 |
/images/archive/gallery/174/549.jpg וירש.
צילום: מתוך אתר הבית  |
|
|
|
|
| וירש, גדול התרפיסטים מפונה והבנאדם שהמציא את מדיטציית האום הפופולרית, מגיע לישראל. עוטסב בעננים |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
עוטסב אננד
26/9/2004 10:35 |
|
|
|
|
|
|
|
לאט לאט אבל בבטחה, הופכת ישראל לאחד ממוקדי המשיכה היותר פופולריים על הגלובוס למורים רוחניים ותרפיסטים מכל זרם אפשרי: מנזירי זן סגפניים עד מדריכי טנטרה פרועים, ממפתחי שיטות ריפוי הוליסטיות
ועד גורואים ממזרח ומערב. עד פה הכל ידוע, לפחות למי שעוקב אחרי המתרחש בעולם הרוח. אבל הפעם, לאור הביקור הקרוב, נעצור כולנו וניתן כבוד לגדול התרפיסטים הגדולים שיצאו מבית מדרשו של אושו, גבירותי ורבותי, וירש מגיע לישראל!
זה הרגע שבו מתרוממות להן ודאי כמה גבות. אז ככה: נתחיל בזה שאני מבשר לכם פה על מפגש עם אחד האנשים היותר מדהימים ומיוחדים שייצא לכם לפגוש בחיים. נמשיך בזה שאני ככל הנראה מציל אתכם ממצב מביך ביותר שבו תיקלעו לאחת השיחות הנפוצות בימים אלה על וירש מבלי שתבינו על מה לעזאזל כולם מדברים.
קודם כל, בשביל לצאת בסדר, אני אדייק ואומר שזהו הביקור השלישי של וירש בישראל. בפעם הראשונה, לפני כחמש שנים, הוא אפילו הוזמן לכנסת כדי לנאום בפני ועדת החינוך, כך שאפילו כנסת ישראל מבינה באיזו פיגורה מדובר. השנה הוא מגיע בשביל להנחות כאן את מדיטציית האום שלו (כן כן, האום הגדול, זה עם ה-12 שלבים, זה הבנאדם שהגה אותה אבל לזה נגיע בהמשך) בפסטיבל מונסון בערבה, אבל גם בשביל להנחות מדיטציית שלום מיוחדת שהוא יצר במיוחד בשביל מדינות כמו שלנו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
סופרמן של תרפיה
|
|
|
 |
|
|
|
וירש, 66, או בשמו הלא סניאסי - דני יוסאן, אמריקאי בן להורים מהרפובליקה הדומיניקנית ומהפיליפינים, היה בשנות צעירותו מה שכל אמא פולניה היתה מכנה ילד רע. הוא הסתבך עם החוק, התמכר להרואין כבר בגיל 14 ובילה את זמנו בשיוט בין מוסדות גמילה. בגיל 28, כשהמצב כבר היה ממש חמור, הגיע וירש למרכז גמילה ניו יורקי בשם פיניקס האוס. שם הוא התחיל את חקירותיו לגבי טבע האדם. מהסמים הוא נפטר די מהר אבל לא מהמוסד. וירש נשאר במרכז הגמילה והחל לעבוד שם כתרפיסט. לא עבר זמן רב עד שהמדריכים סביבו הבינו שלצידם עובד בנאדם מיוחד. סופרמן של תרפיה. שמו יצא למרחקים ונגמלי הרואין רבים חבים לו את חייהם עד היום. ב-1975 עבר וירש ללונדון שם הקים שלוחה של אותו פניקס האוס. ב-1978, בעקבות הזמנה של ממשלת הולנד, העביר וירש את מרכז התרפיה שלו לעירה קטנה וציורית בשם אגמונד, שעה נסיעה מאמסטרדם, שם הוא קיים עד היום.
בערך באותן שנים נסע וירש לפונה שבהודו ושם פגש את מי שעתיד להיות המורה הגדול של חייו, אושו. אין דרך אחרת לתאר את המפגש ביניהם חוץ מאשר "אהבה ממבט ראשון" - לשני הצדדים. וירש נמס אל מול אהבתו הגדולה של אושו ותפיסתו הייחודית את המציאות ואילו אושו התאהב באיש הצעיר והכריזמטי והבין את גודל התרפיסט שמתחבא בתוכו.
וירש בילה שנים רבות במחיצתו של הגורו הזקן ושימש כאחד מגדולי מעבירי הסדנאות שהאשראם הציע למבקריו. בשלב מסוים אושו גם נתן לוירש את ההנחיות הראשוניות ליצירת מדיטציית האום, אותה מדיטציית שתפרסם את וירש על פני כל הכדור.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
האוניברסיטה האנושית
|
|
|
|
|
|
|
לאחר מכן, על פי הוראתו של אושו, חזר וירש למערב והקים שם בית ספר לתרפיסטים ומדרכי סדנאות. המרכז קיים עד היום ומכונה Humaniversity כלומר האוניברסיטה האנושית. נפל בחלקי הכבוד להתארח שם ותאמינו לי, למרות שביקרתי במרכזים רבים בארץ ובעולם, דבר כזה עוד לא ראיתם. למי שבאמת רוצה לעשות שינוי בחיים, למי שבאמת רוצה שיעזרו לו לעזור לעצמו, למי שבאמת רוצה לפתוח דלתות בנשמה שלו - זה המקום. תחת זכוכית המגדלת של טובי המורים בתחום, חיים שם התלמידים בסדר יום מטורף (כמעט ולא ישנים, רוקדים, קופצים ומתרוצצים כמעט כל שעות היממה ובמעט הזמן הפנוי שנותר עובדים במטבח או בגינה), חווים חיי קהילה אינטנסיביים ולוקחים חלק פעיל בסדנאות שלוקחות אותם עד הקצה, ואפילו מטר וחצי יותר מזה. זה נשמע מאיים, אבל עטפו בדמיונכם את כל הלו"ז המופרע הזה בהמון אהבה אושואיסטית, צרפו לזה קורטוב מתירנות מינית וקבלו את אחד המקומות היותר כיפיים על הפלנטה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
החיים בזיג זג
|
|
|
|
|
|
|
למרות שוירש לימד את העולם הרבה מדיטציות ושיטות לעזרה עצמית, שמו נקשר בעיקר בשני דברים גדולים שיצר: המדיטציות הסוציאליות (חברתיות), הכוללות תרגילים בהם נעזר המתרגל במשתתפים האחרים בסדנה על מנת להכיר את עצמו, להבדיל משיטות המדיטציה המסורתיות שבהן עוצם כל מתרגל את עיניו וצולל אל עולמו הוא.
הדבר השני שבגללו יצא שמו של וירש למרחקים הוא כאמור מדיטציית האום, שהיא מעין "מיני סדנה" בת כשלוש שעות שלוקחת את המשתתפים בה לטיול של זיג זג במצבים הקיצונים בחיים.
למשתתף במדיטציה האום מתגלה גאונותו האמיתית של וירש. למעשה, אם להשתמש בדימוי מעולם הרדיו, אם הווליום של המציאות עומד על סקאלה שבין 1 ל-10, מדיטציית האום מעלה את הווליום ל-11.
כאמור, המדיטציה מחולקת ל-12 שלבים, שכל אחד מהם אורך כ-15 דקות. בכל שלב על המשתתף לזרום עם אותו מצב אנושי עליו מכריז המנחה בצורה הטוטאלית ביותר שניתן ולחוות אותו במלואו. כך עוברים המשתתפים ממצב שבו הם משחררים כעס וצורחים אחד על השני "אני שונא אותך" למצב שבו הם חווים אהבה טוטאלית ואומרים לכל מי שעומד לידם "אני אוהב אותך". ממצב של אקטיביות לפאסיביות, מרעש לבכי, מאגרסיביות לרכות, הם בוכים, קופצים, רצים, עומדים והכל לצלילי פסקול אנרגטי המשתנה מסיטואציה לסיטואציה.
באחד השלבים עוברים למצב של ריקוד אירוטי בו מתאמנים באחת הסיטואציות היותר קשות שמזומנות לו לאדם בסיטואציה מינית: לומר "לא". ועכשיו תחשבו רגע, כמה פעמים את/ה מצאתם את עצמכם מתחמקים בצורה דיפלומטית ומרגיזה מחיזור במקום להקשיב לקול הפנימי ופשוט להגיד "לא תודה. ביי!". שלוש-ארבע פעמים תרגול ואתם לומדים להגיד כן רק למי שבאמת הייתם רוצים שילטף אתכם.
חברים, מדובר במכונת כביסה משומנת היטב שמוציאה את כל מי שנכנס אליה לניקוי סחוט אמנם וגם צרוד אבל בהחלט פתוח על כל הערוצים וטעון בהרבה מאוד אנרגיה. שחרור מתחים, גמישות רגשית, גדילה ושבירת מחסומים - זהו שם המשחק.
מדיטציית האום הפכה עם השנים לכל כך פופולרית, בעולם וגם בישראל, שהיום כמעט בכל סופשבוע מתקיימת בישראל מדיטציית אום.
חבר'ה, וירש בישראל. יש לכם הזדמנות לחוות את היצירה מהיוצר עצמו. אל תתנו להזדמנות לפגוש אותו לברוח לכם מבין הידיים. ארזו תיק קטן ושק שינה, מצאו בייביסיטר לכלב ולעציצים, נשקו את סבתא לפרידה, היכנסו לאוטו וסעו דרומה לפסטיבל מונסון. אני מבטיח לכם שלא תחזרו אותו בנאדם שנסעתם.
פרטים נוספים על פסטיבל מונסון | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
