 |
/images/archive/gallery/203/823.jpg עבדאללה.
צילום: שחר שלוח  |
|
|
|
|
| שחר שלוח בסדרת כתבות מדרהמסלה, הודו. והפעם: צ'אי עם עבדאללה, אלג'יראי מוסלמי עם לינק יהודי ובודהיסט עם חיבה לקולנוע |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
שחר שלוח, דרהמסלה
16/11/2004 10:01 |
|
|
|
|
|
|
|
את עבדאללה פגשתי לראשונה לפני שנה. איש חדש בגסטהאוס, התמקם בחדר על הגג ועשה לו בית אל מול ההימאליה. הוא נראה כמו ישראלי מנומס להחשיד, או אולי כמו הודי.
האנגלית שלו היתה אמריקאית להפליא, אבל מבטא צרפתי התנגן מתוכה. החידה הגיעה אל גבול הביזאר כששמעתי מישהו קורא לו עבדאללה.
ויש גם נקודה יהודית ואפילו דודים באשדוד. האיש מהגג הספיק לחיות בקרב כל אחת מהדתות הגדולות ועדיין ידו נטויה. הוא הפך ל"מחפש" לכאורה במקרה, טעם מבלי לבלוע, קרא, הרהר והגיע, בינתיים, לצלע ההר שצופה על מעונו
של הדלאי לאמה.
הוא נולד ב-1963 באלג'יר, בעיר קטנה בשם מילאנה, למשפחה מהמעמד הבינוני-נמוך. אמו היתה עקרת בית מטופלת ב-8 ילדים, האב חשמלאי. כשעבדאללה היה בן חצי שנה המשפחה היגרה לצרפת. באותן שנים אלג'יר היתה מושבה צרפתית והמשפחה היתה חלק מגל הגירה גדול של אלג'יראים שחיפשו לעצמם עתיד כלכלי טוב יותר. בצרפת הם לא היו מסוגרים בתוך קהילת מהגרים המנסים להיאחז במסורת של מולדתם. הוריו של עבדאללה היו מוסלמים, אבל לא דתיים. בשכונה חיו צרפתים, ערבים צפון אפריקאים ופורטוגלים.
צרפתית, מוסלמית, אלג'יראית - באיזו תרבות גדלת בעצם?
"חייתי בתוך קהילה מעורבת. בגלל שהיו לי חברים מעמים שונים הוסרו כל המחסומים הגזעיים. יכולתי לראות אנשים כמו שהם באמת, בלי קשר למוצא שלהם. זה דבר נפלא. כשאתה חי חיים כאלה אתה אוטומטית מקבל דברים מתרבויות אחרות, גם מבלי לשים לב - זה פשוט קורה".
ומבחינה דתית, הרגשת שייך לאיסלאם?
"כשהייתי בן 13 ההורים שלי התגרשו ונשלחתי לפנימייה קתולית. זה היה טבעי בשבילי ללכת עם החברים שלי לכנסיה, לחתונות למשל. במשפחה שלי לא עשו את זה כי היינו מוסלמים. היה קצת מוזר בבית ספר הקתולי לקרוא למורים 'אבי', אבל לא הכריחו אותנו לעשות דברים נוצריים, כמו להתפלל לפני הארוחות או ללכת למיסה ביום ראשון".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
כששירלי מקליין יצאה מהארון
|
|
|
 |
|
|
|
זמן קצר אחרי גירושי הוריו, עבדאללה כבר היה מפוצל לשלוש דתות: מוסלמי מלידה, תלמיד בפנימייה נוצרית-קתולית ועכשיו גם בן חורג לאב יהודי. אמו של עבדאללה נישאה בשנית לגבר יהודי אלג'יראי ועבדאללה מהר מאוד נקשר למשפחה החדשה.
"ההורים ניסו להחזיק בית נייטרלי מבחינה דתית. אני הייתי מסתובב עם המשפחה של אבא (החורג), עם הדודה היהודיה שלי. עשיתי איתם את יום כיפור, לפעמים גם שבתות. אני קרוב מאוד לדודים היהודיים שלי".
ובשלב הזה כבר התחלת לתהות לאיזה דרך רוחנית אתה שייך?
"למרות שחייתי בין שלוש הדתות, אף פעם לא שאלתי את עצמי למי מהן אני שייך, כי מאז שהייתי ילד ידעתי שאני מחפש משהו אחר. הוקסמתי מהאנשים שלמדו קבלה. אמרתי לדודה שלי שאם אי פעם אני אבחר דת, אני רוצה להיות כמוהם. 'הו לא!' היא אמרה, 'אלה הם הקיצוניים ביותר'.
בתוך הסופרמרקט הדתי של ילדותו, נעוריו, משפחתו והחינוך שקיבל, עבדאללה לא מצא, וגם לא ממש חיפש, את הדרך שלו. הוא פשוט נתן לזה להתבשל.
"תמיד האמנתי בחיים שאחרי המוות. הדוגמטיות של הדתות לא דיברה אלי. כששמעתי את הדברים שלהם אלוהים הצטייר כישות חיצונית, הוא לא באמת היה שם. אנחנו תמיד לבד. גם כשיש חברים מסביב. מצד שני, גם כשאנחנו לבד אפשר להרגיש שאנחנו חלק ממשהו. תמיד בלב או בראש ידעתי שיש משהו, מין אנרגיה שאין צורך בכנסיה, בית כנסת או מסגד כדי להתחבר אליה".
אל התובנה הבודהיסטית הזאת עבדאללה הגיע עוד הרבה לפני שהתיישב על המרבד מול הלאמה שלו, רחוק מאוד משם.
נו, אז מתי בכל זאת מצאת דרך, אחרי הכל אתה כאן, במרכז רוחני חשוב מאוד?
"ידעתי שמתישהו אמצא את הדרך. זה עלה כשהתחלתי לקרוא. התחלתי עם ספרי ניו אייג' וזה בעצם מה שהביא אותי לאמריקה".
עבדאללה הגיע לאמריקה כשהיה בן 27. המטרה היתה לימודי קולנוע ואהבה שהתפתחה במקביל לעניין הרוחני.
"זה התחיל עם כל הקטע של חיים קודמים. שירלי מקליין 'יצאה מהארון' כמה שנים קודם וכתבה ספרים על חיים קודמים ופראפסיכולוגיה."
עבדאללה, בכל מקרה, לא הבין כלום ממה שכתוב שם, אבל הוא התעקש: "נסעתי לניו מכסיקו לפגוש חברה של שירלי מקליין, כריסי גריסקום, שעושה סשנים של גלגולים קודמים". אחרי הפגישה בניו מכסיקו נראה היה שהדרך מתחילה להסתמן. הוא המשיך לקרוא ספרי ניו אייג' וכשלימודי הקולנוע הסתיימו הוא מצא עבודה בארצות הברית ונתקל בספר משמעותי מאוד עבורו The Lama Boyשל ויקי מקנזי. הספר מספר את סיפורו האמיתי של ילד ספרדי שהוא גילגולו של לאמה ישה הנודע. הוריו של אותו ילד היו תלמידיו של לאמה ישה ושל לאמה זופה. לפני שהילד "המגולגל" נהרה כבר היו לו 6 אחים. הוריו לא היו מעוניינים בתינוק נוסף ועם זאת האם הרגישה שאסור לה לוותר על התינוק.
נזירים טיבטים נשלחו לספרד לומר לה שהעובר הוא גילגולו של לאמה ישה שנפטר זמן קצר קודם לכן. התינוק שנולד אגב הוא מעתודת ההנהגה הרוחנית של הטיבטים היום.
הספר הזה הוא שהביא את עבדאללה למנזר קופאן בנפאל, שהוקם על ידי לאמה זופה, תלמידו של לאמה ישה. הוא העביר שם חודש של "ריטריט" (סדנה אינטנסיבית) במבוא לבודהיזם טיבטי. השנה היתה 1986. זה היה נפלא. הוא שב לאמריקה, עבד, חסך כסף ושוב חזר למנזר קופאן. "בפעם השניה כבר הפכתי לבודהיסט. אחרי זה כבר לא רציתי לעסוק יותר בקולנוע. התחלתי לעבוד כדי לחסוך ולעבור לחיות בהודו וללמוד שם. בהתחלה לא ידעתי לאיזה מקום אני רוצה להגיע, זה לקח הרבה זמן, עד שהגעתי למסקנה שאני רוצה ללמוד מהמקור, במקום שבו נמצא הדלאי לאמה". עברו 10 שנים עד שהמסקנה הזאת הבשילה. בין לבין עבדאללה הספיק לטעום תורות רוחניות שונות כמו EMF, פראפסיכולוגיה, יוגה ושאר ענייני ניו אייג'. בקרוב הוא הולך לפגוש שאמאן בפרו. אחר הוא מתכנן לחיות באשראם וללמוד קרייה יוגה.
מה אתה חושב על מקלוד גאנג' כ"בית רוחני"?
"זה לא נראה בכלל כמו איך שהייתי מצפה ממקום רוחני להיראות. זה ממש מקום תיירותי, מפלט מהחום של הודו. כאדם רוחני יש לי פה את האמצעים, אבל התיירותיות יותר דומיננטית כאן מחיי הרוח.
לכתבה הקודמת בסדרה: צ'אי עם לובסאנג
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
