 |
/images/archive/gallery/203/776.jpg
עטיפת התקליט Change של דיסממברמנט פלאן.  |
|
|
|
|
| למני ברזילאי יש תיאוריה שתעזור לכם להתמודד טוב יותר עם שינויים |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
מני ברזילאי
16/11/2004 10:11 |
|
|
|
|
|
|
|
שינוי הוא ביטוי של שלושה תהליכים שונים: מעבר, משבר ופרידה. כמעט בכל שינוי מתקיים מעבר פיזי ממציאות אחת למציאות אחרת, ישנה פרידה מהמציאות הקודמת וישנה חוויה של משבר המופיעה בעקבות השינוי.
מעבר כאמור הוא התנועה ממציאות אחת למציאות אחרת. במאמר זה אני מייחס למעבר בעיקר משמעות פיזית. כמו למשל מעבר דירה, מעבר עבודה, תנועה ממקום למקום וכד'.
לפרידה אני מייחס את המרכיב הרגשי של השינוי. התחושות שמלוות אותנו כשאנחנו נפרדים מבן/בת הזוג לזמן קצר או בכלל, כשאנחנו נפרדים מחפץ שליווה אותנו הרבה שנים, מאדם שהלך לעולמו וכד'.
במשבר אני מזהה את ההיבט התפיסתי-שכלי, למרות שרכיב זה נראה,
על פניו, כעוסק ברגשות. אמנם אנו חווים משברים רבים הנובעים מתהפוכות רגשיות בעקבות שינויים, אך ההשפעה המשמעותית ביותר של המשבר בכל שינוי היא דווקא ההשפעה על ההבניה השכלית שלנו את המציאות כתוצאה מהשינוי. משבר נוצר משום שעל גבי תפיסת מציאות קיימת אנו נאלצים להניח תפיסה חדשה. התפיסה החדשה יוצרת בקיעים בתפיסה הישנה ועם הזמן מאיימת לפורר אותה לחלוטין.
בשפה הסינית המושג שינוי נכתב באמצעות חיבור של שני סימנים שונים: סימן המבטא את המושג סכנה וסימן המבטא את המושג סיכוי. האם קיים דבר מה ביחס שלנו לשינוי שיכול להטות את הכף ולגרום לכך שבשינוי שנעבור יהיה סיכוי רב יותר מאשר סיכון?
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
יותר הזדמנויות מקשיים
|
|
|
 |
|
|
|
הדפוס הטבעי ביותר לאדם הוא דפוס התמודדות עם שינוי המתחיל בפרידה. זהו דפוס השינוי שאנו חווים בצאתנו מרחם אימנו. הפרידה מרחם האם נכפית עלינו וכפייה זו משליכה על דפוסי השינוי שנאמץ במשך חיינו. אם דפוס התמודדות עם שינוי זה מצביע על היעדר בחירה חופשית, היות והוא מצביע על הפאסיביות המוחלטת בה נתון האדם במצב זה, הרי שקיים דפוס אחר של התמודדות עם שינוי שבו כן יש בחירה. דפוס זה הוא דפוס שמתחיל את השינוי במעבר.
האופן שבו האדם מתמודד עם שינוי הוא במידה רבה תעודת הזהות של אופיו, אמונותיו ויכולותיו. אם נניח שהיחס לשינוי הוא מושג מפתח בהבנת האדם, אני מבקש להציע אבות-טיפוס של דפוסים אפשריים להתמודדות עם שינוי.
דפוס ראשון מאפיין אנשים שרכיב המעבר בשינוי הוא השלב הראשון איתו הם מתמודדים. דפוס שני הוא של אנשים המתמודדים עם הפרידה כשלב ראשון בהתמודדות עם שינוי. דפוס שלישי הוא של אנשים שחווים את המשבר כשלב הראשון של השינוי.
ניתן לסווג בני אדם על פי אופן התמודדותם עם שינויים לפי מידת השתייכותם לאחד משלושת אבות הטיפוס האלה.
דפוסי ההתמודדות עם שינוי, שראשיתם משבר, הם דפוסים המייצרים קשיים במקום הזדמנויות. בדפוסים אלה, המשבר מקדים את זמנו, ובמובן זה הוא איננו ענייני עדיין למציאות העתידית אליה השינוי מוביל, ובכך מותיר אותנו חסרי כוחות להתמודד עם השלבים הבאים בשינוי.
דפוסי התמודדות עם שינוי שראשיתם מעבר הם דפוסים המייצרים יותר הזדמנויות מקשיים, משום שבדפוסים אלה השלב הראשון הוא ענייני יותר בהיותו מבטא אילוץ חיצוני של מעבר פיזי ממקום אחד לשני.
מעבר להבחנה שבין שינוי המתחיל במשבר לשינוי המתחיל במעבר, ניתן להצביע על הבחנה נוספת חשובה ביותר, והיא ההבחנה בין תהליכים מודעים אליהם אנו יכולים להתכונן ולהיערך כיאות לבין תהליכים שאיננו מודעים אליהם, שבהתרחשותם הם מוצאים אותנו לא מוכנים ומופתעים, בדרך כלל במובן שלילי.
מעבר שאנו נאלצים לעשות בהיעדר הכנה, מעביר אותנו למציאות חדשה מבלי שהכנו את הכלים המתאימים להתמודדות עימה. אנחנו יכולים למשל לתכנן מעבר דירה חודשים מראש, ובמובן זה המעבר יהיה התחלה חדשה ומעצימה. ומעבר דירה יכול גם להיכפות עלינו בהפתעה, כמו למשל אם בעל הבית הקריזיונר שלנו מחליט להעיף אותנו מהדירה בהתראה קצרה, ואנחנו נאלצים להתפשר על הדירה הראשונה שנמצא.
משבר שאיתו אנחנו מתעמתים בהפתעה הוא בדרך כלל מרוכז וממוקד, וקשה מבחינות רבות, כמו למשל המשבר שמתחולל בנו כשאנחנו "מגלים" משהו שלא ידענו על בן הזוג שלנו. לעומת משבר שאנחנו נערכים לו מראש, כשאנחנו למשל מקטינים באופן מודע והדרגתי את הסיכוי להיקלע למשבר מסוג זה, דרך העמקת הקשר והידע על בן זוגנו לאורך זמן. הכנה זו יכולה להימשך על פני תקופת זמן שתאפשר למשבר להיפרט לסדרת משברים קטנים ובמובן זה לרכך את עוצמתו.
בכל תהליך שינוי ישנם שני מרכיבי שינוי שיתרחשו בין אם נרצה ובין אם לאו, בין אם נהיה מודעים להם ובין אם לאו, ואלו הם המעבר והמשבר. ביחס לרכיבים אלה, הדבר היחיד כאמור שהוא נתון לבחירתנו הוא השאלה עד כמה אנו מודעים להם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לדעת לחתוך
|
|
|
|
|
|
|
הרכיב היחיד בשינוי שתלוי בנו לחלוטין ושלגביו יש לנו בחירה חופשית הוא רכיב הפרידה. הבחירה שיש לנו ביחס לרכיב זה היא להחליט האם להיפרד באמת או ליצור את האשליה הנוחה של פרידה לא סגורה. אשליה זו יכולה להסתדר היטב עם הפחד מהתמודדות עימה, אך יש לה מחיר. על פרידות שלא סגרנו עליהן אנו משלמים ביוקר משום שהן מחלישות אותנו, והן ימשיכו אתנו לאורך זמן, עד לנקודה שבה נתעמת איתן. פרידות אלו ממשיכות להשפיע על חיינו מתוך "מחסן" הפרידות הבלתי נגמרות שלנו.
תארו לעצמכם שלפחות במובן צר אחד מודעות האדם דומה למחשב. כשאנחנו פותחים יישומים רבים במחשב, וממשיכים להתקדם ליישומים הבאים מבלי שסגרנו את היישומים הבאים, המחשב עלול להיתקע בגלל היעדר "כוחות" ליישום הבא. בדומה לכך, אחד התהליכים שמרפה את ידינו ושמקשה עלינו להתחיל דברים חדשים ולמצוא כוחות כדי להתמודד עם שינויים שלא בחרנו בהם, הוא שרגשותינו ומודעותנו עסוקים, מבלי שאנחנו מודעים לכך, בשימור ותחזוק פרידות רבות והכרחיות שהיינו צריכים לעשות וברחנו מההתמודדות עם חיתוך חבל הטבור שלהן, מבלי לקחת בחשבון את המחיר הפנטאסטי שאי חיתוך דברים בזמן גובה מאיתנו.
לאתר שיטת מיכא"ל
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
