 |
 |
|
|
התפיסה הסינית המסורתית אמנם מעולם לא התייחסה אל הומוסקסואליות כחטא, אבל כן יחסה לה חוסר איזון אנרגטי חמור. ד"ר ניר עמיר על רפואה סינית, טאואיזם ויחסים חד מיניים |
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
ד"ר ניר עמיר 5/7/2004 9:37 |
|
|
|
|
 |
הרפואה הסינית מבוססת על ההנחה שבטבע פועלים כוחות מנוגדים המשלימים זה את זה. לכוחות אלו קראו הסינים יין ויאנג, כאשר יין מיצג את האלמנטים החשוכים, עמוקים, פנימיים וקרים ואילו יאנג מייצג את האלמנטים המוארים, הגבוהים, החיצוניים והחמים. כל הפרה באיזון בין מערכות ייניות ליאנגיות בגוף עלול להביא למצב של מחלה.
הומוסקסואליות בסין היתה מוכרת לאורך שושלות רבות. המושג המנדריני מתייחס ל-Tongzhi ולרוב הוא נחשב למילת סלנג מעליבה, כאשר המושג הרשמי הוא Tongzhixinglian (שמשמעותו הליטרלית היא קשר מין מאותה זהות). המסורת הקונפוציוניסטית התבטאה נגד הומוסקסואליות משום שעל פי תפיסתם גבר צריך להתנהג כגבר ואשה כאשה. כך שטרנסוויסטיזם היווה מצב לא תקין בראייה קונפוציוניסטית - גישה שמדגישה את הצורך להוליד ילדים כחלק מייעוד הזכר.
גם הגישה הטאואיסטית הדגישה את מיקומו של הגבר כגבר ושל האשה כאשה בגלל מאזן היין-יאנג, שבו כידוע הזכר הוא היאנגי והאשה יינית. מאידך, התפיסה הסינית המסורתית מעולם לא ראתה את ההומוסקסואליות כחטא. הקוד הקונפוציאני הציג חטאים רבים, אך אינו מזכיר כלל את ההומוסקסואליות כחטא אלא יותר כהמלצה טכנית. שלא כמו
הדתות המונותיאיסטיות, אהבת אדם לבן מינו נחשבת ללגיטימית כל זמן שהוא ימלא את חובתו להוליד צאצאים, ובה במידה, זכר סטרייט יעבור על חטא גדול אם הוא יבחר שלא להשאיר צאצאים. פעילות מינית או אהבה עם בן זוג מאותו סוג לא נחשבו לחטא או איסור דתי (ולו מפני שהסינים לא ממש מאמינים באלוהים והדת שלהם היא יותר פילוסופיה מדת). גם הגישה הטאואיסטית מתייחסת לתופעה בהיבט פרקטי רפואי. זכר אמור לקבל אנרגיות ייניות מהנקבה והנקבה אמורה לקבל אנרגיות יאנגיות מהזכר. מכאן שביחסים חד מיניים קיימת דיסהרמוניה בהעברת האנרגיות ובאינטראקציה המשותפת. יחד עם זאת, התפיסה הסינית מכירה בכך שבכל יין יש יאנג ובכל יאנג יש יין. כאשר כוחות היין בתוך היאנג חזקים מדי, יש להוסיף יאנג (בתזונה או צמחים למשל) ולהפך. יתרה מכך - אם הזכר אינו סובל מחסר יאנג אך הוא מעדיף להיות עם גברים, התפיסה הרפואית הסינית מפרטת סדרת תרגילים טאואיסטים לקליטת יין מהסביבה (בעיקר תרגילים המבוצעים על האדמה ושואבים ממנה את אנרגיית היין). אשה, לעומת זאת, תזדקק לתרגילים המאפשרים לה העשרת אנרגיית יאנג. זאת ניתן לבצע על ידי ביצוע תרגילים (מעין התעמלות) מול השמש היאנגית.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
גם לקיסר הואנג די היה מאהב
|
 |
|
 |
 |
 |
|
ניתן אם כן לראות כי הגישה הרפואית הסינית בנושאים אלו נושאת היבט פרקטי ולא תפיסה דתית היונקת את שורשיה מספרות דוגמאטית עתיקה. בספרות הסינית העתיקה הומוסקסואליות יכולה להתפרש כתופעה טבעית ונורמלית. כמו למשל במקרה של אלים טאואיסטים כמו Shanshen אל ההרים ו-Tudi אל האדמה, הנחשבים לכוחות זכריים אשר מקיימים בניהם לעתים מערכת יחסים זהה לשל זכר ונקבה. עם זאת, להיסטוריה הסינית היבטים רבים, ולא תמיד מה שמבוצע בפועל הוא המדיניות הפילוסופית-רפואית הרשמית. בנוסף, יש לזכור כי בתקופות מסוימות ההומוסקסואליות קיבלה מעמד מכובד כיוון שהיא היתה חלק מהאפליה כלפי נשים, כאשר האווירה הכללית תמכה בסוג אחווה גברית מעין זו. הומוסקסואליות היתה מוכרת עוד בסין העתיקה. לפי המלומד Ji Yun משושלת Qing, גם הקיסר האגדי Huang Di שנחשב למייסד התרבות הסינית והרפואה הסינית, החזיק במאהבים גברים. אם כי מובן שטיעון זה אינו יכול להיחשב כעובדה היסטורית משום שקיימות ספקות אפילו לגבי קיומו של אותו קיסר מיתולוגי זה. עם זאת, הספרות המתארת תקופות אלו מפרטת מקרים רבים של קיסרים שהחזיקו מאהבים זכרים. המלומד Pan Guangdan הגיע למסקנה כי כמעט כל קיסר מתקופת שושלת Han, הנחשבת לגדולה ולמשפיעה ביותר על התרבות הסינית עד היום, קיים קשר מיני קבוע עם זכר אחד או יותר. קיימים גם מקורות ספרותיים על קשרים בין נשים, אם כי בצורה פחות מודגשת מכיוון שמעמדן של נשים בתקופה ההיא היה נמוך יותר והן פרסמו פחות ספרים.
אחד הספרים הנודעים בשושלת Han למשל (מ-260 לפנה´ס-220 לספירה) מספר על הקיסר Ai וחברו החביב עליו Dong Xian בספר: Passions of the cut sleeve. בספר מתואר דונג שיאן שנרדם על שרוולו של הקיסר. כאשר הקיסר רצה לקום הוא חתך את שרוולו כדי שדונג שיאן לא יתעורר. מקובל להניח שהומוסקסואליות היתה מאוד נפוצה בשושלות Song Ming ו-Qing. עם זאת, בתקופות אלו לא נודעו תופעות של רדיפה אחר הומוסקסואלים כפי שהיה מקובל באירופה בתקופותיה החשוכות.
|  |  |  |  | |
|
|
|
|
|
|
|
|