרמיטות מפתחות אהבה, הלוקחת את
הפרט מעבר לאישי ("אִיטָה" פירושו הלך, הסתלק; "פַּארַם", פירושו מְעֱבֶר). תרגול שלהן מוביל לתובנה העמוקה לפיה הדברים שנראים ופעולת הראייה, נמצאים בתלות הדדית ומהווים שלם; כלומר שהאובייקט, הסובייקט והפעולה בלתי ניתנים להפרדה.
הפרמיטות משחררות לא משום שהתמונות הרעות בראי התודעה מוחלפות בטובות, אלא משום שהמצבים הבוטחים שהתמונות הטובות מייצרות, מאפשרים ללכת מאחורי הטוב והרע ולהכיר במראה עצמה, המושלמת הרבה יותר מכל מה שהיא יכולה לשקף. הפרמיטות משחררות משום שהן מביאות להכרה בטבעה המוחלט של התודעה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
הפרמיטה הראשונה: נדיבות
|
|
|
 |
|
|
|
העולם מלא שפע ספונטני, אך גם אם המוזיקה טובה - אם אף אחד לא רוקד, אין מסיבה. אם איש אינו חולק דבר מעצמו, שום דבר בעל משמעות לא יקרה.
בעולם המערבי, וכמובן גם בחלקים מסוימים באסיה, שם קיים שפע חומרי, הכוונה בנדיבות היא בעיקר רגשית: להתחלק בכוח החדווה והאהבה עם האחר. אם נמדוט היטב ונתחבר למצבי התודעה הלא מותנית, נגלה שאין גבול לטוב שניתן להעביר לאחרים. רכב או כסף אי אפשר לקחת לקבר, אך לא הכל הולך לאיבוד עם המוות. האיכויות שפותחו בחיים קודמים נרכשות מחדש בקלות, ואין שפע העובר ישירות מקיום אחד למשנהו יותר מאשר נדיבות ושמחה.
כאמור, העושר המשובח, הנצחי והיחיד שנוכל להביא לשאר בני האנוש, הוא תובנה של טבעם הבלתי מותנה. כיצד מראים לאחרים את שלמותם המולדת? הראי הטוב ביותר הוא לימודי הבודהה, ולכן אין פעילות מועילה יותר מאשר הפצת הלימוד. החוכמה המעשית שמפיץ הלימוד מציגה לרבים את האור הבהיר של תודעתם, והזרעים שנטמנו יצמחו בכל החיים העתידיים עד להארה. בכל מקרה, תמיד צריך לזכור שבשעה שהתודעה ממשיכה הלאה, הגוף נעלם
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הפרמיטה החמישית: מדיטציה
|
|
|
|
|
|
|
ארבע הנקודות שמנינו עד כה צריכות להיות ברורות לכל: כל מי שרוצה להעניק עוצמה ומשמעות לחייו צריך לעורר אחרים. דבר זה מתקיים על ידי נדיבות בגוף, בדיבור ובתודעה והימנעות מכעס ההורס את כל הזרעים הטובים שנטמנו. מדיטציה היא שתסייע לנו לשמור באופן רצוני על המצבים שאליהם הגענו.
לעתים קרובות רגשות לא רצויים אורבים לנו בפינות האפלות של התודעה ועלולים לגרום לנו לעשות, לומר או לחוות דברים, שהיינו מעדיפים להימנע מהם. כאן נותנת המדיטציה הרגעה וחיזוק של התודעה ואת המרחק הנדרש כדי לבחור את התפקיד הנכון בקומדיות של החיים, תוך הימנעות מהטרגדיות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הפרמיטה השישית: הכרה בטבעה האמיתי של התודעה
|
|
|
|
|
|
|
חמש הפעולות שנזכרו עד כללו בעיקר מעשים טובים, הממלאים את התודעה רשמים חיוביים ובכך יוצרים אושר מותנה. כשלעצמן אין הן מתעלות מעבר לכך. מה שהופך אותן למשחררות הוא הנקודה השישית: החוכמה המוארת שמספק הבודהה. פירושה המלא הוא הבנת 16 רמות הריקוּת, או היווצרות התלות ההדדית של כל התופעות, החיצוניות והפנימיות, והיא הנושא לספרים עבי כרס רבים.
בקצרה ניתן לתאר פרמיטה זו כהבנה שעשיית טוב היא טבעית. מאחר שהאובייקט, הסובייקט והפעולה מהווים יחד חלק משלמות אחת, אין שום דבר שניתן לעשות אחרת - הם מתנים זה את זה וחולקים את אותו מרחב, בעוד ששום אגו, עצמי או מהות תמידיים יכולים להימצא בהם או בכל מקום אחר. תובנה זו מובילה להבנה שכל היצורים שואפים לאושר, ושעלינו להביא להם תועלת ואושר.
לאמה אולה נידהַל, רב אמן במדיטציות מן מסורת הטיבטית הבודהיסטית, הוא תלמידו של גְיַיאלְוָוה קרמאפה ה-16, אחד היוגים הדגולים של המאה וראש מסורת הקאג'יו של הבודהיזם הטיבטי. במשך 30 השנים האחרונות, לאחר שהתבקש על ידי מורו להביא את הבודהיזם למערב, מסתובב נידהל ביחד עם אשתו בעולם, מלמד ומקים מרכזי מדיטציה סביב העולם.
לאתר הבודהיזם דרך היהלום
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
