 |
תמיד חשבנו שאם רק נעבור לכפר ונגור במקום שקט ורגוע החיים שלנו ייראו הרבה יותר טוב, כמו גם בריאותנו. ובכן, נראה שזה לא ממש עובד ככה.
במטרה לבחון את הקשר בין צפיפות מגורים לבין מצבי חולי פיזי ונפשי עקבו חוקרים מקליפורניה אחרי שכיחות המחלות באזורי מגורים שונים שהשתרעו על שטחים שונים.
מדד ההשתרעות נקבע על פי מרחק בין הבתים, מספר תושבים למ"ר והיעדר מרכז עיקרי בקרבת היישוב. המדד הנמוך ביותר היה בסן ברנדינו בקליפורניה (14) והגבוה ביותר - בניו יורק (178), שם נצפו השכונות הכי צפופות. החוקרים גילו כי ככל שמדד הצפיפות עלה ירדה שכיחות המחלות הפיזיות. במרווח של שתי סטיות תקן מממוצע הצפיפות, היה הפרש מדד הבריאות מקביל ל- 4 שנות חיים, כלומר הצטופפות עם שכנים שווה חיים יותר ארוכים. במדידת מדד המחלות הנפשיות לא נמצאה תלות עם הצפיפות. החוקרים משערים כי אחת הסיבות לירידה בבריאות בפרברים היא הירידה בתנועה הפיזית ועלייה בשימוש במכוניות הגוררת עימה השמנה ומחלות לב. ואכן, ועל זאת יעידו תושבי כל הערים הגדולות, ובייחוד אלה הלוקות במחסור קשה במקומות חנייה, תושבי העיר, ולו בשל החשש לאבד את חנייתם, בוחרים בדרך כלל ללכת ברגל, פעולה הרבה פחות שכיחה באזורי הכפר בהם המרחקים ממקום אחד שלני גדולים יותר. Public Health. 2004, 118(7), 488-496 להמשך קריאה
|
 |
 |
 |
 |
|
|