 |
 |
|
|
|
|
| כשג'ירו מוראי גסס הוא שקע למדיטציה עמוקה וקיבל הנחיה להניח אצבעות על 26 נקודות קדושות בגוף. בסופו של דבר הוא לא רק הבריא הוא גם המציא שיטת ריפוי בשם שין ג'ין ג'יוטסו
|
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
שחר שלוח
4/10/2004 10:12 |
|
|
|
|
|
|
|
"בכל אחד מאיתנו טמון הכוח להרחיק כל סבל ולדעת שלום ואחדות במלואם - להיות
יצירה נפלאה של הרמוניה מושלמת ולדעת כיצד לעזור לעצמנ"
רקע היסטורי:
ג'ירו מוראי נולד בתחילת המאה ה-19 ביפן, בן למשפחת רופאים. הוריו עסקו ברפואה מערבית וציפו שילך בדרכם, אך מוראי בחר בדרך אחרת - פילוסופיה וחיי נדודים. הוא שמע סיפורים על חכמים קדומים, שבשנות ההתבודדות שלהם בטבע השתמשו בטכניקות רוחניות עתיקות וחוו ניסים והארות, וההיכרות הזאת היא שהפכה אולי את רגע המשבר בחייו לאירוע מכונן.
אורח החיים הלא בריא של מוראי גרם לו לחלות. בהיותו קרוב מאוד אל המוות הוא שב אל משפחתו, שם נבדק ואובחן על ידי אביו ואחיו כחשוך מרפא. מוראי, שקיבל לכאורה את הגזירה, ביקש בקשה אחרונה - להילקח אל בית המשפחה בהרים. לאחר שהובא לשם ביקש מקרוביו להשאיר אותו לבד ולשוב כעבור שבוע. "כשתשובו", אמר, "תמצאו אותי מת או בריא". איש לא ציפה שיישרוד.
אירוע מכונן:
האיש החולה, שללא ספק גסס, נותר לבדו. הוא חווה גלי חום עזים וגלי קור מקפיאים. בזמן הזה הוא שקע במדיטציה עמוקה והחום והקור נחוו יל ידו כנהרות של אש וקרח. אך החוויה המשמעותית באותה מדיטציה היתה הנחיה שקיבל: להניח אצבעות על 26 נקודות ריפוי קדושות בגוף.
לפי גירסה אחרת בדבר קורותיו של מוראי באותו שבוע הוא התעמק בקוג'יקי - אוסף מיתולוגיות ומשלים יפניים שנכתבו ב-200 לפני הספירה ומתארים את בריאת העולם. בנוסף הוא גם תירגל מודרות, תנוחות שונות של אצבעות הידיים.
בסופו של אותו שבוע מבודד בהרים ג'ירו מוראי נרפא באורח פלא. קרוביו, ששבו לבית בהרים ביום השמיני, מצאו אותו חי, בריא ונחוש.
הוא נשבע שאם יחיה יקדיש את יתרת ימיו ללימוד ולחקר השיטה שנגלתה לו, אותה כינה ג'ין שין ג'יוטסו, שפירושה הוא "אמנות הבורא דרך הידע והחמלה של האדם". ביפנית, אתם יודעים, זה נשמע יותר טוב.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
החוויה המדיטטיבית הופכת לאמנות ריפוי
|
|
|
 |
|
|
|
מוראי יצא לדרך חדשה. הוא למד דיקור וכירופרקטיקה והתמקד בלימוד הקוג'יקי. כדי להמשיך ולהעמיק את הידע שניתן לו, הוא התוודע לשיטה סינית עתיקה שנקראה "אמנות אריכות החיים, אמנות הנדיבות ואמנות החמלה". בסין השיטה היתה נגישה רק לאליטות חברתיות ואינטלקטואליות, אבל מוראי, שנהנה מפירותיה, הביא אותה ליפן והנגיש אותה לכל מי שהיה מעוניין בכך.
בשנות ה-30 של המאה שעברה הוזמן מוראי לארמון הקיסר לטפל בשליט החולה הירוהיטו. בתקופת השהות שלו שם הותר לג'ירו מוראי להיכנס לארכיב הקיסרי, מה שאיפשר לו לעיין בכתבים היפניים העתיקים ולהעמיק את ידיעותיו. מוראי גילה שהשיטה היתה קיימת עוד לפני שנולדו בודהא שקייאמוני ומשה רבנו. היא התפתחה בסין במקדשים בודהיסטים ובמקדשי טאו והועברה ליפן במאה השביעית, שם התמזגה עם טכניקות מסורתיות. יש הטוענים שישו למד את השיטה בגרסתה הסינית ב"שנים האבודות" שלו (אלה הנעדרות מהברית החדשה, כשהיה בין 13 ל-26, עסוק בלהיות הישראלי הראשון שמסתובב במזרח).
עיקרי השיטה:
ג'ין שין ג'יוטסו היא דרך ריפוי ממשפחת השיאצו. הטיפול אינו כולל עיסוי, עבודה על שרירים או שימוש בתרופות, אלא לחיצה עדינה וממושכת על 26 נקודות בגוף ותנועת ידיים של המטפל - קרוב אך ללא מגע במטופל. המטרה היא ליצור זרימה הרמונית של האנרגיה ולשחרר תקיעויות.
מוראי כינה את 26 נקודות הלחיצה "מנעולי אנרגיה". האנרגיה שלכודה באותם מקומות גורמת למתח, תשישות ולמחלות. טיפול אורך כשעה ובמהלכו המטופל שוכב על גבו או יושב. חשוב שהסביבה תהיה נינוחה, על מנת שהמטופל יוכל להתרכז בנשימה שלו, שהופכת איטית ורגועה יותר. בעקבות הנשימה גם המחשבות והפעילות המנטלית נרגעות, השרירים הופכים רפויים וכך קל יותר לחלץ את האנרגיה הלכודה.
הטיפול בדרך כלל מתחיל ומסתיים בהאזנה לדופק דרך שורש כף היד. הדופק מלמד את המטפל על זרימת האנרגיה של המטופל. מעבר להקלה על כאבים הטיפול פועל גם על רבדים עמוקים ומשפר את יכולתו של המטופל להתאזן ולהתרפא.
יתרונותיה המיוחדים של הג'ין שין ג'יוטסו הם הקלות בה האמנות נלמדת והאפשרות להשתמש בה כעזרה עצמית ללא תלות במטפל.
חסידי השיטה מונים רשימה ארוכה של "מתנות" שמתקבלות כתוצאה מהשימוש בה: שינה טובה, החלמה מהירה ממחלות, הפחתת מתח ודיכאון, איחוי מהיר יותר של שברים, הפחתת התמכרויות, חיזוק המערכת החיסונית, הפחתת כאבים, העצמת אנרגיה וצלילות המחשבה, הפחתת השפעותיהן של מחלות כרוניות ועוד.
למעשה, ממשיכיו של מוראי לא רואים בג'ין שין ג'יוטסו שיטה אלא אמנות. שיטה היא מכנית בעוד אמנות היא יצירה.
היום:
מוראי החל ללמד את השיטה ביפן בתחילת המאה ה-20. אחד מתלמידיו היה מדקר בשם הארוקי קאטו שיצר דרך טיפול משלו המבוססת על מה שלמד. התלמידה השנייה היא אמריקאית ממוצא יפני בשם מרי בורמייסטר ששהתה באותם ימים ביפן במסגרת עבודתה כמתרגמת. מוראי ביקש מבורמייסטר שתיקח עימה את הידע שרכשה לביתה בקליפורניה. התלמידה נענתה לבקשתו של המורה. בהתחלה היתה מטפלת בילדי השכנים, אולם עד מהרה שמעה התפשט ותלמידים נאספו סביבה. היום ניתן ללמוד ג'ין שין ג'יוטסו באירופה, ארצות הברית ובדרום אפריקה - כאמנות טיפול באחרים וגם כעזרה עצמית.
קישורים נוספים:
עוד על ג'ין שין ג'יוטסו
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
