 |
 |
|
|
|
|
| איך חמשת הרעלים (תשוקה, כעס, בורות, גאווה וקנאה) הופכים לחמש החוכמות ומשאירים את התודעה שלנו נקייה |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
לאמה גנדון רינפוצ'ה
21/6/2004 9:26 |
|
|
|
|
|
|
|
"אנו מוכנים תמיד לאפשר לתודעה שלנו להיות נשלטת על ידי מצבים רגשיים; אך כשצריך להתנסות הלכה למעשה בסבל, אנו נלהבים פחות"
בבודהיזם רגש מוגדר כמצב מנטלי המתחיל מיד כשהתודעה מתפקדת באופן דואלי. רגש הוא ההיקשרות המורגלת שלנו הגורמת לנו באופן אוטומטי לסווג את החוויות שלנו בהתאם למה שהאגו חש כלפיהן: חוויות מושכות (תשוקה), בלתי מושכות (כעס) ונייטרליות (בורות).
ככל שיש יותר היקשרות, כך תהיינה תגובותינו חזקות יותר, עד שנגיע לנקודה שבה לבסוף הן תפרוצנה לתוך תודעתנו המודעת ותתגלמנה כתחושות ברורות, שלהן אנו קוראים בדרך כלל "רגשות".
התגובות שלעיל מכונות שלושת הרעלים. אליהם מיתווַספים שניים נוספים: גאווה וקנאה. השימוש במילה "רעל" נעשה מכיוון שתגובות אלה מרעילות את תודעתנו ומונעות את הופעתה של החוכמה הפנימית.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
תפיסה, רגש וחוכמה
|
|
|
 |
|
|
|
רגשות מופיעים בגלל תנאים הנוצרים על ידי תודעתנו המבולבלת. תודעתנו הבסיסית, הנמצאת במצב של בורות, מקרינה מעצמה את הרעיון של עולם הנחווה דרך חמשת החושים ומערכת היחסים הפעילה שלהם עם אובייקטים חיצוניים. בגלל הרגלינו הקודמים מקרינה מעצמה התודעה תמונות, שהיא מחשיבה כנפרדות ממנה. לאחר מכן נהפכות תמונות אלה לצורות, המשמשות כאובייקטים בעולם. נוכחותם של אובייקטים עצמאיים לכאורה אלה גורמת לתודעה להפוך למוטרדת, בהתירה את צמיחתם של הרגשות.
לדוגמה, כאשר עינינו רואות צורה, אנו מגיבים לכך באופן מיידי. כאשר אנו מוצאים את הצורה נעימה, אנו נמשכים אליה. אם אנחנו מוצאים אותה לא נעימה או דוחה, אנו דוחים אותה ורוצים להתרחק ממנה. כך גם לגבי כל המידע החושי האחר שלנו. בכל פעם שאיברי החישה מתפקדים, עלינו להתבונן ישירות במהות האמיתית של מה שמתרחש. בהדרגה נגיע להבנה שהעצמים שאנו קולטים הם למעשה רק התודעה בפעולה. האובייקט אינו שונה מהתודעה; הוא הוא התודעה. אם אנו מביטים במהות של חוסר שניות זו, בטבעם האמיתי של האובייקט וגם של התודעה הקולטת אותו, נגלה את מהותה של התודעה עצמה.
תפיסה זו של מהות התודעה מתרחשת כאשר כל המחשבות הקודמות מגיעות לסיום, והמחשבה הבאה עוד לא הופיעה. כלומר כאשר התודעה נמצאת בהווה הספונטני, במציאות של עצמה. זוהי התודעה הרואה את מהותה, ומצב זה מכונה "חוכמה ראשיתית". נוכחותה של חוכמה ראשיתית בתודעה מסלקת באופן אוטומטי את הרגשות. דומה הדבר להדלקת נר בחדר חשוך: ברגע שיש אור, החושך נעלם אוטומטית. באופן דומה משמשת החוכמה הנמצאת בתודעה לסילוק מוחלט של כל הרגשות.
אם אנו מצליחים למדוט באופן כזה, ברגע שאנו מגלים את אחד הרגשות שבתודעתנו - ממש באותו רגע עצמו אנו רואים את החוכמה שלו, ובכך הופכים משוחררים מההיבט הרגשני שלו. אז הופך כל אחד מחמשת הרעלים לאחד מחמש החוכמות.
אם נוותר על חמשת הרעלים, לא נוכל לגלות כל חוכמה שהיא. הפעילות של הרגשות היא הפעילות של התודעה. כל רגש שמופיע הוא לא אחר מאשר התודעה עצמה בפעולה. לכן אם אנו דוחים את הרגשות, בו זמנית אנו דוחים גם את התודעה.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
